דברי שאול עה"ת ומגילות מד

עוד יש לי לומר בכוונת הכתוב ובזה יתיישב קושיא גדולה שהקשו המפרשים דבתחלה א"ל קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת ואח"כ לא נזכר רק כי לא חשכת את בנך את יחידך ולא כתיב אשר אהבת ולפענ"ד נרא' דהנ' כבר כתבו החוקרים כי האהב' עומדת בשווי מה וסיפר ממלך אחד ששאל לאוהבו שמעתי שהייתי ממתנגדים שלי ולא רציתי שאמלוך והשיב לו גם זה מגדר האהב' שהאוהב נא ירצה שיעלה אוהבו למעלה הגדול' למען לא תאבד האהב' שביניהם כי כאשר תופסד השווי תופסד האהב' ולפ"ז אומר אני דבר חדש הנה זה ודאי כי בהיות יצחק נקרב על המזבח בלי ספק הי' עולה במעלות הרב' יותר מאברהם אבינו כי הוא זכה שיקרב להיות קדש קדשים ולפ"ז הי' מקום לומר שאדרבא ע"י האהב' שאהב ליצחק לא רצה שיתקרב אבל באמת הקב"ה בוחן לבבות כי מלבד שבכל אדם יתקנא חוץ מבנו מה גם אברהם אבינו לא חשב כזאת ורצה למסור בנו יחידו אף שאוהבו מאוד ולזה אמר כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני ודו"ק היטב

עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כלם הקשו דאיך שייך בהקב"ה עתה וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי בפשיטות דבאמת זה א"ל מלאך אלקים וכמבואר בכתוב ואברהם באמת מסופק היה אם ישמע לו עד שא"ל שנית כמבואר במדרש ואם כן במלאך שייך לשון עתה. ובזה הבינותי היטב מ"ש וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והיינו לפמ"ש התוספות בשבת דף י"ב דהמלאכים אינם מבינים מחשבות הלב ולפ"ז כל שלא ראו המעש' בפועל לא הבינו מחשבות אברהם אבינו אם בתמימות עשה הדבר עד שראו ששלח ידו לקחת המאכלת וא"כ מחשבתו ניכר מתוך מעשיו ולכך א"ל עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ודו"ק היטב

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה אשר יאמר היום בהר ד' יראה כבר כתבתי בזה כמה דברים. וכעת נרא' לי דהנה ברואי פני המלך יש שתי ענינים יש שרואה את המלך באשר צריך אליו לבקש על נפשו ומשאלותיו בעת שמניח לבא לפניו ויש שהמלך ביום שמחתו או בעת המשחו למלך וכדומה מניח לכל איש ואיש אשר יראה בכבודו ומקום מלכותו והנ"מ בין הראיות שהאופן הראשון האיש רואה אותו אבל הוא אינו בא לראות כבוד המלך וממשלתו רק שבא להראות לפני המלך ולבקש עליו ועל נפשו אבל הצד השני הוא בא לראות בכבוד המלך ותפארתו: והנה בראיית כבוד השכינ' להבדיל בהבדל, כל הבדלות ג"כ על שני פנים אם שמתראה להנביא למען צוותו על עמו הנה הנביא בא להראות אבל אינו רואה כלל ויש שהם זוכים לראות פני המלך כאשר זכה עשה רבינו לראות באספקלריא המאיר' וגם ישראל על הים כאשר כבוד שמו רצה לפאר לפניהם כבוד גדולתו ואותיותיו הגדולים ולדעתי זה מה שאמרו שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל דהיינו שיחזקאל נתראה ולא ראה אבל הם ראו זכו כביכול קצת לראות. וזה לדעתי מ"ש ויחזו את האלקים דהנה כבר אמרנו שהנביא הוא מתראה ולא רואה אבל הם שלא השיגו שים מראות נבואה כמ"ש המורה בביאור ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו דהיינו שהשיגו השגות קטנות ולכך כביכול ראו מחזה אלקים קצת שלא באו להראות. וזה לדעתי מ"ש הגר אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי דהיינו האם אמנם ראיתי אני רק שהוא ראה אותי וז"ש ע"כ קרא לבאר ההיא באר לחי רואי דהיינו שהקב"ה ראה אותי ולא אני אותו. וזה לדעתי מה שנאמר ויך אלקים באנשי בית שמש כי ראו בארון אלקים והיינו שהם ראו בארון אלקים ולא שבאו להראות כי אם לראות וזהו גסות הרוח וע"כ נענשו וז"ש ד' יראה דהיינו שד' יראה וישגיח כפירש"י ולזה אמר את מי יראה אותו אשר יאמר בהר ד' יראה היינו מי שבא להראות לא לראות ודוק היטב: וזה לדעתי מ"ש בריש חגיג' ר"ה כי מטי להאי קרא ירא' יראה בכה אמר עבד שרבו מצפה לראותו יתרחק ממנו דכתיב כי תבואו לראות פני וגו' והיינו דבבהמ"ק היו באים להראות לפני הקב"ה וגם לראות בזיו תפארתו ועיין בתוספות שם גבי יראה יראה וא"כ הי' הקב"ה כביכול מצפה לראותו ועכשיו אמר כי תבאו לראות פני והיינו שלא חפץ כי יראה אותו והבן

ד' יראה אשר יאמר היום בהר ד' יראה כבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי ע"פ מ"ש הרמב"ן בפרשת לך דכל מה שהוא בפועל הדמיון יותר חזק הקיום וע"כ מצינו בנביאים שעשו פועל הדמיון והארכתי בזה בכמ' מקומות דע"כ אמר גם כאן לאחר שראה אברהם. כי לא קרב בנו ע"ג המזבח באמת ואיל אחר נאחז בסבך בקרניו א"כ הי' כאן פעולה ריקנית חלילה וע"כ דהי' צריך שיהי' כאן פועל הדמיון שיהי' אות למה שיהי' כאן המזבח וכל הקדוש' כאן וז"ש ד' יראה שד' יבחר לו אותו המקום אשר יאמר היום בהר ד' ירא' וזה היה פועל הדמיון שהוא חזקי הקיום ועיין רש"י ותרגום ודו"ק

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה אשר יאמר היום בהר ד' יראה כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דהנ' כבר כתבו המפרשים דאיזה יום שהי' בו ענין טוב ויפה או שיהי' בו פלא קנה לעצמו שם ונקרא היום הזה בשם כמו יום הכיפורים שהוא יום שמכפרים בו עוונות ונקרא יום הקדוש וגם שבת הגדול נקרא בשם גדול שנעש' בו נס נפלא ועיין בינ' לעתים בדרוש של שבת הגדול שהאריך בזה וכמו והיום הזה תאמרנ' שפירש הראב"ע שלהיות נעשה בו ענין נפלא