דברי שאול עה"ת ומגילות תב

אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצל' יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. הכוונ' לדעתי כי הנה כלם שואלים ודורשים מדוע לא נכתב השם במגל' ועיין ראב"ע ריש המגל' שכתב כי יש אומר שמקום אחר הוא השם וז"א כי זה אינו שם וגם מה לשון מקום אחר. ולפענ"ד נרא' דהנ' יש שתי מיני ניסיים אם הנסיים אשר למעל' מהטבע זה יתואר בשם נס ד' וזה שאמר ד' נסי והיינו שבזה ניכר השגחת השם ויש נס שהוא מעוטף במעט' הטבע כמו נס המגיל' הזאת שלעין האדם נרא' כי יד הטבע מאהבת אסתר שלט' בכ"ז והנ' זה מפני כי ישראל באותו הדור לא היו ראויים לנס למעל' מן הטבע והוצרך הקב"ה לעטוף במעטה הטבע וע"כ לא רצה הקב"ה שיזכור שמו על זה וע"כ הסתירו השם כאילו הוא כביכול ע"י הטבע. והנה כששלח לאסתר לבקש על עמה הית' אסתר חושבת ג"כ כי הוא רק עפ"י הטבע וע"כ אמר לה אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים היינו שתחשוב כי הוא רק טבע גמור' בלי שום עירוב נס זה אינו רק שהוא נס עפ"י טבע וע"כ אמר אם החרש תחרישי לעת כזאת א"כ ע"כ יעמוד רוח והצל' ליהודים ממקום אחר ויהי' שלא עפ"י טבע כי במקום שהקב"ה יוכל לעשות עפ"י טבע וישראל אינם ראויים קשה בעיניו לשנות הטבע אבל אם לא תרצי ע"כ יעש' למען שמו ויהיה שלא עפ"י טבע וא"כ את ובית אביך תאבדו כי מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות כי כל מלכותך היה רק שלא ישתנ' הטבע וא"כ צריך שתהי' שלא ישתנ' הטבע ויתכן יותר עפמ"ש העקיד' בשער כ"ח כי ענינים הכוללים לא יכריחו הגעת הפרטים ומה שהוא פעולת חלקיות ואם הגיע רצון אלקיי על אחד שיתעשר בסחור' אינם מוכרחים הסוחרים להסתחר עמו ויוכל להיות ע"י אחר וע"כ אמר שאף שהקב"ה חפץ שישראל ינצלו אינו מוכרח דוקא על ידך ויוכל להיות ממקום אחר ודו"ק

גם הנה העץ אשר הכין המן. דרשו חז"ל לו הכין ועיין תוס' שם ובמהרש"א בחידושי אגדות. ולפענ"ד נרא' דהנ' המן הכין העץ עוד קודם אשר המלך דיבר לו לעשות יקר למרדכי אבל המן בעת בא לבקש שיתלו למרדכי אז בפרק הזה סבב השי"ת שהמלך תידד שנתו ויבקש להטיב לאיש אשר הטיב עמו ונתגלגל הדבר מה שהוכרח המן לעשות למרדכי וא"כ אז לא מצא מקום לדבר שיתלו את מרדכי אחר שהמלך ביקש לעשות לו כבוד גדול כזה והנ' אח"כ כשבא המן להמשת' והמלכ' אמר' למלך המן הרע הזה וכל הסיפור הודיע חרבונ' כי העץ עומד וחשב המלך שעש' המן זאת אח"כ כשעש' למרדכי כל הכבוד והי' לבו דוה עליו על המן שעשה זאת בעקב' לתלות אותו וע"כ מלא המלך עליו חימ' ונמצא שמה שהכין העץ קודם זו הית' סבת מפלתו שאם לא היה מכין לא היה מלא לבבו לדרוש אח"כ מהמלך שיתל' עליו מרדכי ולא היה המן נתל' ורק ממה שכבר הכין העץ ע"כ בא לו הסיב' הלז ע"כ יפה דרש לו הכין וזה נכון

עוד נרא' לי דהנ' מ"ש ובבקר אמור למלך שיתלו אותו נרא' שהמן לא היה צריך כלל לשאול להמלך שהמלך מסר בידו טבעתו וכל אשר יחפוץ יעש' אבל לאחר שנדד שנת המלך ונתגל' שמרדכי היה גדול מהמן שהמן הכריז לפניו א"כ עליו לא הי' לו רשות כלל והי' צריך לשאול להמלך ע"ז ולא להכין העץ תחלה וז"ש ובבקר אמור למלך והיינו שלא היה צריך לשאול רק להודיע להמלך אשר כן עשה אבל לאחר שהכריז לפני מרדכי א"כ היה זה פשיעות גמור שאיך מלא לבבו להכין העץ בלתי שאל' מאת המלך מה לעשות במרדכי וא"כ ע"י שהכין העץ ע"כ נגמר דינו כי הוא מורד במלכות וגם נתוודע הדבר כי מה שרצ' לאבד היהודים הוא בשביל ששונא מרדכי היהודי שהוא רע להיהודים ולא לטובת המלך נתכוין ע"כ לו הכין. ובזה נראה לי מ"ש ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם שהענין הוא שהמן כיון שהסיר המלך טבעתו היה היכולת ביד המן לעשות בם כרצונו ולפ"ז לאחר שנתברר כי המן נתל' ומסר המלך טבעתו למרדכי שוב ממילא מכתבים הראשונים בטלים כי המלך לא היה יודע רק המן עשה זאת והית' לו הרשות נתונ' אבל אחר שנתברר שהמן בשנאתו למרדכי כתב זאת וכבר נתל' ונמסר הטבעת למרדכי א"כ שוב המכתבים הראשונים בטלים והמלך וכסאו נקי מזה ודו"ק

יעשו עץ גבוה חמשים אמה ובבקר אמור למלך לתלות את מרדכי וגו' וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ. הדבר יפלא דמה היה העצ' נבער' ואם היה בידו לתלות אותו למה לא עשה כן תיכף ומה הוטב בעיניו העצ' כעת. אך נרא' על שני פנים דהנ' כפי הנרא' מהמקרא לא היה המלך רשאי לעשות דין ומשפט להרוג איש וכדומ' לענשו וליסרו בלתי הושם הדבר לפני יודעי דת ודין וכמו שנאמר כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין כדת מה לעשות. וכפי הנרא' אחר ששפטו הם עפ"י הדין אז קיים המלך את הדבר. ולפ"ז נרא' כי עד עתה לא היה יכול לעשות כן כי המלך לא יחרוץ משפטו עד אשר יובא לפני היודע' דת ודין ומי יודע אם לו משפט מות וגם אם יפסקו לו משפט מות היה לבוז בעיניו שיהרוג מרדכי לבדו כמ"ש ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו וע"כ היה מניח הדבר לרוב גאותו והי' כובש כעסו והנה כעת