דברי שאול עה"ת ומגילות שפג

לב נשים ולכך נשים רחמניות בשלו ילדיהן משא"כ רחמנות האב היא באמת רחמנות עצמיות ודו"ק

בפתיחה צהלי קולך בת גלים עד שאתם אומרים שירים ומזמורים לפני ע"ז צהלי קולך בד"ת וכו'. להבין הדברים שלכאור' לא שייך לומר עד שתעבור עביר' עשת מצוה ומכ"ש בזה שאומרים שירה לפני ע"ז והוא אומר להם שיעסקו בתור' ולא שייך כזאת לומר רק עד שיאכל ירקא ליעול בשרא וכוורא שזה עכ"פ מסוג אחד אבל כאן הם שני הפכיים. אמנם נרא' ע"פ מה שאמר דוד המע"ה ברוח קדשו איך נשיר את שיר ד' על אדמת נכר להבין מה להם כי נזעקו על כלי השיר ולא על דברים יקרים וזה כי נאבד מהם ואדרב' הכלי שיר יוכלו לשור על אדמת נכר ג"כ. אמנם נרא' דהנ' כשם שהסמים שהם מרפאין את החול' בלי ספק מזיקים לאיש הבריא כמו כן להיפך המאכל אשר יחזיק הבריאות לאיש הבריא יחל' את החול' ויגיעתו לשערי מות. ועינינו הרואות הלחם אשר הוא בודאי מחיה לכל חי. ואם יאכל החול' ממנו יזיקהו ואולי ימות מחמת זה והוא לאשר האדם הבריא אין חסר לו כי אם מה שיחזק כחו ויוסיף אומץ בו וא"כ בכל מה שימלא כריסו וישקיטהו מרעבונו די לו לא כן האיש החול' אשר צריך לרפוא' לא יועילו לו כי אם דברים המרפאים ובאמת בשר ויין שהוא גם לרפוא' זה יתנו גם להחול' וכדאמרו בריש כל אסון אנא חמר ובלבד שיהי' במד' ובמשקל ובמשור':

והנ' כמו כן השיר שהיו הלוים משוררים בבהמ"ק באמת אף שהשיר מביא לידי שחוק וקלות ראש בכ"ז לרוב קדושת בהמ"ק והקרבנות שהיו קרבים בה והיו מכפרים על כל עונותם ולא לן אדם בחטא והלוים הקדושים היו על ידי זה מתעוררין בנעימ' קדוש' עד שהי' מביא לידי התקרבות לד' כמעט עד כלות הנפש כאמור בכזרי. וראיתי בספר פאת השלחן מתלמיד הגאון אלקי החסיד מוהרא"וו ז"ל מווילנא שסיפר בהקדמתו בשם הגאון אדמו"ר הנ"ל שאמר כי רוב טעמי תור' וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזהר אי אפשר לדעת בלעדי חכמת המוזיקא ע"ש וא"כ הלוים הקדושים בודאי היו מכוונים לזה והיו מביאים התקרבות ולפ"ז מה נהדר היה הלוים בשירים אבל זה במקדש אבל בח"ל הטמא' ולפני עובדי ע"ז אין מועיל זאת ואין לו מקום. והנה האומות בשמעם שמע מעלת השיר של הלוים במקדש היו חושבים כי כמו שהי' מועיל בבהמ"ק כמו כן מועיל בח"ל והלוים הקדושים שידעו כי בלי המקדש אין מתיקות' וערכ' עול' לשליש ולרביע ואדרבא יוכל להזיק כמשפט המאכל של הבריא לאיש החול' ע"כ בכו בזכרם את ציון. זה שאמרו איך נשיר את שיר ד' על אדמת נכר והבן בדברים. והנה הקב"ה שידע כי לא יועיל בח"ל כל הדברים המקודשים שצריכים לצירוף המקום וקדושת א"י וירושלים מת עשה הכין להם התור' הקדוש' שזה תיקון מועיל אף להחולים כמשפט בשר ויין שמועיל לחולי גם כן ולא עוד אלא שיש בהם תועלת לבל יובא לידי חולי וז"ש עד שאתם משוררים ומזמרים לע"ז שזה אינו מובן ערכ' ולא עוד אלא שיוכל להזיק צהלי קולך בדברי תור' שזה סם המרפא בכל מקום אף למי שכבר הוכה בתחלואים רעים וז"ש בת גלים מה גלים מסויימים בים אף אבותיהם מסויימים בעולם והיינו שבזה מסויימים הם בין עולם שלהם כל מחמד התור' הקדוש' וזהו שדרש ר"א ברתון דגלואי והיינו כשם שהרופא המשכיל הכין ופעל סם המרפא לאיש ידוע חולי בכל אברים שלא יוכל לנשוא אתו' כל הסמים הוא מכין לו סם אחד שמועיל לכל האיברים ומועיל לו שלא יחל' וגם בחלותו שיתרפא כמו כן כבר אמרו במדרש שכל מה שאירע לאבות סימן לבנים וא"כ כל הגליות שהיו לאבותינו הקדושים סימן לבנים בגלותם וכמ"ש הרמב"ן בכמה מקומות ומה היה כל כחם של האבות בתור' שקיימו עד שלא נתנ' וזה הוא חובת הגוף בין בא"י בין בח"ל כמו כן אנחנו בעניני התור' הוא הסם המרפא וז"ש הקשיבי לד"ת וכו' ואם לאו למשה והיינו שכמו שהרופא מזהיר ראת שתקח הסם הלז ואם לא תקחהו תחל' כמו כן אמר הקב"ה קח דברי תיר' ואם לאו יבא עליך נבוכדנצר וז"ש ואם לאו למשה והבן בדברים כי יקרים הם

בפתיחה בפסוק על מה אבד' הארץ אותי עזבו ואת תורתי שמרו הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו. הכוונ' למ"ש העקיד' בשער סדום דאם האדם חוטא בתאות אז עדן יש מקום לעשות תשובתו בסור תאותו אבל מי שחוטא בשכר ומתפקר במצוה יאמר שכך הוא הדין וא"כ זה אין תרופ' לו וא"כ זה שאמר הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו היינו שאף שלא קיימו מצות כל שהיו מאמינים בתורתי היה מקום שיעשו תשוב' וז"ש המאור שבה מחזירן למוטב

שם אימתי המלכות גוזרת גזירות וגזירותיה מצלחת בשע' שישראל משליכין ד"ת לארץ הה"ד וצבא תנתן על התמיד בפשע וכו' כל זמן שישראל משליכין דברי תור' לארץ המלכות גוזרת גזר' ומצלחת הה"ד ותשלך אמת ארב' והקש' ביפ"ע מה צריך עוד קרא הא כתיב וצבא תנתן על התמיד בפשע וכמו שדרשו כבר אך נרא' דבאמת לפעמים על ידי שהמלכות גוזר גזיר' ועי"ז יתעוררו ישראל לעשות תשוב' א"כ שוב עי"ז נעש' להם נס כמו שאמרו מעמיד עליהם מלך כהמן רק אם ישראל אין עושין תשוב' ומשליכים דברי תור' ארצ' אז מצלחת בגזירת' וז"ש וצבא תנתן על התמיד בפשע והיינו שהמלכות גוזרת עליהם גזירות וא"כ אם ישראל מתעוררים בתשוב' נתבטל הגזירות אבל אם אינם מתעוררים ותשלך