דברי שאול עה"ת ומגילות שצב

בעין רעה וזה בעין טוב' וזה שכתוב כי אם ראות עיניו ודו"ק

דברי חכמים בנחת נשמעים. במדרש אמרו זה עמרם וב"ד אמר רב נמנו אחר הגפה ואחר הגדר אמרו מה הנא' יש לנו שאנו נושאים נשים וכו' מזעקת מושל בכסילים זה פרעה דהוה גזר כל הבן הילוד ולא הוה בחליו משגחא על גזרתא כן גרס המתנות כהונ' ולפמנ"ד הכונ' שאמרו שהחכם אף במקודש צריך להיו' בסוד כמו באם רוצה לעשות נגד הגזירות המלך מכל מקום יוכל להועיל יותר מזעקת מושל בכסילים שהרי עמרם וב"ד היו צריכים להמתיק סוד אחר הגפה ואחר הגדר שהיו מתייראים מפרעה ואפ"ה הועילה עצתם יותר מזעקת פרעה בפומבי ולא הועיל וז"ב ודו"ק

כי אדם חין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ובמלכים א' ח' כתיב בתפלת שלמה כי אין אדם אשר לא יחטא לפענ"ד הכוונה כי הוא אמר כי המין האנושי בכלל ע"כ חוטאים ואי אפשר להיות מגודר בשם אדם אם לא יחטא כי זה דבקות עצמי להאדם ועלול לחטא ושם הוסיף שלמה כי אדם אין צדיק בארץ ע"ד שכתב העקידה בפרשה בראשית על פסוק הן האדם הי' כאחד ממנו שהענין הוא שהמלאך מגודר בשם אמת אבל אין לו בחיר' לדע' טוב ורע וא"כ איפוא לא יפול עליו שם צדיק ששם צדיק שייך אם יש לו בחיר' חפשית להיות רשע וז"ש שלמה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ירצ' כי לא הי' מקום להקרא בשם צדיק אם הי' עושה טוב ולא רע אז לא הי' מגודר בשם צדיק ודו"ק

שמח בחור בילדותך וייטיב לבך בימי בחרותך ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט הכוונ' לפענ"ד כי כבר אמרו כי האדם צריך שיהי' לו הציור ודמיון לתאוות הגשמיות כדי שמזה יוכל לקחת לו ציור ודמיון לתשוקת השכל שיכסיף לעשות רצון הבורא וכבר כתב הרמב"ם על המשנ' הוי עז כנמר שצריך להשתמש במדות הפחיתות במקומן ויהי' לו עזות מצח לעבודת הבורא וכבר כתב הרוח חן דכל הכחות והמדות רעות וטובות הכל נטע הקב"ה למען ישתמש בהם בעת הצורך רק לעבודת הבורא עד"מ לקנאות בעושי רע ולגעור בזדים ורשעים וכדומה. ומעתה זה שאמר שמח בחור בילדותך וייטיבך לבך בימי בחרותך היינו שתשתמש בכל המדות שנתן לך הבורא אך דע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט והיינו שכל הכחות שנטע בך הוא למען השתמש בהם לעבודת הבורא לא להנאת הגשמיות והנה חז"ל דרשו בירושלמי פרק עשרה יוחסין על פסוק כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט שעתיד האדם ליתן דין על כי ראתה עינו פירות ולא בירך עליהם ולפענ"ד הכונ' דהנ' כבר אמרו על סקראטס כאשר רא' אנשים שעמדו על קופה פירות בעוד לא נגמרו היטב הי' אומר כי המ' אינם מאמינים בד' וחושבים שמא לא יזכו לאכול מהם בהגמרם ע"כ חוטפים קודם והנ' זה שייך במי שרוצה לאכול למלא כריסו אבל מי שמכוין בשביל לברך ד' על הפרי זה מחוייב להיות מן הזריזים שמא לא יזכה ולמצוה גדול' יחשב כי זריזין מקדימין למצות ומעת' זה שאמרו ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט כי ד' ברא העולם וכל אשר בו אך למען הטיב לבריותיו ואשר יכירו, וידעו כי המה ברואים לכבודו ודו"ק

שמח בחור בילדותך וייטיבך לבך בימי בחרותך ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט דרשו חז"ל בשבת דף ס"ג ע"כ דברי היצה"ר מכאן ואילך דברי היצר טוב

הכוונה לדעתי ע"ד מה שאמרו בעירובין דף י"ג טוב לו לאדם שלא נברא משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וא"ד ימשמש במעשיו הכוול לפענ"ד דהנ' באמת כבר כתב האברבנאל ובינ' לעתים שהאריכו בזה דליצה"ר יש שתי תחבולות איך ילכד לאדם בחבלי חטאתיו יש אשר מגדיל לב האדם כי הוא נעל' ועולה על כולנה ויש אשר אומר בלבבו כי אדם יסודו מעפר וסופו לעפר ועלול לחטא ולמכשול ועי"ז מתייאש לב בני אדם לעשות תשוב' באמור ללבבו אפס תקוה ואדם אין צדיק בארץ. והנה זה שאמרו כאן אמת כי טוב לו לאדם שלא נברא משנברא ואדם באשר הוא אדם הוא עלול לכל חטא והוא כל ימיו מעותד לכל פגעים ולכל מרעין בישין אבל כ"ז אם הייני בעת היציר' והיינו דנים אם יברא אדם אם לא אבל עכשיו שנברא וא"כ אף אם יתייאש עצמו בזאת לא יכופר עונו את אשר כבר עשהו וז"ש עכשיו שנברא וכבר הוא בעולם אז צריך שיפשפש במעשיו כי מה יועיל בזה כי הוא ישים אל לבו כי הוא מוסד על שוא ותפל בזאת לא יכופר עונו ואדרבא כשישים אל לבו שאף שהוא עפר ואפר בכ"ז אם ישיג שלימות הנצחי אז יגדל ויתנשא על כל אך בזה יגבר חיל לעשות את אשר ראוי לו וישלים תכלית בריאת' וז"ש שלמה בחכמתו שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בילדותך והיינו זה דברי היצה"ר שאמר לו אחרי כי האדם מעותד למות וא"כ מה יסכון לאנוש בתת עוצב בלבו הא בין כך ובין כך ימות עכ"פ ישמח בימי חיי הבלו ולזה משיבו היצר טוב ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט והיינו על כל מה ששמחת בחיי ההבל על כל תשא עון וחטא וא"כ ראה גם ראה לתקן נפשך ולהיטב מעלליך ודו"ק

ור"ל דריש שם שמח בחור בילדותך בדברי תורה מכאן ואילך במעשים טובים והכוונ' לפענ"ד דהנה בימי בחרותו בעוד כחו חזק ויש בו רתיחת הבחרות