דברי שאול עה"ת ומגילות שפט

כסיל וחכם כאחד ואף שהוא עתים חלים ועתים שוטה לא יוכל להבחין כל כך כי בעת שהוא שוט' אינו חכם וכן להיפך. אמנם במדרש אמרו על שלמה ויחכם מכל אדם אפי' מן השוטים היינו שהי' שלמה יודע מדת הסכלות ולהתנהג בהם לעת הצורך וא"כ זה יוכל להבחין מעלת החכמ'. וז"ש שראיתי שיש יתרון לחכמ' מן הסכלות כיתרון האור מפני החושך וז"ש ופניתי אני לראות חכמ' וסכלות שקהלת היה לו כח להיות סכל ג"כ ומדוקדק מ"ש מפני החשך והיינו שלפי שיש חשך בזה ניכר מעלת האור מן החשך ודו"ק

או יאמר שהחכמ' באמת אין לה קץ ואף שלמה שהי' חכם מכל אדם אמר על עצמו שכמה דברים נפלאו ממנו לפי שהחכמ' עמוק עמוק ולא יוכל האדם להגיע אליה וכמו כן האור אמרו שהי' גדולה מאד ועמד הקב"ה וגנזו לצדיקים לעתיד לבאו. וז"ש וראיתי שיש יתרון לחכמ' מן הסכלות כיתרון האור מפני החשך והיינו משום שראה שהרשעים אינם כדאים להשתמש בו וז"ש מפני החשך והיינו שמעשיהם של רשעים קריא חשך כמבואר במדרש שחשך זה מעשיהן של רשעים

עוד נרא' לי כי החשך העדר ואינו קנין בהחלט והנ' בבני אדם עשירים ואחד גדול מחברו היתרון הוא בכמות אבל לעשיר על העני לא שייך היתרון בכמות כי זה אין לו כלל והיתרון הוא באיכור וז"ש שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מפני החשך והיינו שכמו שבזה יתרון האיכות כמו כן הסכלות אינו מעלה כלל והיא רק העדר החכמ' ודו"ק היטב

עמל הכסילים תיגענו כי לא ידע ללכת אל העיר הדמיון לפענ"ד למה שאמרו א' שהי' רוצ' ללמוד להיות חייט והלך ללמוד מלאכת המתכת לעשות מחט ואח"כ מלאכת החוט ממה נעשית וזה יוכל לחיות שנות מתושלח וכמו כן הכסיל אשר כשצריך ללכת אל העיר לסחור והוא דמיון שירצ' לחקור על תכלית אנושיתו אם ירצ' לחקור על כל הדרכים והמסלולים אשר קודם לעיר לא יבא לעולם אל העיר וז"ש עמל הכסילים תיגענו כי לא ידע ללכת אל העיר ודו"ק

וראיתי אני שיש יתרון לחכמ' מן הסכלות כיתרון האור מפני החשך הענין הוא כי ההמון לא יבחין במעלת האור ביום רק בעת שמתחיל להאיר שאז יבדל החשך והאור יתחיל להתנוצץ אז ניכר ההבדל וגם החכמה לא ניכר כל כך רק כשירא' ענין הסכלות או אז יוכר מעלת החכמ' וזה שאמר ויתרון החכמ' מן הסכלות כיתרון האור מפני החשך ודו"ק

במדרש על פסוק ברבות הטוב' רבו אוכליה אמרו שם על פסוק אף כי אנוש רמה אלו הכנים שבחייו וכו' ובתוס' בשבת דף י"ב ד"ה שמא העתיקו אלו הכנים שבראש ולפנינו אין הגירסא כן ועיין ש"ס תמור' דף ל"א ע"א ודו"ק היטב

עוד נרא' לי דהכוונה במקרא דהנה כבר אמרו במדרש והנה טוב מאד טוב זה היצה"ט מאד זה היצה"ר וראיתי באיזה ספר שיצא להם לפי שלכאור' יפלא איך שייך במעש' הקב"ה טוב מאד דהוא מורה על ההפלגה דממנ"פ אם רק ע"פ ההפלג' היא השלימות א"כ מתחל' עשהו בתכלית הזאת ולא שייך מאד ואם א"צ כ"כ למה הוסיף על השיעור ולזה כתבו דע"כ קאי על היצה"ר דבאמת גם היצה"ר צריך להעולם שאל"כ לא היה אדם נושא אשה ולא בנה בית רק שצריך שיהיה רק לתכלית הטוב והנה לפי שהבחיר' מסור' ביד האדם א"כ הוצרך להיות השלימות כפי מה שיעש' האדם ולכך יצא מגדר הטוב ע"י פעולת האנושי נעש' טוב מאד. ובזה אני אומר שזה ענין כל הניסים שהיה שינוי רצון כביכול שממנ"פ שאם לא הי' צורך להים למה נברא. אך באמת הים צורך העולם רק שאז הי' צורך שיעש' יבשה וכן כל הנסים הכל לפי הזכות והחוב של בני אדם וזה מסיר ביד האדם ונמצא לא שייך בזה שינוי רצון שזה נתחדש ע"י פעולת האנושי. ומעת' ז"ש ידעתי כי כל אשר יעש' האלקים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף רק שכל השינויים היו לפי שהאלקים עשה שיראו מלפניו וא"כ לא היה יכול להיות כך בתחלת הבריא' רק ע"פ פעולת האנושי. וז"ש רש"י שפרץ אוקיינוס בגבולו בדור אנוש וכדומה הרבה שינויים והוא הכל למען זכות וחוב' של בני אדם וזה מסור ביד אדם ודו"ק היטב כי היא הער' נפלאה בענין הנסים אשר לא דרכו הראשונים ודו"ק

ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלקים עשה שיראו מלפניו. הענין לדעתי ע"ד מ"ש הרמב"ם בפירוש המשניות על מאמר עשר' דברים נבראו בע"ש בין השמשות שהכוונ' שהם לא יאמינו בחידוש שזה נתחדש שזה מורה על שינוי רצון רק שמתחלת הבריא' היה כן כשיצטרך לקריעת ים סוף יקרע הים וכדומה ובמור' ביאר הדברים באורך וכבר הארכתי בזה בכמה מקומות. לזה אמר שאף אם תרא' ענין שנשתנ' אח"כ עפ"י ד' לא תתמה על החפץ וזה אומרו ידעתי כי כל אשר יעש' אלקים היינו מה שיעש' בעתיד לא כפי הבריא' הוא יהיה לעולם בלי שינוי כי עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק האלקים עשה בתחלת הבריאה שיראו מלפניו ועיין רש"י שהביא כמה ענינים שנשתנו ממה שהיו וכלם הקיפה חכמת הבורא מקדם והי' כן בתכונת הבריא'. וז"ש מה שהי' כבר הוא ואשר להיות כבר היה היינו שגם זה שישתנ' אח"כ כבר הקיפ' השגחתו בתחלת הבריא' ואלקים יבקש את הנרדף לדעתי כיון בזה ג"כ למ"ש התוס' יו"ט פ"ה דאבות משנ' וא"ו שם אחר שהביא