דברי שאול עה"ת ומגילות שסז

מקדמינן כמשפט שאמרו אין אדם פורע תוך זמנו. ובזה יש מקום ליישב קושית הטורי אבן דבאמת אם חל הפרעון בשבת אז בודאי אסור לאחר רק משום דאקדומי פורעניתא לא מקדמינן לכך נתאחר ודו"ק

במדרש בפתיחה אילו זכיתם הייתם קוראים בתור' וקראתם בעצם היום הזה ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים קראתי למאהבי ועיין ביפ"ע שנדחק. ולפענ"ד לפמ"ש האבודרהם דעשר' בטבת אלו היה יכול לחול בשבת היה מתענין בו לפי שכתיב בעצם היום הזה ולפ"ז כל שכתוב בעצם היום הזה הוא דוקא ובירושלמי עירובין פ' שליש' אמרו קראתי למאהבי המה רמוני שהיו אומרים לי לעשות שני י"ט של גליות ע"ש ולזה אמר שאם היו זוכים לא היו קוראים יו"ט רק בעצם היום הזה ואלו שלא זכו קוראים קראתי למאהבי דהיינו שני י"ט של גליות ודו"ק

שם אלו זכיתם הייתם קוראים במסילה נעל' ועכשיו אתם קוראים סלה כל אבירי לפענ"ד הכונ' דכבר נודע מ"ש הרמב"ם דדרך הממוצע הוא טוב רק דאם נטה הרבה לקצה אחד צריך להכריע לקצה אחר שיבא להממוצע. וזה המליצה במסילה נעלה היינו שלא נטה ימין ושמאל רק בדרך הממוצע שהיא המסילה הנכונה אבל עכשיו אתם קוראים סלה כל אבירי והיינו כמ"ש רש"י שהוא לשון חמס כמו סולו סולו המסלה היינו שצריכין לנטות לקצה האחרון שנשתנה המסלה ודו"ק

שם אילו זכיתם הייתם קוראים אש תמיד תוקד על המזבח ועכשיו אתם קוראים ממרום שלח אש בעצמותי דהכונה למ"ש האריז"ל דלכך אש למעל' אש אוכלה אש משום שהאש רוחני אינו פוגע בגשם ולכך אינו מכלהו לכך אש תמיד תוקד על המזבח ולא היה מכלה אבל אחרי שלא זכיתם אתם קוראים ממרום שלח אש בעצמותי שהיה אש של מעלה מכלה העצמות ודו"ק

בפתיחה רחב"פ פתח איש חכם נשפט וכו' אמר הקב"ה לא גזרתי מיתה לב"נ אלא בחרב מזה מבואר מ"ש הרמב"ם פ"ו ממלכים ה"ג שהמלכות אינו רשאי להרוג רק בחרב והכ"מ לא הראה מקורו אמנם באמת הרמב"ם כתב על מלכי ישראל לכך אין ראיה מהמדרש דשם אמר לב"נ

שם אלו זכיתם הייתם קוראים כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו ועכשיו אתם קוראים בתורה טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה. לפענ"ד הכונ' דהנה אומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אך לפענ"ד נראה דיוה"כ מכפר גם ע"ז דיוה"כ מכפר גם על חטא זה שהרי מאמין שיוה"כ מכפר על עבירות דאם עושה תשובה בצירוף יוה"כ מכפר וז"ש כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם שהייתי אומר לפני ד' תטהרו והיינו שאמרו שיחטאו וישיבו לד' וז"ש שאם זכיתם היה מועיל יוה"כ אף על מה שאמרו אחטא ואשוב אבל כעת אף שטומאתה בשוליה לא זכר' אחרית' ולא אמרו אחטא ואשוב אפ"ה לא הועיל לכם ודו"ק

סלה כל אבירי אדני בקרבי. לפענ"ד הכוונה דהנה ישראל היו מתפארים שר' בקרבם וכביכול הקב"ה שוכן בתוכם כמ"ש הרמב"ן על פסוק ולדבקה בו שהקב"ה נעשה אכסניא בתוך הקדושים והם נעשין מעון לשכינה ובעת הגולה כביכול סלה ד' כל אבירי מה שהי' לו התחזקות שאדני בקרבו וז"ש במדרש בני כפוי טובה שהקב"ה אמר למענכם שולחתי בבלה למען ישגיח עליהם והם אומרים סילה כל אבירי אדני בקרבי ודו"ק. מ"ש קרא עלי מועד לשבור בחורי היינו ע"פ מה שפירשתי שסלה אדני בקרבי והיינו שבזמן שהתרפית ביום צרה צר כחחה והנה ד' סלה כל אבירי כל התחזקות שלי והנה האדם בימי בחרותו יש לו כח יותר וז"ש קרא עלי מועד לשבור בחורי ודו"ק

והנה במדרש דרשו שתמוז דהאי שתא מלוי מליא והיינו ע"ד שפירשתי שאף שהקב"ה חוזר מרע' בכ"ז אם כבר עשה פועל דמיון קשה לחזור ולכך כשקרא מועד ותמוז דהאי שתא מלוי מליא קשה שיחזור ודו"ק

כי גדול כים שברך. במדרש מי שירפא שבר הים הוא ירפא שברך ע"ש מ"ש בישועת יעקב לדו"ז בזה. ולפענ"ד נראת עפ"י דרכו דהנה במ"ק אמרו ראויה היה שתשרה שכינה על רבינו אלא שבבל גרמה לו ואקשיה ממה דכתיב הי' הי' דבר ד' אל יחזקאל ומשני מה הי' הי' שהיה כבר ובזהר כתוב שכיון שהיה על הים השכינה שורה ואינו מובן. אמנם נראה דהנ' מה דהשכינה אין שורה בחו"ל. הוא כמ"ש הרמב"ם במורה דשכינה היינו התמדת ההשגחה ע"ש ועיין שו"ת נו"ב מהד"ת חלק או"ח סי' ק"ז: ולפענ"ד הדברים כפשטם שבא"י ראינו השגחת הבורא עלינו תמיד אבל בח"ל בעוה"ר סר צל ההשגחתו מעלינו ובעוה"ר הסתרת פנים יש ולכך אין השכינה שורה ולפ"ז הרי אמרו בירושלמי בע"ז פ"ג דהכל מודים בים דאינו שולט רק הקב"ה א"כ שם ניכר ההשגח' והכל מודים בזה וא"כ לכך השכינה שור' שם ששם האומות ג"כ מודים דהשי"ת הוא האדון והמושל והנה אמרו חז"ל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה בא גבריאל ונעץ קנה בים ועליו נבנה כרך רומי א"כ כל שנבנה עליו כרך שוב או"ה אין מודים שהשכינה שורה שם וחושבים שמקרה הטבע הוא המנהיג כביכול א"כ יש שבר להים ולכך מי שירפא שבר הים דלעתיד יהיה ניכר ההשגחה שמלכות רומי עתידה שתפול והוא ירפא