דברי שאול עה"ת ומגילות תי

לציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם ביאר המאמר ע"פ מה שאמרו בהגד' אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התור' דיינו ושמעתי בשם הגאון מו"ה לוי יצחק ז"ל האבד"ק בארדיטשוב שהכונ' שבאמת לכאור' תמוה מה יועיל מעמד הר סיני אם לא נתן לנו התור'. אמנם באמת כבר אמרו שאברהם אבינו קיים כל התור' עד שלא נתנ' והיינו שכ"כ נזדכך שכלו עד שהבין מעצמו התור' וכונת המצו' וז"ש כליותיו נובעות חכמה והנ' גם במעמד הר סיני נזדככו כ"כ עד שעמידתם לפני הר סיני בעצמותו היה די לאותו דור דיעה אף שלא יתן להם התור' ודפח"ח והנה מ"ש שהקדימו נעשה לנשמע שכ"כ נזדכך שכלם עד שלא היו צריכים לשמוע דברי אלקים רק שקיימו טרם שנתן להם התורה ולכך נתן להם שני כתרים אחד כנגד נעשה והיינו מה שהבינו מעצמם ואחד כנגד נשמע שבכ"ז לא קיימו מפאת שכלם רק כפי מה שנתן להם בתור' וכבר הארכתי במקום אחר לפרש מ"ש מכל אורח רע כליתי רגלי למען אשמור דבריך והיינו שאף שזה מפאת השכל בעצמו שלא ללכת בדרך רע עכ"ז אני קיימתי מצות אלקי' וכשחטאו ואף מה שנכתב לא קיימו פרקו הכתרים ןז"ש וכלו זכה משה וז"ש ומש' יקח את האהל ונט' לו מחוץ למחנ' ורש"י נדחק. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל זמן שהיו ישראל ניזופין לא ניתן לו דיבור מפי הגבור' ובכ"ז זכה הוא בעצמו וקיים כל התור' וז"ש ועתיד להחזיר' לנו והיינו שהם יזכו ג"כ להשמחה שמעולם דהיינו שיהיו במדרג' שיוכלו להשיג אף בלי תור' כאשר היה במעמד הר סיני וז"ש אח"כ שר' אלעזר אמר בשע' שהקדימו נעש' לנשמע יצתה בת קול ואמר' מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשין בו והיינו שמלאכי השרת ג"כ מבינים אף טרם שנצטוו ודו"ק

שם ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפ' עליהם ההר כגיגית וא"ל אם אתם מקבלים את התור' מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אראב"י מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדר קבלוה בימי אחשורוש שנאמר קימו וקבלו היהודים קימו מה שקבלו כבר הענין נרא' לפענ"ד דהנ' במה שתקנו ברכ' שלא עשני גוי כתב הב"ח הובא בט"ז סימן מ"ו שישראל נשמותיהן אצולות מתחת כסא כבודו ע"ש והענין הוא דהיהודים שצריכים לקבל התור' ולקיימ' ולהבינ' והוא שכל אלקי לא יושג בשכל אנושי ע"כ נתן לו הקב"ה נשמ' האצול' מתחת כסא כבודו שאם יזכ' יבחין שיוכל להבין עמקי התור' והנ' כבר כתב הרמב"ם שכל אדם יוכל להיות כמשה וביאור הענין שהשכל שניתן לו משמי ערום היא יכול' להשיג עמוק עמוק אך צריך יגיע' רבה וכבר אמרו על ר' יהוד' חכם לכשירצ' ועיין רש"י בגיטין דף ס"ז והיינו שהשכל היא אוצר שמור בקרב איש ולב עמוק רק שאם רוצ' אזי יכול להשיג ואם לא נשאר טמון בקרבו כאשר היה בעת הוולדו. וז"ש אם אתם מקבלים את התור' מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם והיינו שתשארו עומדים שם תחתית ההר והיינו שלא תוכלו להשיג יותר וישאר השכל נקבר בלב איש ולא תבינו לעולם. וזה לדעתי מ"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא והיינו שהאדם יכול להתנצל שאף שיגע בתור' לא זכה להשיג ומה יכול לעשות אם לבו אטום מהבין. וז"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש שנאמר קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר והיינו שזכו להשיג מה שניתן להם משמי מרום והיו מוציאים מכח אל הפועל. ובזה יש ליישב קושית התוס' בד"ה כלום כפית וגם בד"ה מודעא רבא. וזה לדעתי מ"ש במגיל' קיימו למעל' מה שקבלו למט' והתוס' הקשו דזה סותר למ"ש הכא ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אמרו בשבועות דף ל"ט דכל מה שחידשו התנאים והאמוראים הכל הוא נאמר למעל' וכמ"ש כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש הראו לו למשה וביאר התוס' יו"ט בהקדמתו שהראו לו ברמז לא בביאור שזה צריך התלמיד וותיק להוציא מכח אל הפועל וז"ש שאחר שקיימו היהודים מה שקבלו למעל' והיינו מה שבכח שכלם הוציאו מכח אל הפועל וא"כ נעש' תורת ד' וז"ש קיימו למעל' מה שקבלו למט' שגם זה נעש' תור' שלימ'. וזה לדעתי מ"ש בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי לעם תליתאי על יד תליתאי ובשו"ת תשוב' מאהב' הקש' לו אחד מהחכמים שמה מעליותא הא אמרו בנדרים אלמלא זכו ישראל לא ניתן להם רק התור' וספרו של יהושיע וע"ש מ"ש בזה:

ולפמ"ש נרא' דהענין הוא כך דבאמת בהתור' הקדוש' נרמז כל מה שאמרו הנביאים והכתובים כמאמרם תענית ח' ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא רק דשכל אנושי לואה להשיג כל מה שנרמז וביגיעה רבה הוא מבין לכך נתן להם נביאים וכתובים אבל אם היו זוכים היו מבינים הכל מהתורה וז"ש בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי היינו כפירש"י תנ"ך על יד תליתאי היינו כהנים לוים וישראלים והיינו לפי שיש בההמון כהנים ולוים שיוכלו להשיג יותר מישראלים לכך נתן להם כל אלו שיבינו הכל וז"ש על יד תליתאי דהיינו משה רבינו שהוא השיג הכל בהתור' עצמה ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד. וזה לדעתי מ"ש בנדה דף ע' מה יעשה אדם ויחכם א"ל ירבה בישיבה א"ל הרבה עשו כן ולא הועילו א"ל יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו והיינו שבאמת ניתן השכל לכל אדם אבל לב בני אדם