דברי שאול עה"ת ומגילות מא

שם במדרש פרש' נ"ג סי' י"א וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים הה"ד ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם עיין יפ"ת מה שכתב בזה ולדעתי הכוונ' למה שכתוב בסידורו של שבת דהכוונ' שכל שמונה ימים הי' מל בנו מדכתיב בן שמונת ימים ולא בן שמונה ע"ש ודפח"ח וזה שדרש המדרש שמל אברהם ליצחק בן שמונת ימים וכאשר צוה אותו אלקים ומפרש היכן הוזהר ע"ז ואמר מדכתיב ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם ודו"ק

במדרש ואברהם הי' יהי' לגוי גדול ז"ש זכר צדיק לברכ' ושם רשעים ירקב משל לכלי קורייס כל זמן שמשתמשין הם קיימין והנחתם הם מתרפים כך כל זמן שהרשעים קיימים וכו' הענין נראה לפענ"ד דהנה כבר נודע כי האדם לא יוכר בעת הצלחתו כי רבים יחלו פני נדיב אף אם היא גרוע ופחות והאדם ניכר בעת ירד ממעלתו אף כי במותו אז יודע אם אדם גדול הי' כי אז אם יכובד על הבריות בידוע שאדם גדול הוא והנ' הרשעים הם באמת ללא חפץ ובכל זה בעודם חיים אימתם מוטלת על הבריות אבל באבוד רשעים אז ימחה זכרם ואין מזכירים אז בשמם ומעת' זה שאמר שמשל לכלי קורייס שכל זמן שמשתמשין הם קיימין ובהנחתם הם מתרפים והבן בדברים

במדרש לאברהם שכחו יפה נדמו לו כאנשים ללוט שכחו רע נדמו לו כמלאכים נרא' לפענ"ד הכוונ' דלאברהם שהי' כל כך אוהב הבריות ומכניס אורחים ע"כ אף שנדמו לו כאנשים בכ"ז היה מכבדם אבל לוט שלא הי' מכניס אורחים זולת למי שהוא נכבד וע"כ נדמו לו כמלאכים שתארם הי' נכבד מאוד ולכך הכניסם לביתו

גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי ועת' השב אשת האיש כי נביא הוא הכוונ' לפענ"ד דהנ' כבר כתב חו"ה דבענין עבירות שבין אדם לחברו יש ג"כ עבירות שבין אדם למקום עד"מ גזל מלבד שגוזל את חבירו ומצער חבירו עבר על לא תגזול וכדומ' בכל עניני בין אדם לחבירו ולפ"ז כאן דב"נ מוזהרים על גזל והרי גזל את אשתו א"כ עבר לשמים ולבריות ולפ"ז באבימלך שהי' שוגג בדבר שחשב שאחותו היא וחשב שאדרבא טובה גדולה עושה שלקחה לאשה וא"כ לשמים לא חטא במחשבתו אבל לבריות חטא דעכ"פ גזל לאברהם וצערו ולו יהי' דבשוגג עשה עכ"פ הא אין דין שוגג בב"נ כמ"ש הרמב"ם פ"ט ממלכים. ומעתה זה שאמר לו הקב"ה גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ולא נתכוונת לעשות רע לכך גם אנכי חשכתי אותך מחטוא לי היינו מה שהיית חוטא לי אבל מכל מקום חלק אברהם לא מחיל ועת' השב אשת האיש כי נביא הוא דעכ"פ אליו חטאת וצערת אותו וכל שאתה משיב הגזל' ולא נאסרת עליו לפי שהוא נביא הרי קיימת כל הענין ודוק. וזה שלא אמר הקב"ה ובנקיון כפיך כמו שטען אבימלך דבאמתי לפי מה שחשב שאחותו היא הי' נקיון כפים שלא נתכוין לגזילה ואדרבא חשב כי עוד לכבוד ולתפארת לאברה' אבל אחר שגלה לו הקב"ה שאשתו היא א"כ לא הי' נקיון כפים כי אם תם לב שבלבו לא חשב לרע ודוק היטב כי נכון הוא

וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר במדרש אמרו ביתו של אברהם אבינו וותרנים היו שנאמר וישכם אברהם בבקר והוא פלאי: ולפענ"ד נרא' ע"פ מה דאמרו בשם הגאון מוהר"ר א"ו ז"ל בהא דאמרו במגיל' דאכיל' של תור' מרוב' משתי'. ולא נודע מהיכן למדו זאת ואמר הוא ז"ל דמבואר בפרקי אבות דכך היא דרכה של תור' פת במלח תאכל ולא נתן קצבה משא"כ השתי' נתן קצבה מים במשורה תשת' והנ' כאן כתיב חמת מים והדרך של השתיי' היא בכר וע"כ שביתו של אברהם אבינו וותרנים היו. זה השבתי לפום רהיטא ועיינתי במדרש ומצאתי שאמרו שם אח"כ ויתן אל הגר שכן דרך עבדים שממלאים כדים על שכמה והכוונ' כמו שכתבתי ודו"ק. או יאמר דהנה מדרך הנדיב בעת שלא יוכל להראות הנדיבות. על ידי ריבוי האכיל' ושתיי' כגון במי שיוצא לדרך שאי אפשר לתת לו בשר כי כאש והית' רעה והוא נותן לו צדה לדרך לחם ומים דברים ההכרחיים אבל במה יוודע איפוא אהבתו הוא מכין לו בעצמו הדברי' האלו אף כי יש לו עבדים רבים למען הראות לו וותרנותו וחסדו כי נכבד הוא בעיניו והנ' כאן אברהם בכבודו ובעצמו לקח לחם ומים ושם על שכמה וע"כ דוותרן הי' ואם תאמר אולי העבדים רשעים היו ולא היו נותנים לה כל זאת לזה אמר שביתו של אברהם וותרנים היו ואח"כ הוסיף שכן דרך עבדים להיות ממלאים על שכמה וע"כ שאברהם אבינו רצה לוותר על כבודו וכח חסדיו וטובו ודו"ק

באשר הוא שם במדרש רבה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אדם שעתיד להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר א"ל עכשיו מה הוא וכו' היפ"ת תמה דהמלאכים מה קסברו איך אפשר שיעניש הקב"ה את האדם על העתיד וא"כ יבטל הבחיר' ששוב לא יהי' לרשע לעולם ומכ"ש באם בניו עתידין להרשיע שודאי לא מסתבר שיעניש ע"ז האב ע"ש ולפענ"ד נראה דהכוונ' היא באמת להעניש האדם בעבור העתיד זה ודאי לא מסתבר אבל כאן לעשות לו נס למעלה מן הטבע זה הי' דעת מלאכי השרת שודאי לא יעש' לאיש אשר בניו עתידין להרשיע וע"ז השיב להם השי"ת שכיון שעכשיו הוא צדיק אינו דן את האדם אלא לפי מעשיו ויתכן יותר תשובת הקב"ה לפי מה שדרשו במדרש