דברי שאול עה"ת ומגילות מח

הכתוב בדברי אליעזר בספרו ללבן ובתואל ודו"ק היטב כי נכון הוא

אולי לא תאב' האש' ללכת אחרי במדרש אלי כתיב מלמד שהי' מבקש להשיאו לבתו וכבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי דהנ' כבר אמרו חז"ל רגלוהי דבר נש אינון ערבין בי' לאתר דמתבע תמן מובילין יתי' וגם מקרא מלא הוא מד' מצעדי גבר כוננו ולפ"ז אומר אני דבר נכון דהנ' כיון שכל הליכות מד' הוא א"כ לא נשאר לאדם רק הבחיר' אם רצונו ללכת בדרך שצריך לילך הולך בטוב ואם לאו מוכרח ללכת אף שלא ברצונו אם מד' יצא הדבר. ולפ"ז כאן ביצחק שהוא לא היה רשאי לצאת לחוצה לארץ שהוא היה עולה כמבואר במדרש א"כ הית' בת זוגו מוכרחת לבא אליו. ולפ"ז זהו ששאל אולי לא תאבה האש' ללכת אחרי ההשב אשיב את בנך שא"כ שוב אין הכרח שתבא הנה דלא נודע אם הוא אתרא דמתבעי ועל זה השיב לו אברהם רק את בני לא תשב שמה וא"כ ע"כ בת זוגו מוכרחת לבוא הנה אם מדעתה או בע"כ דלאחר דמתבעי רגלוהי אינון ערבין ביה והנה כיון ששיוע אליעזר זאת א"כ מה אמר אח"כ ואמר אל אדוני אולי לא תלך האש' שבאמת זו אינה שאל' כלל דהיא מוכרחת לבא הנה רק שהשאל' היא אם אולי לא תאבה ויהי' שלא ברצונה או שיוכל להשיב את בנו וכיון שהשיב לו אברהם שאת בנו לא ישוב בשום אופן שוב אין מקום לשאלת אליעזר שאולי לא תלך שע"כ היא מוכרחת ללכת ולמה שינה אליעזר ואמר זאת ע"כ שרצה להשיא לבתו ודו"ק והבן בדברים: ובלא"ה יש לומר דבאמת אברהם בענות צדקו לא רצה לסמוך על הנס ע"כ לא יוכל להשיב לו שבודאי יתרצ' וע"כ השיב רק את בני לא תשב שמה אבל אליעזר בודאי הבין שאברהם אבינו צדיק גמור היה ובודאי יזדמן בת זוגו שתתרצה ללכת הנה ולז' אמר וע"כ דרשו בת הית' לו ודו"ק

אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי. במדרש וברש"י אלי כתיב חסר מלמד שבת הית' לו לאליעזר וכו' ותמהו כלם דלמה כתיב אלי חסר בחזרת הסיפור היה לו לכתוב בתחילת הסיפור וכבר כתבתי בזה וכעת נראה לי דהנ' בתחלה לא ידע אליעזר שיקרה לו נס וחשב שיהי' בדרך הטבע ע"כ שאל אולי לא תאבה האש' אבל כשהשיב לו אברהם ד' ישלח מלאכו לפני ואח"כ ראה שד' הצליח דרכו וא"כ לא הי' לו לחזיר ולספר שאלתו במה ששאל שלא כהוגן וע"כ שטינא הית' בלבו שבת הית' לו וביקש להשיא' ליצחק ודו"ק

תנו לי אחוזת קבר עמכם וגו' לא אדוני שמעני נשיא אלקים אתה בתוכינו במבחר קברינו קבור את מתיך וגו' הנה בוויכוח הלז כבר אמרתי דברים רבים וכעת נראה לי במה שא"ל נשיא אלקים אתה בתוכינו דמה התייחסות יש לזה להענין. אך נרא' לי דהנ' במי שנותן מתנה למלך לא תחשיב להנותן הנדיבות רק ענוות המלך שקיבל מתנה מאדם וכבר אמרו דנתינה לאדם חשוב הוה כאילו קיבל ממנו והאש' מתקדשת בזה וגם לענין מכר נחשב כמבואר באהע"ז סי' כ"ד ובחו"מ סי' ק"ץ ולפ"ז יפה השיבו לו אחרי שנשיא אלקים אתה בתוכינו א"כ לכבוד ולתפארת יהי' נחשב לנו אם תקח ממנו מתנת חנם והנה אברהם בנדבת לבבו לא רצה להנות משום אדם וכבר אמר למלך סדום אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם ע"כ אמר ופגעו לי בעפרון בן צחר שגם הוא אדם חשוב שאותו היום מנוהו שופט וא"כ מאתו יוכל לקנות שלו אינו כבוד כ"כ במה שלא יתן לו וזה חשב אברהם בנדבת לבו ובענות צדקו שעי"ז יוכל לבא לקנות ממנו והשיב לו עפרון לא אדוני השדה נתתי לך היינו שגם אני אף שאני שופט בכ"ז יהי' לי לכבוד אם אתן לך מתנת חנם וע"ז השיב לו אברהם אחרי שכבר נתתי לך כסף השדה קח ממני שגם לי לכבוד אם תקבל ממני הכסף וע"ז השיב לו עפרון אחרי שארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא וא"כ את מתך קבור וא"כ נתכבד שנינו אני במה שאתן לך השד' שמה שאני לוקח המעות לא נחשב לי למאומה וכל הון לא ישוה במה שאני נותן השד' אף אם הייתי מקבל כל הון ואתה נותן הכסף כפי שויה באמת ומכ"ז ניכר גודל צדקו של אברהם אבינו כי גבה לבו בדרכי ד' והבין כי זה דבר גדול שיתפאר אדם באשר הוא אדם אף שהוא מלך שהוא העשיר את אברם והבן כי ענין נכון הוא

ואברהם זקן בא בימים. הלשון בא בימים אינו מובן. אמנם הכוונ' נרא' לפענ"ד ע"פ מה שכתבתי לפרש מה דכתיב וכימך דבאך שהענין הוא שכבר אמרו הקדמונים שהזקנ' היא חולי שהכל מתאוים לה ועכ"פ הזקנ' הוא ענין יסורין. והנה יש זקן שאינו זקן כפי הימים ושנים והזקנה קפצה עליו וכמו שאמר יעקב אבינו לפני פרעה מעט ורעים היו ימי שני חיי וכמ"ש הרמב"ן שם שפרעה תמה על זקנותו והוא אמר שמפני העמל והתלא' נראה כזקן אבל עוד אינו זקן כל כך ולזה אמר וכימיך דבאך ירצה שדבאיך דהיינו חולי כפירש"י יהי' לפי הימים ע"ש ולזה אמר שבאברהם היה זקנה לפי הימים וזה שכתוב בא בימים וזה נראה שכיון המדרש בא באותן הימים אשר כתוב והגיעו הימים אשר תאמר אין לי חפץ בהם והיינו שהזקנ' הוא ענין חולי אך למי שהזקנ' הוא הרב' מאוד יתר על הימים זה בהגיעו אל הזקנ' לפי הימים כבר יהי' עליו עול שיאמר אין לי בהם חפץ אבל אברהם אבינו לפי שבירך ד' את אברהם ע"כ נתברר גם בזה שהזקנ' היה לפי הימים ולא הי' לפניו לעול ודו"ק עוד יש לומר