עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי שאול עה"ת ומגילות

דברי שאול עה"ת ומגילות שפז

Divre Shaul torah Chamesh Megillot 387 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text

Open in the reader →

וכמ"ש ותרב חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם וזה שאמר' אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך היינו ששמעתי שאתה חכם יותר מכל חכמים שבארצי אבל לא האמנתי לדברים כי חשבתי שחכמתך היא כפי שנותיך וחכמת בני ארצך והבן

הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל. הכוונת לדעתי כי הנה יש דברים אשר בפרטיותן כל אחד ואחד לבדו לא נחשבו כל כך אבל בהרכבתן והצטרפותן ביחד ומשולבות אשה אל אחות' הוא נפלא בהרכבתו הנפלא' כן כל העולם כי האומנם בפרטיותו כל אחת מוגבלת וסופו לכליון בכ"ז בהרכבת העולם ואיך נקשר אחת לאחת ויגשו אחד לאחד והיו לאחדים הוא ענין נפלא. והנ' שלמה בחכמתו אמר לההביל את העולם בפרטותו וכללותו אשר על כן אמר על פרטים הבל הבלים וגם בכללות העולם ג"כ הכל הבל וזה לדעתי שקנטרו חכמינו ז"ל במדרש בוראן משבחן שנאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנ' טוב מאד ומי מגנן והיינו שבכללות אשר ראה את העולם א"כ הוא באמת נאה ויפ' ומי מגנן ודו"ק היטב

דור הולך ודור בא. איתא במדרש אילו היה אהרן בדורו של יהוידע היה כפוף לפני יהוידע וכו' פגם הכתוב בכבודו של יהושיע בשביל צדיק בשעתו וכו'. ביאור הענין נרא' לפענ"ד עפמ"ש לבאר הא דאמרו בקש קהלת להיות כמשה יצא בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא בישראל עוד כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים ואמרתי לבאר דהנ' כבר נודע המשל שהמשילו חכמי אומות וחכמי ישראל השתמשו בזה עיין בהקדמת הרז"ה שאנחנו בהשיגנו על מעלת החכמים אשר היו לפנינו הוא בערך הננס ע"ג ענק שמביט ביותר מרחוק אף שהוא ננס כמו כן אנחנו להיות כי כבר ערכו לפנינו הראשונים הדברים נוכל להשגיח יותר ולמצוא דבר אשר לא שערו הקדמונים וכבר אמרו הזמן מספיק להוצאת האמת ונמצא כי יש מעל' לראשונים מה שאן באחרונים שלהמציא הדבר מתחלתו זה היה צריך שכל של הראשונים שהי' לבם כפתחו של אולם אבל אח"כ נוכל למצוא דברי חפץ יותר מהראשונים מפני שכבר הדבר ערוך לפנינו ואם כן האחרונים יותר גדולים מחכמים וכבר כתבו המפרשים שלכך היו הראשונים שמימי בראשית חיים כ"כ ימים למען יוכלו להמציא דברים חדשים שלזה צריך הזמן ש שיוכלו להשיג. זה לדעתי מה שאמרו בחלק חברי קרית לן מהיכן בעית למשרי המוציא וא"ל מהיכן דקרים בישולא והיינו שבאמת רב אשי לא הבין מעלת הראשונים אחרי שהאחרונים משיגים יותר וע"כ קרא להם חבירים וע"ז אמר מהיכן בעית למשרי המוציא מהיכא דקרים בישולא אף שאז בלי ספק אין הדבר מתוקן לאכיל' כמו אח"כ שנתבשל ונאפ' לגמרי מכל מקום עיקר הדבר הוא התחלתו ואח"כ נגמר הדבר ולכך גם כאן הראשונים גורמים. והנ' לפענ"ד זה שתיה קהלת מדמ' בנפשו להיות כמשה דהוא הבן דלא קם כמשה אבל חשב דדוקא בראשונים לא קם אבל כיון שהוא אחרון לא השיג יותר ועכ"פ השיג מעלת משה וע"ז יצא' בת קול דזה דוקא בשכל אנושי שמשיג ברבות הזמן הדברים יותר ממה שהי' מלפנים אבל משה רבינו השיג בשכל אלקית וא"כ אין ערוך אליו עם שכל אנושי וז"ש אשר ידעו ד' פנים אל פנים וא"כ לפ"ז בשכל אנושי אפשר שהאחרון משיג יותר ולכך הראשון כפוף לפני צדיק בשעתו ודו"ק היטב. ובדרך כלל שהקדמונים היו יותר במעל' שיכלו להמציא הדבר אבל אחרי כי הלכו וערכו לפנינו הדברים אז האחרונים יוכלו לייפות הדברים ולפארם בכל מיני פאר ולכך רב אשי דחשב עצמו לחבר למנש' אמר לו מנש' שלא ידמ' עצמו אליו שהוא יכול להמציא הדברים בשרשם והוא אינו רק מיפה הדברים ודו"ק

ובפשיטות יש לומר לפי ערך הדור כמו כן חשיבות הגדול בדור ולכך בדורות האחרונים שנתקטן השכל אז מעלת אותו גדול הדור גדול ממה שהי' מעלת הראשונים שאז היה החכמה בתקפת יותר ודו"ק

במדרש קהלת בראשיתו אמר ר"ס בשם רשב"ח לבלווטיס שהיה גדל בפלטין של מלך א"ל המלך שאל מה אתן לך אמר אותו בלווטיס אם שואל אני כסף וזהב או מרגליות טובות הוא נותן לי בגדים הוא נותן לי אלא אני שואל בתו והכל ינתן לי בכלל בתו כך בגבעון נראה ד' אל שלמה ויאמר אלקים שאל מה אתן לך אמר שלמת אם אני שואל כסף וזהב ומרגליות הוא נותן לי אלא הריני שואל את החכמ' והכל בכלל וכו' לפיכך החכמ' והמדע נתון לך. כבר כתבתי בזה בחידושי למלכים סימן ב' וכעת נרא' לי בדרך הזה וכעין חדתא קאמינא. דהנ' בחוברי חבר ומזווגי זיוגים אם תשאל כמה וכמה סך הנדוניא יחשבו כך וכך נותן לו במזומנים אדומים או זהובים או נחלות וכדומה מהמטבעות וכך נותן לו בבית וכדומ' וגם נותן לו שטר על סך כך וכך שנים נותן לו מזונות על שלחנו או במחיר מעות ואם תשאל על הבגדים יאמר לך בכללות כאחד מהנגידים והטעם כי זה א"צ לפרש וממילא כיון שמשיא בתו צריך לתת לה בגדים לפי כבודה וכבוד משפחת' וזה אין לו ערך בפרטות כי אם בכללות. וזה לדעתי מה ששאל לבלווטיס שאל מה אתן לך ואמר הבלווטיס אם שואל אני כסף וזהב הוא נותן לי בגדים הוא נותן לי אלא אני נושא בתו והכל ינתן לי בכלל והיינו דזה אין שייך לחשוב דאטו שייך לומר במלך שנותן לבתו כך וכך מעות כשם שאין שייך בסתם בני אדם