דברי שאול עה"ת ומגילות שצט

ובעיני אדם הוא שכל טוב והנה זה שאמרו שמצא' חן בעיני עליונים שלא הי' כ"כ כפי שצריך ובעיני התחתונים לפי מה דאמרו שאסתר ירקרקת הית' רק שחוט של חסד משוך עליה א"כ היתה רק נושאת חן וז"ש שהיה ברוח הקודש דכתיב ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה והיינו שכלם היו רק מצד חן ולא מה שראוי וע"ז אמר דלמא כל אחד נדמ' לו כאומתו וזה הי' באמת רק חן שהרי באמת לא הית' כלל ודו"ק

ובהקבץ בתולות שנית וגו' במגיל' איתא דאזל שקל עצה ממרדכי א"ל אין אשה מתקנאת אלא בירך חברת'. ותמהו המפרשים הא מרדכי צוה עליה אשר לא הגיד ואיך נתן השתא עצה שתגיד. והנרא' בזה דהנ' בהא דכתיב ובכל יום ויום מרדכי מתהלך אמרו במדרש דהוא אחד משנים שרמזו להם וחשו שאמר שעתיד להיות גאול' על ידה ואמרו בע"ז ובי דביתהו דר"מ שר"מ אזל לנסות' אם נתעבד בה עביר' אז לא יוכל להיות נס והנ' מרדכי שחש לזה ואמר שעתיד להיות נס על ידה לכך אמר לאחשורוש להקבץ בתולות שנית ואז ירא' שאסתר בצדקת' עומדת ואינה נהנית בבעילת הרשע. וזה לדעתי מה שבתחל' כתיב לא הגיד' אסתר ואח"כ כתיב אין אסתר מגדת ודרשו במדרש דאין לה והוה לה ופירש היפ"ת סוף פרש' נח דלא היא שליל' החלטית ואין לא הוה שליל' החלטית והנה כאן כתיב לא ואין וגם הרי אח"כ הגיד' אמנם נרא' דהנ' בתחלה כשנלקח' להגי טרם שבאה אל המלך רצה מרדכי שלא תגיד שליל' החלטית כי אמר אולי כשלא תגיד מולדת' יחשבו שהיא ממשפח' בזויה אך אח"כ כשנלקח' להמלך אז מרדכי חש שמא תהיה גאול' על ידה א"כ לא הי' החלטית כי אולי עי"ז שתגיד מולדת' יבא הגאול' לכך נתן עצה שתגיד אבל אסתר עצמ' לא רצת' להגיד ולזה כתיב לעיל לא הגיד' אסתר כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד היינו שליל' החלטית אבל כאשר כבר נלקח' להמלך אז היה מרדכי בספק אולי תצטרך להגיד ולזה כתיב אין אסתר מגדת כאשר צוה עליה מרדכי והיינו כאשר מכבר צוה עליה שלא תגיד ואת מאמר מרדכי אסתר עוש' כאשר היתה באמנ' אתו והיינו מצד שהיא גדל' אין מן היושר שלא תשמע לעצתו אבל מרדכי בעצמו היה בספק ולא היה החלטי והרי אח"כ צוה עליה שתגיד רק שרצ' לנסות' אם נהנית בזה או לא ודו"ק

ובהגיע תור נער' ונער' וגו' ובזה הנער' באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך בערב היא באה ובבקר היא שבה וגו'. הנה כל האריכות שהאריך הכותב המגיל' לכאור' אך למותר למה לו כל זאת. והנרא' בזה כי לכאור' נרא' שהיה המלך עוש' עול גדול שבוחר כל הנערות ובועל אותן ואח"כ מחזירן והיה לו לבחור את כולן והנער' אשר תיטב בעיניו יותר יקחנ' והשאר ישובו ולמה לו לבעול אותן ואח"כ שבו לביתם בבוש' וכלימ'. אך נרא' דהנ' בשביל הספק שמא תיטב בעיני המלך ותהי מלכ' וכל אחת קותה שתיטב בעיניו וע"כ משח' עצמ' בשמן ובבשמים וא"כ נכנס' על צד הספק הזה שמא תיטב בעיניו וע"כ הסכימ' בדעת' שתמחול על כבודה אף שתשוב בחזר' ועכ"פ זכת' שתבעל למלך וזה שכתוב ובזה הנער' באה אל המלך היינו מרצון הנפש וע"כ כל אשר תאמר ינתן לה למען תשוב ותתרצ' בלב שלם כענין שאמרו בגיטין דף מ"ז גבי לודאי שנתנו ביום מותם כל משאלותם כי היכי דליחול אדמייהו מכ"ש כאן ולזה סיפר הכתוב שאסתר לא עשת' כן ובאמת פי שנים ברוחה שבלבה לא רצתה שתהיה מלכ' וע"כ אמר' מי יתן והי' כי לא אהיה טוב בעיני המלך ויחזירני ובפני הבריות היתה מראית עצמה כאילו לא חששה לכל דבר ואף אם תשיב בחזרה לא אכפת לה כל שתעשי רצון המלך וע"כ היתה נושאת חן בעיני כל רואיה

אין אסתר מגדת מולדת' ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עוש' כאשר הית' באמנ' אתו. הכוונ' לדעתי כי לכאור' הדבר יפלא כיון שראו שלוקח' ממרדכי ומרדכי נודע שהוא יהודי ואיך יכלה להעלימ' מולדת' ועמה וגם ראו שעושית ושומעת תמיד לעצת מרדכי: אבל ביאור הדבר כי אסתר אמר' לכל כי היא היתה יתומ' קטנ' במות אביה ואמה ומרדכי לקח' אות' לגדל' ואינה יודעת מאיזה עם הוא ומי אביה ואמה והמעיין במקראי קודש ימצא כן שבמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת ונמצא כי יכל' להתנצל ולהעלים הדברים. וז"ש כאן אין אסתר מגדת מולדת ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ולזה בא לתרץ שלא יקש' הא כבר נודע מולדתה אחרי שראו שכרוכה אחרי מרדכי וכל אשר יאמר תעשה ולזה אמר ואת מאמר מרדכי אסתר עוש' כאשר היתה באמנה אתו והיינו להיות כי אסתר נתגדלה בבית מרדכי ע"כ היא שומעת לעצתו אבל לא ידע' מי ומי מולדת' ועמה ודו"ק

אחר הדברים האל' גידל המלך אחשורוש: במדרש עד היכן גידלו עד יעשו עץ גבוה חמשים אמה לפענ"ד הכוונ' ע"ד מה שפירשתי הפסוק משגיא לגוים ויאבדם שהכוונ' שהקב"ה נותן בלב הגוים גדלות וגיאות אשר יחשבו כי גדולים המה ולהם יאות המלוכה אך למען יסכסך אותם זה בזה שיאבדו ועד"ז הוא גדולת המן שנתן הקב"ה בלב המלך שיגדלהו וינשאהו כל כך עד שיחשוב בלבו שאך הוא ואפסו אין עוד ומלא לבבו לחשוב שיתלו למרדכי שהיה יושב בשער המלך. וכל זה היה מפאת שנתן הקב"ה בלבבם שיהיה