דברי שאול עה"ת ומגילות תו

זכה כי המלך חפץ ביקרו ולבש בגדי מלכות ואם סתם המלך קאי על הקב"ה שהוא מלך המלכים יתפרש יותר יפה שמרדכי לבש לבוש מלכות היינו חלוקא דרבנן ודו"ק היטב

וכל מעש' תקפו בגמרא איתא תוקפו של אחשורוש. הענין נרא' לפענ"ד דהנ' היוסף לקח האריך לבאר שככללות המגל' נרא' כי יד אלקי עשת' זאת ומפרטי המגלה נראה כי ע"פ דרך הטבע הי' זאת אבל בכללות נרא' ע"פ כול' שהי' מאת ד'. ולפ"ז זה שנחלקו המ"ד מהיכן ניכר תוקפו של נס וכשתעיין במאמרי כלם תמצא שכ"א רצה למצוא מקום שבו תגלה ותרא' תוקפו של נס ודו"ק

דברי שלום ואמת. לדעתי הכונ' דהנ' הבעל עקיד' כתב כי לשון אמת לא נופל על דבר שלא הי' כבר וכעת המציא הממציא ע"ז לא שייך אמת כי אם טוב ושקר אבל כשכבר הדבר כתוב והוא מכוין למ"ש זה נקרא אמת ובזה פירש מ"ש רש"י פ' פנחס כך כתובה לפני במרום והיינו שזה נקרא אמת ולפ"ז כיון שאמרו חז"ל במגיל' דף זיי"ן דשלח' להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות שלחו הלא כתבתי לך שלישים וכו' עד שמצאו לה מקרא מן התור' וכיון שכבר כתוב בתורה א"כ לכך נקרא דברי שלום ואמת ולכך שלחה אגרת לקיים מה שכתוב כבר וזה נקרא אמת ודו"ק. וז"ש חז"ל ואמת מלמד שצריכ' שרטוט כאמתה של תור' והיינו דכשם שהתור' הי' כתוב' לפניו במרום ולכך נקראת אמת וכמו כן המגיל' ודו"ק

וזה לדעתי מה שאמרו שדן דין אמת לאמתו ונדחקו התוס' במגיל' דף ט"ו מהו לאמתו ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת התור' לא בשמים הוא וכפי ראות הדיין כך הרש' הקב"ה לדון וכבר האריך בזה הר"ן בדרושיו אבל אם זוכה האדם לכוין כפי מ"ש במרום זה נקרא דין אמת לאמתו כמו שהוא כתוב למעל' ודו"ק

וזה לדעתי מה שאמרו ביבמות דף קי"ב רשום בכתב אמת וכי יש כתב שאינו של אמת ומשני כאן לאחר גזר דין שיש עמו שבוע' ועיין בירושלמי שם הובא בעין יעקב שם והיינו דכיון שכבר נגזר עם שבוע' הוה כאמת שהוא כבר נמצא וכעת נגזר בשבוע' ודו"ק

לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם. הכונ' לפענ"ד עפמ"ש הרמב"ן בליקוטיו שנדפסו כעת בריש מגיל' הובא בר"ן רפ"ק דמגל' דהמוקפין בתחל' לא רצו לעשות פורים אח"כ כי חשבו שהחומ' מבטח עוז להם ואח"כ האיר ד' עיניהם שמצאו רמז שגם הם יעשו יו"ט והר"ן כתב. שלא נמצא זאת. ובאמת שכן משמע בירושלמי פ"ק דמגל' כמ"ש בברכי יוסף סי' תרפ"ח ולפ"ז זהו שהאיר מרדכי עיניהם שלא ישימו מבטחם במקרה ובמגדל עוז רק מגדל עוז שם ד' כי הוא הושיעם. וזה שכתב להם שיקיימו דברי הפורים כאשר קימו הצומות וזעקתם ובין שיהי' הפירוש שקאי על הצומות שנתקנו על חורבן בהמ"ק ד' צומות או על מה שהתענו בימי מרדכי ועיין ראב"ע ורמב"ם הלכות תענית ובב"י סי' תרפ"ח מ"ש בשם השבולי לקט בשם רש"י עכ"פ זהו לאות כי אין להשים מבטח בחומה כי כלם היו בצר' ובימי החורבן החריבו האו"ה אף המוקפות חומה. וזה לדעתי מה שכתוב בירושלמי כי לכך תלו ענין מוקפות חומה בימי יהושיע ב"נ משום שנתנו כבוד לא"י שהית' חריב' בזמן הלז והיינו להורות נתן שהיא חריב' מחומותיה וא"כ כמה גדול הנס אף של המוקפים חומה ועיין בב"י סי' תרפ"ח ובט"ז מה שכתבו בזה ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק

להיות עושים את ימי הפורים האלה בזמניהם ולא יעבור. בש"ס פריך ואימא שיתסר ושיבסר ומשני ולא יעבור כתיב ונשאלתי הא יעבור משמע כמ"ש חז"ל עובר לעשייתן מקרא דויעבור את הכושי. ולפענ"ד הכונ' דאם יקראו מקודם אז יוכלו לקרוא אח"כ בזמנו ולא יעברו על המצוה אבל כל שקראו אחר הזמן שוב אין לו תקנה דכבר עברו הזמן וז"ש ולא יעבור ודו"ק כי קצרתי

וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי אשר גדלו המלך הלא הם כתובים. על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו. הנה מ"ש כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש לא נודע על מה זה סובב הילך ולמה נכתב זאת פה הלא למעלה מקום שנזכר גדולת מרדכי הי' לו לחשוב זאת. ולפענ"ד נרא' שזה העתק' בקיצור ממ"ש בספר דברי הימים למלכי מדי ופרס דהיינו שהי' כתוב שם שמרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וזה פרשת גדולתו אשר גדלו המלך שנעש' משנה למלך ומעשה תקפו וגבורתו הי' במ"ש שגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו שזה מעש' תקפו וגבורתו ורצה הכותב המגל' להודיע משבחו של מרדכי שבכל עוצם גדולתו והתקרבותו אל המלך בכ"ז היו עינו ולבו להיות גדול ליהודים ודורש שלומם וטובתם מה שעינינו ראו בעוה"ר שבזמנינו אם יש לאיש יהודי מעט התקרבות לעכו"ם אז מדבר על היהודים תועה וכל מגמתו אך להתקרב אל עכו"ם וטוע' במחשבתו שבזה יתקרב אל העכו"ם במה שמתלוצץ מהיהודים ובאמת נהפך לו לרועץ שגם הגוי וכל מלך ומלך רוצה שכל איש יחזיק באמונתו. ולזה שייך היטב מ"ש כי מרדכי היהודי ולכאור' תואר יהודי לא שייך בזה דלנו א"צ להודיע שמרדכי הי' יהודי