דברי שאול עה"ת ומגילות שנה
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 355 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →שתכנס תור' בלבו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך פיו ולפענ"ד נרא' דהנה תפילין של יד הוא כדי לשעבד תאוות הלב ותפילין של ראש הוא לשעבד המוח והנשמ' והנה כבר נודע מ"ש שאברהם אבינו אמר שלא תמצא החכמ' באיש מלא תאוות בלב וכן אמרו במדרש הובא בתוס' כתובות דף ק"ב וכו' ולכך צריך להקדים תפילין של יד לתפילין של ראש וז"ש בירבעם שהרים יד במלך שחלץ תפילין בפניו והיינו שאנחנו מצווים להתיירא מפני המלך כמ"ש אני פי מלך שמור על דברת שבועת אלקים והוא רצה להרים יד במלך וסמך על כח ידו [וז"ש ולא תאמר אני העשרתי את אברם] וא"כ גם בהקב"ה מרד וז"ש שחלץ תפילין בפניו וז"ש הרימותי ידי אל ד' והיינו שהיד הוא כינוי לכח ועוצם ידו אבל הוא הרים ידו לד' שלא סמך על הצלחתו ובטחונו באלקיו חזק וז"ש ולא תאמר אני העשרתי את אברם היינו שהיד לא תאמר שאני העשרתי ותפילין של יד מורה על יד כהה וכמו שאמרו התור' מתשת כחו של אדם והיינו שלא יוכל לומר כחי ועוצם ידי וז"ש ואתה הרם את מטך דהנה מטה הוא מה שנוטה לכאן ולכאן והנה משה כי הי' נבוך באיזה זכות יקרע את הים ולכך נטה לכאן ולכאן וא"ל הקב"ה הרם את מטך כמו שדרשו סלק ונטה את ידך על הים והיינו שאתה תתחזק ידך על הים להורות לו שהים משועבד תחתיך ומזה יצא הדרוש וז"ש במי מריב' וירם את ידו ויך במטהו והיינו שלא סמך על ידו ויך במטהו וזה הי' החטא שלא סמך על ידו שהקב"ה אמר לו שירא' את ידו והוא נטה להכות במטהו שנטה לכאן ולכאן ודו"ק
מה תגידו לו שחולת אהבה אני הנה הקדים הנשוא להנושא והי' לו לכתוב אני חולת אהב' וכבר כתבתי כ"פ כי בכ"מ שהקדים הנשוא להנושא ע"כ ששולל שרק דההוא כן ולא אחר כמ"ש במדרש גלת' יהוד' מעוני וכדומ' ולזה גם כאן בא לשלול שרק הוא חולת אהב' ולא אחר ומה נכבד בזה הדרש לא חולת יד ולא חולת רגל וכו' רק חולת אהב' והיינו שזו מליצ' שחילת יד ורגל וכדומ' זה יכול להיות באחר גם כן אבל חולת אהב' לא יתכן רק בישראל לבד ודו"ק
מה תגידו לו שחולת אהב' אני במדרש איני לא חולת ראש ולא יד ולא רגל וכו' אלא חולת אהב' אני ונשאלתי בזה ואמרתי בזה דברים רבים עד"מ אם אחד השתדך עם עלמה אחת או להיפך והנ' קרה כי יחלה אחד מהם הנה אח"כ אם ירצו להנשא אזי הדרך שישאל השני ענין החולאת מה הי' אם אולי חולי חזק הי' ואולי עוד נשאר החולאת הנה אם יאמר לו חבירו כי החולאת הי' ביד או ברגל וכדומ' ידרוש ויחקור בכמות ואיכות החולאת ואולי חולי המתדבק הוא וכדומה אבל אם זה ישיבתו כי החולאת בא בשביל שנפש החתן קשור' בנפש' ומשתוקק לישאנ' הנה לזה אין לו שום חשש כי אם בא יבא ברנה ולזה אמרו הנה החולאת הנפש כחולאת הגוף ויש אנשים אשר בראשם נגעם ויש אשר ביד כי גוזלים ועושים כל התועבות ביד או ברגל וכדומ' אבל לעתיד לבא אם נזכה כי נטהר נפשותינו מכל מחל' ופגע לא נשאר לנו שום חולאת רק כי נחלה להתקרב אל ד' וז"ש לא חולת הראש ויד ורגל רק כי חולת אהב' אני וזהו החולי שיש לו תקנת להבראות תיכף כשנזכ' להתקרב אל ד'
או יאמר דהנ' יש חולי בראש או ברגל וידע מהות החולאת מהיכן בא ויש כי יש לו רוע פנים ולב ולא נודע החולאת כי בריא הוא על כל האיברים רק כי חסר לו הכח התאווני לאכול ומואס בכל המאכלים הנה זה דבר ניקל כאשר יחזקהו הרופא בסמים שירגיש ברעבון אז יהי' כאחד האדם וז"ש איני לא חולת ראש ולא אבר אחר רק חולת אהב' אני והיינו שחסר לו כח האהב' לד' כי נרפים אנחנו נרפים לעבודתו יתברך בעוה"ר מכובד הגלות אבל מכל העוונות והפשעים כבר נצרפנו בכור הגלות ורק קורבת השכינ' וכח התאווני להתקרב לעבודתו זה אי אפשר רק בירושלים ובבית המקדש וז"ש כי חולת אהב' אני
או יאמר כי הנה כל אדם יש לו ראש ורגל וכל האיברים ויוכל להיות חולה באיבריו איש לא נעדר אבל יש חולאים שהם רק בנפשות הדקות והרכות אשר אבותיהם היו שרים וחורי ארץ ולא ניסו כף רגלם הצג על הארץ וזה בא להם חולאת ירוש' שהם ובניהם הם דקי הטבע ונרפים הם נרפים וא"כ זה שמתפארים כי הם אינם חולים בראש וברגל שזה כולל כל האומות רק שהם חולת אהב' שזה אינו רק נפש הישראלי הזכה ומורשה להם מאבותיהם הקדושים וז"ש כי חולת אהב' אני לשלול שאר האומות שאינם חולת האהב' רק חולי הכולל לכל איש ואיש והבן במאמרים
או יאמר כי המבחן לדעת השתוקקות נפש הישראלי לד' אם הוא מכח שנפשם חסרה מכל טוב והם משתוקקים לעלות לארץ טוב' ורחב' וזה נקרא אהבה החוזרת אבל האהב' העצמית אינו רק בהיותם על מכונם וגדולם ולא יחסרו כל טוב ואם בכל זה ינהרו אל ד' אז נרא' כי הם חולת האהב' העצמיות וז"ש איני לא חולת הראש ולא יד ורגל והיינו שאין חסר לנפשי דבר ובכ"ז אני חולה וע"כ כי חולת אהב' אני והוא האהב' השלימ' והצח' ודו"ק היטב כי הם דברים יקרים
במסורה ד' בלילות שבעינו בבקר חסדך ואמונתך בלילות על משכבי בלילות העומדים בבית ד' בלילות איש חרבו על יריכו מפחד בלילות והובא בקול יעקב המסור' הלז. דהנה הט"ז באהע"ז סי' כ"ה כתב לפרש הפסוק כן יתן לידידו שנא ע"פ דברי