דברי שאול עה"ת ומגילות תיב

להבין דברי תורה שהם למעל' משכל אנושי אבל באמת ישראל יש להם כח נשגב וגם הם למעל' מן הטבע שנשמתם אצולה מתחת כסא כבודו וכמ"ש הב"ח במה שאנו מברכין ברכת שלא עשני גוי ע"ש וא"כ כחם יפה לעמוד בהיכל מלך. וז"ש ד' עוז לעמו יתן דהנ' כבר נודע דעוז הוא מה שהוא למעל' מן הטבע זה נקרא עוז וא"כ התור' שהיא למעל' משכל אנושי ראויה להנתן לעם הנבחר והם למעל' מן הטבע. וז"ש אשר בחר בנו מכל העמים ויסדו בברכ' אחרונ' אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו והיינו עפמ"ש האר"י ז"ל דלכך אש שלמעל' אש אוכלה אש ואינו מכלה משום דאש הגשמי פוגע בגשם ונשרף אבל אש שלמעל' אינו פוגע בגשם ואינו מכלה. וזה הדמיון לשכל אלקי שאם הוא נכנס בלב הגשמי לא היה יכול לדבק בו והיתה מכלה אותו אבל אם נתן התור' לישראל שהן למעל' מן הטבע לכך יש להם דיבוק שלו ונכנס בלבבם ואינו מכלה. וז"ש מימינו אש דת למו ראויה היא להנתן לישראל דת אש והיינו שיש להם כח לעמוד בהיכל המלך והשכל אלקי אינו מכלה אותם וזה שכתוב מפני שהם עזים והיינו שהם למעלה מן הטבע ודו"ק: ומ"ש ואיכא דאמרו דתיהם של אלו אש שאלמלא לא נתנה תורה לישראל לא היתה כל בריה יכולה לעמוד מפניהם הכוונ' לדעתי ע"פ מה שפירשתי מה דאמרו בסנהדרין למה נקרא תורה תושיה שמתיש כחם ולכאורה הוא תמוה דאדרבה התורה נשתבחה שהיא מרפא לכל הגוף וכבר אמרו חש בראשו יעסוק בתור'. אך נראה דבאמת לולא התורה היה האדם אומר כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה אבל התורה הקדושה מלמד לאדם דיעה שלא בכח יגבר איש ולולא ד' בעזרתה לו לא היה יכול לעשות וז"ש הפליא עצה הגדיל תושיה דהיינו שרבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום וא"כ הקב"ה מפליא עצה מגדיל תושיה. וז"ש אלמלא דת למו לא היה יכול לעמוד כל בריה בפניהם שבכחם הגדול היו אומרים שעוצם כחם עשה להם חיל אבל התור' מתשת כחם ומבינים שעצת ד' היא תקום ודו"ק היטב וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו היינו שהשכל אלקי יכול לכנוס בלבב הוגיה ואינו מכל' אותם ודו"ק היטב: תם ונשלם