דברי שאול עה"ת ומגילות שסו

ממנו הוא יתחדד יותר וילטוש רעיוניו יותר מאד ודו"ק

שם במדרש בפתיח' אם ראית עירות שנתלשו ממקומן בא"י דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים שנאמר ויאמר ד' על עזבם את תורתי ועיין מ"כ ומשנת דר"א שנדחקו למצוא משמעות מהכתוב וכבר כתבתי בזה וכעת נראה לי הכוונה עפמ"ש רבינו יונה הובא בר"ן בנדרים דף פ"א בהא דדרשו שם על עזבם את תורתי שלא ברכו בתורה תחלה דהכוונה לפי שראו אותן עוסקים בתורה והיו החכמים והנביאים תמהים על מה שאבדה הארץ עד שבא הקב"ה ופירשה שהוא יודע מעמקי הלב שלא היה התורה חשובה בעיניהם כ"כ עד שלא ברכו בתורה שלא היו עוסקים לשמה ע"ש ודפח"ח והם נאים ראויים למי שאמרן. והנה אם אמנם דבר גדול דיבר הרר"י ז"ל בכ"ז אינו מובן מה הכוונ' שלא ברכו בתורה תחלה לעוסקים שלא לשמה. אך לפענ"ד נראה דהנה עינינו הרואות עוד היום כי מעלת התור' ירדה עד לעפר בכ"ז אם יאמרו לאדם שילמד למען יהי' גדול הדור ומופלג אז יתאמץ בכל עוז שילמד לבנו אך בעוד שאינו יודע אם יצליח בתור' הוא חושב בלבו מי יודע אם יהיה גדול הדור למה זה אתן לכסף מוצא על לא תועלת: והנה כל זה מחמת שאין אנו מבינים מעלת התור' וערבות' ומתיקותה ואינו רק הנאת העוה"ז שיקרא רבי ויהיה לו כבוד אבל אם נזכה להבין מעלת התורה בעצמותה אז כל אדם הי' משתדל למען השיג אפס קצה מחכמת התורה וזהו הענין שלא ברכו בתור' תחילה והיינו שהאמת שהיו עוסקין בתורה היינו מי שכבר הבין בתורה זה עסק בה אבל להחזיק הנערים בתורה ולהעמיד להם סופרים ומלמדים שאלו גדיים יהיו תיישים זה לא עשו על כי היה שלא לשמה רק בשביל כבוד ולכך לא ברכו בתורה תחלה והיא מליצה נפלאה שלא ראו להתחיל בתורה דהיינו שיהיו בעלי תורה. ומה נכבד שם דברי רז"ל שאמרו שם דלכך אין ת"ח מצויין להיות ביניהם ת"ח משום שלא ברכו בתורה תחלה דהיינו שלא נחשב בעיני הת"ח העניני התורה שיראו שבניהם ילמדו וישמעו וז"ש כאן שלכך נתלשו עיירות ממקומן בא"י והיא מליצה נפלאה שאינם במעלתם הראשונה וע"ז אמר שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים והיינו דדריש מקרא דעל עזבם את תורתי ודו"ק היטב

קרא עלי מועד לשבור בחורי. פירשתי דהנ' אמרו חז"ל תמוז דהאי שתא מלוי' מלייא ובליל ת"ב שהיה המרגלים אז נקבע ת"ב ועל שם זה נקרא ת"ב מועד ועיין ט"ז שאין לומר ענינו דנקרא מועד והנה כבר אמרו חז"ל דשבת קביע וקיימא ולכך אומרים מקדש השבת אבל יו"ט דישראל הוא דמקדשי להו לכך אומרים מקדש ישראל והזמנים ולפ"ז כאן אמר שהמועד קרא עלי' והיינו לא שישראל קבעו המועד רק השי"ת קבע המועד מימות המרגלים ואילך וזהו מליצ' יפה שהקב"ה קרא עלי מועד. והנה בזה יש לפרש מה דאמרו בתענית דף כ"ז דר"י אמר אילו הוית התם הוה קבענא לה בעשירי ורבנן אמרו אפ"ה אתחלתא בפורענותא עדיפא ומהראוי להבין דמה בכך דהוה אתחלתא דפורענותא אפ"ה רובו של היכל נשרף בעשירי וצדקו דברי ר"י אמנם ביאור הדבר נראה לפענ"ד דבאמת מהראוי להבין למה נשרף רובו של היכל בעשירי והלא ראוי שיהיו בת"ב דקרא עלי מועד ממרגלים. אמנם נראה דהנה הר"ן בדרושים כתב על מאמר בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאל דהנה כמו שיותר ניקל להחם מים חמין שכבר נתחממו ונתקררו ממים צוננים שמעולם לא היו אצל אש כמו כן קשה על הקב"ה לשנות הטבע ולכך כל שכבר נעשה ביום זה נס היום הזה הוכן כבר לזה ולכך בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל ע"ש והנה כי כן אם במד' טובה קשה לשנות אף כי במדה פורעניות ולכך באמת ההיכל נגזר בעשירי להשרף רק שקשה לשנות ולכך התחיל בתשעה באב לעת ערב שאז כבר הוכנה הזמן להיות פורעניות וע"כ החלה הפורעניות לבא וא"כ זה שאמרו אתחלתא דפורענותא עדיפא והיינו שאדרבא מדראינו שרובו של היכל נשרף בעשירי ע"כ שכן גזרה חכמת הבורא ואפ"ה התחילה לעת ערב וע"כ משום שאז היה נכון ממרגלים ואילך להיות פורעניות וא"כ לכך אתחלתא עדיפא שאל"כ היה קשה כביכול לפני המקום להיות פורעניות גדול כזה. ובזה מיושב הא דאמרו במגלה דף ה' באלו אמרו מאחרין ולא מקדימין בת"ב משום דאקדומי פורענותא לא מקדמינן והקשה בטורי אבן ת"ל דמהראוי להיות בעשירי כדאמר ר"י ואתחלתא דפורענותא כיון דנדחה מהראוי לאחרו וכבר כתבתי בזה דברים רבים. ולפמ"ש אתי שפיר דאדרבא מזה מוכח דאין ראוי לקבוע בעשירי שהרי חזינן שהתחיל לעת ערב ולכך הוצרכו לומר הטעם דאקדומי פורענותא לא מקדמינן והנה במה שנקרא אתחלתא דפורעניתא ואקדומי פורעניתא נראה לפענ"ד ע"פ מה שפירשתי הא דאמרו ביבמות אין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר אך תראו תקחו מוסר והנה צריך ביאור למה דוקא בשביל ישראל. ואמרתי בזה דהנה פורעניות נקרא לפי שע"י יסורין נפרע החוב והוקל ממה שהיה וע"כ נקרא פורעניות וכן מצאתי בצל"ח ברכות הטעם שנקרא פורענות. והנה כבר כתבתי בפרשת אחרי שבישראל נפרע מעט מעט כדי שיקחו מוסר אבל בגוים אינו כן וז"ש אין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר אך תראו תקחו מוסר ומעתה זה שאמר אתחלתא דפורעניתא עדיפא והיינו שמהראוי לאיש השלם שלא לאחר הפרעון אף רגע ולכך טוב יותר לצום ולהתענות לכלות פשע תיכף בת"ב אבל אקדומי פורעניתא לא