דברי שאול עה"ת ומגילות ת

נשא בעיניו ובעיניהם כל כך עד שזה היה סבת נפילתו ולזה אמר עד היכן גדלו עד יעשו עץ גבוה חמשים אמת ודו"ק היטב. ולפי מ"ש לקמן בביאור המאמר ויצא המן

ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו וימלא המן חמה: הנרא' בזה דהנ' מבואר ביו"ד סימן קנ"ו ס"ג דאסור לומר שהוא עכו"ם כדי שלא יהרגוהו אבל אם משנ' מלבושו כדי שלא יכירו שהוא יהודי מותר וכתב הש"ך דזה דוקא שיגזרו שיהרג כל הנקרא בשם יהודי אבל אם גזרו שמד על כל מי שלא ילבש מלבוש עכו"ם יהרג ואל יעבור ע"ש ולפ"ז בעת ההיא שלא ידעו כלל מהיהודים שבאו מהגול' ולהמן נתוודע אח"כ שעם מרדכי הוא והוא והם יהודים א"כ היו היהודים משנים עצמם ולא אמרו שהם יהודים כי לא גזרו שמד אז על כל מי שלא ילבש לבוש עכו"ם כי לא ידעו כלל מהיהודים ובפרט מרדכי שהיה בחצר המלך שמותר לשנות מלבושו כמבואר ביו"ד סי' קע"ח אבל כאשר שאלו אליו מדוע אתה עובר את מצות המלך הוכרח להגיד להם שהוא יהודי ואינו מתכוין בשביל שום דבר רק בשביל שאסור להשתחוות א"כ נתגל' לו להמן כי הוא יהודי ועמו הם יהודים ואם כן שפיר ניבז בעיני המן לשלוח יד במרדכי לבדו כי היו היהודים בעת ההיא נבזים ושפלים והגידו לו עם מרדכי האומללים ע"כ בקש להשמיד כלם וידע כי לא יוכל למצא להם עילה ושחיתה כי אם בדת אלקי וכאמור בדניאל כי לא יכלו למצא עילה ושחית' כי אם בדת אלקית ולכך אמר המן ישנו עם אחד וכדרשת חז"ל ודתי המלך אינם עושים. ויש להמתיק הדבר ע"י שהגיד מרדכי כי הוא יהודי ימסור נפשו על זה ולכך הגיד כי עמי יהודים ואסורים לעבוד ע"ז ועי"ז מצא המן עליל' שדתי המלך אינם עושים

לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. הכוונ' נרא' לפענ"ד כי שאר האומות הנלחמים אינם נלחמם כי אם בחשבם לנפשם כי יש להם רכב וסוס רב וגם המורדים במלך אז יחשבו כי רבים עוזרים להם אז ירומו ראש במלך אבל איש יהודי באם יצוהו המלך מה שהוא נגד הדת ולא יאבה לקיים הוא לא יביט אם רבים עוזריו ואין בלבו להלחם והוא משליך נפשו מנגד עבור קידוש שמו לכך מרדכי בשאלם אותו מדוע אתה עובר את מצות המלך הוא לא שמע אליהם אבל לא כמורד במצות המלך כי אם לאשר הוא יהידי ואף אם הוא לבדו מ"מ אנוס ע"פ דיבור של מלך מלכי המלכים הקב"ה וזהו שאמר לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי הוא לבדו ואין עוזר ותומך כי אם אלקים חיים ומלך עולם

כי הגיד להם אשר הוא יהודי, נשאלתי בזה איך שייך שלא הכירו את מרדכי שהוא יהודי דהא היהודי צרך להיות מובדל מהעכו"ם בכל ענין במלבושיו ושאר מעשיו כמבואר בטוש"ע יו"ד סימן קע"ח. והנה בהשקפ' ראשונ' השבתי כיון שהיה מרדכי יושב בשער המלך אפשר דהותר לו לשנות קצת ממלבושיו כענין שהתירו לר' ראובן בן אצטרבולת לספר קומי שהיה קרוב בחצר המלך. אבל העיקר נרא' לפענ"ד בפשוט כ' לאשר היה אז שעת השמד שגזרו להשתחות לצלם של המן והיה עת צרה ליעקב ובשעת השמד ודאי מותר לשנות מלבושיו שלא יכירו שהוא יהודי והמן העליל עליהם שאינם עושים דת המלך והיו ישראל מצניעין עצמם שלא יכירו בם ובכה"ג ודאי מותר כמ"ש הש"ך שם ס"ק ד' בשם אביו הגאון ז"ל ועיין בב"י ביו"ד סוף סימן קי"ז ובגליון הש"ך שם כתבתי דהמהרש"א בח"א בחולין דף ק"ז גבי מים הראשונים האכילו בשר חזיר לא נזכר מדברי הב"י הלז ומצאתי במהר"ם שיף שהרגיש בזה ע"ש ולכך הגיד מרדכי להם שהוא יהודי כי לאשר המלך צוה להם שיכרעו וישתחוו להמן וכל העובר מצות המלך חייב מיתה ובזה אסור לאדם לומר שהוא עכו"ם כדי שלא יהרגהו כמבואר סי' קנ"ז ס"ב וז"ש אח"כ ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי שהרי כשלא כרעו תוכרחו להגיד שהם יהודים וע"כ נתגלו שהם יהודים כי במלבושים תיו יכולים לשנות ולא להגיד כמבואר בסימן קנ"ז שם ודו"ק היטב

כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצל' יעמוד ליהודים ממקום אחר ואח ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. הכוונה נראה לפענ"ד דהנ' באמת אסתר עשת' איסור במה שנבעל' לנכרי רק שהיה בשביל הצלחת ישראל לפ"ז אם החרש תחרישי בעת הזאת אז רוח והצל' יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ולזה אמר הטעם ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות שאולי כל ענין מלכות ניתן לך שתהי' בך הצלת כל ישראל ואם לא תאבד את ובית אביך

ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי יושב בשער המלך לא קם ולא זע ממנו וימלא המן חימה. הנה מה שדקדק וכתב ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב דמשמע דביום ההוא דיצא שמח ולאיזה צורך כתבו היה לו לכתוב ויצא המן שמח וטוב לב. ולדעתי נרא' דהנ' הרד"ק בשרש שמח הביא בשם הר"י דענין שמח' הוא ההסתפקות ושחוק