דברי שאול עה"ת ומגילות שנז

יהי' כך שאף אם ח"ו יחטאו הוא יתברך יעש' למען שמו ויגאלם ע"כ אנו מבקשים הראנו ד' חסדך וישעך תתן לנו וז"ש אשמע' מה ידבר אל וגו' ואל ישובו לכסלה אך קרוב ליריאיו ישעו והיינו שתיכף יעש' וכן הי' במעש' עגל שהקב"ה ניחם על הרע' אבל משה רבינו ביקש שיכפר על חטאם ויתרצ' בם. ולדעתי זה השני קיצים שהקץ לשנים הוא רק שיצאו מה שיעבוד אבל הקב"ה לא יתרצ' בם אבל לדורות יהי' הגאול' שלימ'. ובזה יש לומר גם להיפך שאם יעשו תשוב' יוכל להיות הגאול' קודם אף קודם מלאת השנים ויהי' גאול' שלימ' ואם לאו יהי' לשנים שיוכל להיו' שהדורו' יקדמו והיינו שבדור שיעשו תשוב' יקרבו הגאול' ובזה מיושב מה שהקש' בהקדמת הנוב"י שם שמהראב"ד משמע שדורות מאוחר מהשנים ובמכילתא משמע להיפך ולפמ"ש שניהם צדקו יחדיו דיוכל להיות שהדורות יקדמו להשנים ויוכל להיות להיפך וכמ"ש ודו"ק

והנה זה מ"ש ר"י שהם ישאלו שאינם מגיע החשבון שהחשבון לשנים עוד לא הגיע וע"ז ישיב שהקב"ה חפץ לגאלם מהשיעבוד אבל עוד לא הגיע זמן שישובו לאדמתם ובאמת לא עשו תשוב' רק שהקב"ה חפץ לגאלם בעבור כריתת ברית וז"ש וישמע אלקים את נאקתם ויזכור את בריתו את אברהם יצחק ויעקב וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים והיינו שהביט בבני ישראל והם אינם ראוים עוד להשיב שבותם רק לגאול אותם מעבדות לחירות למען לא יכלו בהגלות. וז"ש וישמע אלקים את נאקתם ויזכור בריתו של אבות אבל וירא את בני ישראל וידע אלקים היינו שידע שיהיו במדבר עד כי יגיעו לגאול' שלימ' ודו"ק ור"נ הי' קש' לו ג"כ השני קצים הנ"ל. והנה יש ליישב דברי הראב"ד עם דברי המכילתא דהנ' אמרו בע"ז ובעוה"ר יצאו מה שיצאו ויפרש האר"י ז"ל ע"פ מה שאמרו בנדה דף י"ג אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וא"כ אם היו יוצאים כל הנשמות שבגוף הי' הקץ אבל אם יצאו מה שיצאו והיינו הגלגול א"כ עוד לא כלה כל הנשמות ולכך יתארך הזמן ע"ש ודפח"ח

ואני אמרתי לבאר ע"פ דברי העקיד' שכתב בשער ק"ג שההבדל שבין משה רבינו שמת ושאר צדיקים לא מתו כמו אליהו והוא אמר שמי שהפריד' שלימ' ואין מתערב חלקי הנפש בהגוף זהו ההפרד' שלימ'י והארכתי בזה במ"ש על האי שופרא דבלי בעפרא דהיינו שעוד יש חלק שופרא דבלי בעפרא בהחומר העכור ודו"ק

והנה לפענ"ד זהו אמונת הגלגול שע"י שאין הפרד' שלימ' עי"כ מוכרח להתגלגל עד שיזדכך כך שלא יהי' חלק הרוחני מתערב בגופני, ובזה ביארתי מ"ש המגיד משרים דשלש' פעמים האדם מתגלגל ולא יותר ואסמכי' אקרא דעל שלש' פשעי ישראל ועל ארבע' לא אשיבנ' ועיין מהרש"א בח"א בשבת דף קנ"ב דאסמכי' על קרא הן יפעל אל פעמים שלש יעו"ש: והטעם בזה דהנ' בבעל עקיד' פ' צו מדמה חטאי אדם לכלי מתכות וכ"ח שיש אשר לא יתרחץ כמו כ"ח והנה גם כ"ח קי"ל דבשלש' פעמים יצא הגיעול ממנו בדרבנן ועיין ירושלמי פ"ב דפסחים ובעיטור סי' קכ"א ביו"ד ובחק יעקב ריש סי' תנ"א בשם הרוקח וא"כ בשלש' פעמים יוכל להתנקות ולכך הגלגול אינו רק עד ג' פעמים ודו"ק

וזה מה שאמרו עד שיכלו כל הנשמות שבגוף והיינו שהנשמות יהיו חפשים מהגוף ולא יתערבו וז"ש רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. ומעתה זהו השני קיצים שבאם עוד לא נתפרד חלקי הנפח מהגוף לכך עד דור רביעי לא יהי' הגאול' ולכך אם יעשו תשוב' נגאלים לדורות ואם לא יהי' לשנים וז"ש שאין אנו צדיקים ולזה השיבם שהקב"ה יביט בצדיקים ובמעשיהם והיינו שצדיק אחד יסוד העולם ובו תלוי זכות ישראל. עוד אמרתי בביאור המאמר ומספר הדורות לפניו והוא הקץ ע"פ מה שהארכתי בביאור המאמר שיש קץ ויש תכלית והנ' ז"ש שמספר הדורות הוא הקץ והיינו כמ"ש במכילתא שאם יעשו תשוב' זה התכלית והוא הקץ שאם אין כל קץ תכלית אבל כל תכלית הוא קץ ודו"ק וא"כ אתי שפיר דברי המכילתא עם המשנ'. והנ' מ"ש שמלא' טנופת ע"ז לפענ"ד הענין כך עפמ"ש במדרש שאפי' ישראל עובדי ע"ז אם יש שלום ביניהם הנ' הקב"ה מוחל להם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו והוא מאמר מבהיל ועיין עקיד' שער ע"ד ואני ביארתי הפסוק ע"פ דברי המור' ששני כרובים היו כי בריבוי לא שייך אלקות ואלקות אינו אלא אחד ולכך כשחבור עצבים אפרים הנח לו והיינו כשעובדין לאלקות הרב' הנח לו שיוכל להיות שמזה יבינו שאין אלקים אלא אחד. אמנם באמת נרא' עפמ"ש האר"י ז"ל. אני ולא מלאך שמצרים היו כ"כ מגושם עד שאפי' מלאך לא יכול להיות שם רק כביכול הקב"ה בעצמו הוא מוכרח להיות שם. וביאור הענין לפענ"ד דהנ' המעש' ד' פי' שמ"ש אנא חטא העם הזה חטא' גדול' וק' מה זה התנצלות ואמר הוא שאדרבא אם חוטאין דבר שאין לו שום תקנ' אז הקב"ה מוכרח לסלוח שאל"כ אין תקנ' והיאך יהי' עוות הדין שלפי הדין העונש אינו במציאות כלל ע"ש. ומעת' כשהקב"ה רוא' שהם בתכלית השפלות ויש לחוש שלא יהי' להם תקנ' כלל וגם אולי יתקלקלו כל כך עד שלא יהי' להם שום תיקון מוכרח הקב"ה להושיעם למען שמו וז"ש שמלא' טינופת ולזה אמר שאין הקב"ה מביט בזה וגואלם למען שמו ודו"ק היטב ועיין במדרש רבה פ' בא פט"ו מה שדרש על הנ' זה בא ע"ש