דברי שאול עה"ת ומגילות תיא

אטום מהבין ולכך אמר שיבקש רחמים ממי שהחכמה שלו ודו"ק

שם חמוד' גנוזה יש לך שאת' משתעשע בה בכל יום אני אחזיק טוב' לעצמי א"ל הקב"ה למשה הואיל ומיעטת את עצמך תקרא על שמך שנאמר זכרו תורת משה עבדי. הענין מה שהלך השטן לבקש התור' ולא מצא ע"פ מ"ש הקצה"ח בהקדמתו בביאור ותשלך אמת ארצ' שהתור' ניתנ' כפי שכל אנושי יעו"ש והנ' זה שהשטן רצה להשטין שאיך יפול התור' בידי שכל אנושי ולכך שאל התור' היכן היא וא"ל נתתיה לארץ והלך וביקש ולא מצא והיינו שהיאך אפשר שיהיה שכל אנושי סובל כוונת התורה הקדושה וא"ל הקב"ה שנתנה למשה היינו שמשה קבל התורה בשלימותה וגם הפלפול נתן הקב"ה למשה כדאמרו בנדרים ועיין בפרקי אבות משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ועיין תוס' יו"ט ומ"ש בזה. וז"ש חמוד' גנוז' שיש לך שאת' משתעשע בה בכל יום והיינו כמ"ש במדרש פ' לך שהקב"ה מחדש הלכה בכל יום שנאמר והגה מפיו יצא והיאך אפשר לומר שנתנ' לו. וז"ש הקב"ה הואיל שמעטת עצמך תקרא התור' על שמך שנאמר זכרו תורת משה עבדי והיינו שכפי ציור השכל אנושי כן יהיה ודו"ק

שם ואמר ריב"ל בשע' שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות א"ל משה אין שלום בעירך א"ל רבש"ע כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל היה לך לעזרני מיד א"ל ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר. הנה כל המאמר תמוה ועיין רש"י ומהרש"א ולבאר הדברים נרא' לי עפמ"ש בביאור המאמר במ"ש בב"מ דף למ"ד ובב"ק דף ק' אשר ילכו בה זה לפנים משורת הדין ותמה תשל"ה איך שייך לפנים משורת הדין ממנ"פ אם ראוי שיעשה כך א"כ הוה דין ואם א"צ למה יעשה לפנים משורת הדין. ואמרתי בזה דהנה כבר נודע מ"ש החובת הלבבות שלא יקובל התוספת טרם שיעש' החוב' ולכך אמרו אנא חלא בר חמרא לגבי אבוה דהיינו שכל שלא קיים הדין אינו ראוי להוסיף חסידות ולפ"ז באמת הדין הוא שיעשה עצהיו"ט רק שההמון אם לא יוכלו לקיים מה שכתוב עפ"י הדין לא יקובל התוספת אבל באמת אם מקיים מ"ש בודאי הדין כך שיעש' לפנים משורת הדין אבל התורת ניתנה לכל בני אדם. ובזה פירשתי המאמר בב"מ דף פ"ג אין למען תלך בדרך טובים יעו"ש ואכ"מ: תה לדעתי מה שקושר כתרים לתור' ופירש"י כגון שעטנ"ז ג"ץ וכדומ' והיינו שזה רמז שהתגין הם למעל' מן תאות והנה התגין בלי כתיבת האות בשלימות במה נחשב רק כל שכבר נכתב האות התגין הם כדמות כתר כמו כן הלפנים משורת הדין לא יתקבל טרם שיש דין בעולם והנה כשמצאו כותב א"ל משה אין שלום בעירך והיינו ע"ד מ"ש העקיד' ששלום נקרא חוט המקשר השלימות והיינו שכל העולם בכלל איש אחד הוא ואף שכל ההמון אינם יכולים לקייה לפנים משורת הדין אבל האיש השלם הוא מקשר כל העולה כולו ביחד. וז"ש היה לך לעזרני היינו שלך ולחברך שאתם מקיימים התור' היה לך לעזרני שבשבילך אני קושר הכתרים וכמ"ש וז"ש ועתה יגדל נא כח אדני דהנה בסנהדרין דף קי"א אמרו שמצא משה להקב"ה שכתב ארך אפים וא"ל ארך אף לצדיקים ולא לרשעים וא"ל חזי דקא מבעית לך במרגלים א"ל ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת וכבר ביארתי המאמר. וכעת נראה דהנה לשון ארך אפים משמע אריכת אף גדול ועיין עירובין דף כ"ב והנה זה ודאי דעל הרשעים יהיה אריכת אפים גדול מעל הצדיקים שהם חוטאים בתמידות ועוברים על כל התור' אבל הצדיקים המה במקרה וגם אינו רק בדברים קטנים רק שלפום גמלא שחנא. וא"כ ז"ש משה ארך אף לצדיקים ולא לרשעים שהם צריכים ארך אפים גדול' וכל שאינו ראוי לאריכת אף מכ"ש לאריכת אפים שלא יקובל התוספת על החובה וז"ש ועתה יגדל נא כח אדני היינו אף שלא יתקבל אריכת אפים במקום שלא שייך אריכת אף מכל מקום יגדל נא כח ד' כאשר דברת שקושר כתרים ודו"ק היטב: הדרוש שאמרתי בעת נתינת ס"ת חדשה בשנת תרכ"ו אור ליום ל"ג בעומר

במסכת ביצה דף כ"ה מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהם עזין שנאמר מימינו אש דת למו ותנא דבי ר"י ראויין הן אלו ליתן להם דת של אש והנה כבר כתבתי בזה וכעת חדשות אני מגיד ואמרתי לבאר הקושיא תמוה דמה קושיא למה לא יתן לישראל. והתירוץ אינו מובן ואמרתי דהנה בשבת דף פ"ח איתא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה חמדה גנוזה שיש לך בבית גנזך ואתה נותן לישראל וכו'. וביאור הענין דמלאכי השרת רצו שרוחניות התור' ינתן להם ולפ"ז התירוץ אינו מובן דניהו דפשטת התורה שייך לישראל אבל רוחניות התור' למה לא ינתן למלאכי השרת. ובזה פירשתי מ"ש בספרי מימינו אש דת למו אלמלא הדת לא היו יכולין לעמוד בה והיינו דפשטת התור' שייך לישראל אבל אכתי קשה למה נתנו להם הרוחניות. אך באמת ביאור הענין דבאמת מלאכי השרת טענו מה אנוש כי תזכרנו והיינו שמה כח בו"ד יפה