דברי שאול עה"ת ומגילות שצג

מה יפה ומה נעים כי ישמח בדברי תורה שזה מועיל לו יותר מכל מה שילמוד אח"כ כי גרסא דינקותא גדול כחו מאד וגם כח הפלפול בדברי תורה חזק בעת ההיא לא כן כי יבא בימים כי אז ישקטו סרעפי שכלו ואז טוב לו שיתחזק במעשים טובים יותר כי זה לו לשרש הדברי תורה שלמד בילדותו יוסיפו לו כח לעשות מעשים טובים בימי זקנותו ודו"ק

אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני אלקים כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים הכוונ' לפענ"ד ע"ד מ"ש ד' יודע מחשבות האדם כי המה הבל וביאר הכלי יקר ע"ד משל בתינו' שעוש' לו בית ובא רעהו וקלקלו והתינוק בוכה לאביו מדוע אינו מכה רעהו ע"ד אשר קלקל הבית ואביו משחק כי יודע כי כל הענין צחוק כמו כן לא נוכל להתרעם על השגח' כי לא נוכל לשער כי בעינינו הדבר לגדול נחשב ויושב בשמים ישחק וז"ש ד' יודע מחשבות אדם כי המה הבל ע"ש וזה שכתוב אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני אלקים והיינו שתתרעם על השגח' לזה אמר כי אלקים בשמים ואתה על הארץ וא"כ אף שבעיניך לפי מיעוט השג' לגדול נחשב מכל מקום לגבי השי"ת לדבר קטן נחשב וזה שכתוב כי אלקים בשמים ואתה על הארץ ולא תוכל להבין דרכי הבורא יתברך וע"כ יהיו דבריך מעטים

ותפר האביונ' במדרש זו זכות האבות והוא תימה וגם בפתיח' לאיכה נמצא מאמר זה בפסוק וזכור את בוראך וכתב במ"כ האביונה דריש לשון אבות והוא תימה דמנ"ל זאת. ולפענ"ד נרא' ע"פ מה שכתב היפ"ת בבראשית רבה פכ"ט על הא דדרשו בסנהדרין דאין מידי מציל שאברהם לא יציל לישראל בעוה"ב והק' הרשב"א הא זכות אבות מועיל וכתב דזכות אבות לא מועיל רק בעוה"ז שקורבת האבות עם הבנים מועיל מצד הגוף וזהו בעוה"ז מועיל מצד הגוף אבל בעולם הבא בעולם הנשמות אין יחס וקורב' להנפשות ודפח"ח

ולפ"ז ז"ש ותפר האביונה שהוא כינוי להאבר המוליד שממנו הושתת הגוף ואחרי כי נשבת זאת לא יועיל זכות האבות ודו"ק היטב כי הוא כיון אמת. וזה לדעתי מ"ש דישראל נקרא נפש וא"ה נקראו נפשות לפי שישראל מצד שאין קורבה להם רק מצד הגוף אבל הנפש נבדל זה מזה לכך נקראו שבעים נפש שכל אחד יש לו נפש לעצמו משא"כ אומות העולם שנפש הבהמיות שלהם מתיחס זה עם זה ולכך נקראו נפשות

סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם הכונה לפענ"ד ע"פ מה ששמעתי מפי כבוד אבי מורי הרב הגאון ני' ביאור המדרש כשרצה הקב"ה לברוא את העולם היו המלאכים מדיינים זה עם זה. אמר הקב"ה מה אתם מדיינים זה עם זה כבר נברא אדם והענין הוא דהנה האדם הוא אמצעי בין מלאכי מעלה ובין כל נפש חיה שהמלאכים יש להם דעת ויודעים בוראם ועובדים אותו אבל אין להם בחיר' על הרע והבעלי חיים אין להם דעת כלל והנה האדם הוא ממוצע ע"י שיש לו בחירה ונטע בו כחות הנפשיות שידע לבחור בטוב ולמאוס ברע והנ' המלאכים אמרו שלא יברא שכולו שקר וחסד אמר יברא שכולו חסד ולפ"ז זה שהשיב להם מה אתם מדיינים וכבר נברא אדם שזה תורת אדם שהוא ממוצע בין המלאכים שאל"כ הי' מלאך ודפח"ח

ומעתה זה שאמר את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם והיינו שזה כל ענין בריאת האדם שישמור מצותיו שאל"כ במה יבדל בין הבע"ח ובין המלאך רק כשירא אלקים שהמלאך הוא מוכרח שאין לו כח בחיריי והאדם יש לו כח בחיריי ומה נכבד דרשת חז"ל בברכות דף וא"ו כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה והיינו שהרי כבר נבראו המלאכים והבע"ח ולמה נברא עולם האדם רק בשביל שישמור מצות אלקים וז"ב והבן

סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האד' הכוונ' כי יש שתי מיני יראות יראת עונש ויש ירא' יותר פנימית יראת הרוממות והנ' יראה הרוממות לאו כל מוחא סביל דא לזה אמר שעכ"פ בין כך ובין כך את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם שזה עכ"פ כולל שכל אדם צריך לירא את ד' ולשמור מצותיו ודו"ק

עוד נרא' לי עפמ"ש העקיד' כי ירא' לא יפול אלא בדבר שאפשר להיות ואפשר שלא יהי' אבל בדבר שהוא מוכרח לא שייך ירא' כמו שלא יאמר האדם שמתיירא שלא ימות כי המית' מוכרחת רק שמתעצב או מפחד ע"ש בשער צ"ב ולפ"ז אחר התפלספות של שלמה והכריח שהבחיר' באדם להטיב או להרע ע"כ סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא והיינו שיפול שם יראה כי הבחיר' לאדם אם לטוב או לרע ולכך סיים כי את כל מעשה אלקים יביא במשפט ואם הי' מוכרח לא הי' שכר ועונש וע"כ שהשלטון לאדם ולכך אמר שירא את אלקים ודו"ק

חסלת מגלת קהלת בעזרת אל תהלות מגלת אסתר

ויהי בימי אחשורוש איתא במדרש בשלש' מקומות