דברי שאול עה"ת ומגילות מו

אשר יאמר היום היינו לדורות הבאים בהר ד' ירא' ודו"ק היטב

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ בתרגום אונקלוס ויתברכון בדיל בנך כל עממי ארעא: והיא תימה דבפשיטות הכוונ' שכל גויי הארץ יבורכו ויאמרו שיגדל ויהי' כזרע של אברהם כמ"ש רש"י על פסוק בך יברך ישראל וכפי הנרא' ק"ל לאונקלוס זה שכתוב והתברכו שהוא נפעל והי' לו לכתוב ויברכו בזרעך כל גויי הארץ ולכך פירש שבזכות זרעך יתברכו כל גויי הארץ ועיין במדרש על פסוק ואברכה מברכיך והענין הוא ע"ד שנותנין למניקת הרבה לאכול כדי שהתינוק יהי' לו מה להניק והנה כן היינו דל"מ בעת ההצלח' שהי' עיקר ההשפעה בשבילנו וממנו יונקים כל האומות ואף בעבדותינו שתמצית השפעה אנו יונקים א"כ הוכרחו שיתברכו כל גויי הארץ בשביל שיהיו לנו יניק' מצד ההשפע' עכ"פ ודו"ק והבן ועיין בתרגום אונקלוס על פסוק ונברכו בך כל משפחות האדמ' שפירש ג"כ ע"ד שכתב כאן וע"ש ברש"י וברמב"ן שפירש כאונקלוס ולא הזכירו: פרשת חיי

מערת המכפלה במדרש רבה דרשו שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון והכניס' לתוכה. הכוונ' לפענ"ד שאדם הראשון היה ראוי לחיות חיי הנצחיים קודם החטא דזהו ענין שאמרו בחגיג' דף י"ב אדה"ר קודם שסרח הי' מסוף העולם ועד סופו וכיון שחטא הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו והיינו שהי' ראוי להיות נצחי ואח"כ כשחטא ניתן לו גבול וקץ וז"ש שכפף הקב"ה קומתו של אדה"ר דהי' מארץ עד לשמים כדאמרו בחגיג' שם וא"כ הכניסו שם והבן

מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה עיין רש"י ולפענ"ד נראה לפמ"ש הזהר על פסוק ואברהם זקן בא בימים דהיינו שכל יום היה נמנה לו בכלל שנים שלא עבר עליו יום אחד שלא תיקן בו דבר ולפ"ז זה שמנה בשרה שכל השנים נמנה אצלן בשלימותן ששנות שאר אדם אינם שווים והילדות ביישה את הזקנה אבל בה כל השנים שווים לטובה וע"ז דרשו במדרש יודע ד' ימי תמימים על שרה שהשנים היו תמימים שבאה בימים ודו"ק: ומפי דודי הרב הגדול מו"ה יוסף נ"ז נ"י שמעתי דהכוונה דהנה בכל אדם מתיחסים האנשים להשנים שבשנה זו נולדו והיו אותן האנשים אבל בהגדולים אשר בארץ אדרבא הימים יתיחסו אחר האנשים שאותן השנים נתעלו שהיו בהם אותן הגדולים ולפ"ז זה שאמר שני חיי שרה והיינו שאותן השנים היו יי שרה הצדקת וז"ש ונחלתם לעולם תהי' שנאמר שני חיי שרה דהיינו שהקב"ה מנחיל השנים להצדיקים שהם טפלים לגבי הצדיקים ודו"ק היטב

וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. והוא לכאור' שפת יתר דלמה האריך כ"כ לומר ששקלו הכסף שדיבר באזני בני חת וגם מהו עובר לסוחר ותרגם אונקלוס ומתקבל בסחורתא בכל מדינתא: ולפענ"ד נראה ע"פ מה דאמרו בר"פ הזהב דבזקנותיה סבר כספא חריף הוה טבעא דהבא דלא חריף הוה פירי ופירש"י דיוצא בהוצאה ועובר לסוחר ולפ"ז ניהו דאמר לו בכסף מלא וארבע מאות שקל כסף אבל היה יכול לתת לו זהב לפי ערך השיווי של הכסף רק דאברהם בנדיבותו לפי שא"ל בכסף מלא נתן לו כסף כדי שיהי' עובר לסוחר שיוצא בסחורה וז"ש התרגום דמתקבל בסחורתא בכל מדינתא ודו"ק: ומפי כבוד דודי הרב הגדול מו"ה יוסף נ"ז ני' שמעתי ע"פ מה דנודע דהמטבע בעצמותה אינה שוה כ"כ רק לפי שצורת מטבע עליה אבל אם יתכו המטבעות אינו שוה הכסף כל כך אבל אברהם נתן לו קנטרין דהיינו שהכסף בעצמו ישוה בכל מדינה אף במדינה שאינו יוצא המטבע זו ושוה הכסף בעצמותו כן ועיין רש"י שכתב יש מקום ששקליהם גדולים שהם קנטרין צנטר"ש בלע"ז והיינו שהכסף בעצמו שוה כ"כ ודפח"ח

גר ותושב אנכי עמכם וגו' כל הענין כבר כתבתי כמה דברים וכעת נרא' לי דהנ' באמת כבר אמרו אין קוברין צדיק אצל רשע וחייבי מיתות היו חלוקין בקברותיהם ואף כי אנשים מאמונות מחולקות והנ' אחד היה אברהם באמונתו ודת יהדות וע"כ בבא העת לקבור את שרה אשתו ע"כ רצה לקברה בקבר מיוחד אבל הבין כי כל אחד רוצה שתהי' נקברת בשדהו כי תהיה להם לכבוד ולתפארת כמו שהי' באמת וע"כ הקדים גר ותושב אנכי עמכם והיינו שאף שהוא תושב בכ"ז גר הוא ונבדל מהם וע"כ אמר תנו לי אחוזת קבר ואקברה את מתי היינו קבר מיוחד והם הבינו פשוטן של דברים וע"כ אמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכינו איש ממנו את קברו לא יכלה ממך והיינו לא כפי אשר חשבת כי אתה גר וחלק גרוע תקח כי אם חלק מובחר אבל הוא לא רצה בזה וביקש שיפגעו בעפרון שיתן לו שדה המכפל' שידע ששם נקברו הקדושים אשר בארץ ומבלי הגיד לו זאת פן לא ירצה למכרו ע"כ הערים ואמר השד' והמער' למען שיבין עפרון כי חושב מפאת השדה הנבחרה אבל לבו לא כן יחשוב והי' עיקר המערה למען יבדל מקבור בקברות אנשים מאמונה אחרת וזה הי' טעם שהשתוקקו אבותינו הקדושים ויתחבטו על קברותיהם למען יהיו לאחדי' באמונ' אחת ודו"ק היטב: אחר כמה שנים כשלמדתי