דברי שאול עה"ת ומגילות שנד

אני לדודי ודודי לי הכוונ' לדעתי ע"ד מ"ש הרמב"ם דהשגחה דבוק בהשג' כפי מה שמשיג כן משגיחין עליו וז"ש אני לדודי כפי מה שאני לדודי כן דודי לי ודו"ק

במדרש היא קלסה אותו מלמעל' למטה וגו'. והוא קלוס אותה מלמטה למעל' שהם בירידת והוא מעלה אותם שנאמר ולתתך עליון ע"ש כי אין המדרש לפני הכוונה לפענ"ד דהנה דרך העולם כשוהללין אדם גדול מהללין אותו אף שהוא גדול בתורה ובחכמה יודע בעסקי מו"מ וכדומה אבל אם רוצין להלל איש פחות הערך אז מהללים להיפך אף שהוא בן קטני ערך ולא למד כ"כ בכ"ז הוא נפלא בעינינו עד"מ שיש לו יד ללמוד התלמידים אף שאינו גדול כל כך והנה הכנסת ישראל מהללת לד' אף שהוא גבוה מעל גבוה בכ"ז משגיח על התחתונים ולכך מהללת אותו מלמעלה למטה וז"ש ראשו כתם פז וגו' שהוא מכונה על עוצם גדולתו בכ"ז הוא משגיח ומרחם למטה אבל הקב"ה מהלל לישראל להיפך שאף שהם בשפל המדרגה ובגלות ובכ"ז יגביהו עוף לעלות מעלה מעלה והבן

לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי הכוונ' ע"פ מ"ש בירושלמי שעם פרעה הי' סוס אחד במרכבה ואח"כ שנים ואח"כ אסר פרעה המרכבה בשלשה סוסים שנאמר ושלישים על כלו והנה אמרו עמא תליתאי וא"כ דימה הקב"ה ישראל לסוסי פרעה

כתפוח בעצי היער כן דודי וגו'. עיין ט"ז סי' ר"ג שהקש' מזה על מ"ש שם דפירות שמוציאין מאילני סרק אינו מברך רק שהכל ומטעם דלאו פירי נינהו והקש' דהא כאן מבואר במקרא ופריו מתוק לחכי ע"ש שהאריך לחלק בזה ולפענ"ד נראה דהנה בשבת דף פ"ח אמרו מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע ופרש"י דתפוח ממהר לחנוט קודם שנגמרו עליו והתוס' הקשו דלא נרא' כן בתפוחים שלנו. ולפענ"ד נרא' דהכוונ' דבאמת עצי היער אינם יכולים להוציא פירות טובים והיינו משום שהאילן סרק אין בו כח להוציא פרי טוב וא"כ לפ"ז כיון דשם כתיב ופריו מתוק לחכי ע"כ שהפרי אינו בא מכח אילן וא"כ זה נקרא פריו קודם לעליו דהנה העלים הם יותר נוטים בשרשם להאילן והעלים נעשו הפרי אבל כאן שהאילן אין בו כח להוציא פירי טוב ע"כ שהפרי מעצמו נעשה טוב אף שאין לו כח שורש היניק' וא"כ נקרא פרי קודם לעליו דמהעלים לא נצמח כח טוב כל כך וזה ה' הענין של ישראל שהקדימו נעשה לנשמע דהיינו שעשייתם לא הי' עפ"י כח שמיעה רק שפרים הי' בלי קבלה מעלים ולכך הקדימו נעשה לנשמע דהנה עפ"י הטבע תשמיע' קודם וזה נותן כח הכנה לעשיי' אבל ישראל עלו אז במדרג' שלא היו צריכין כח הכנה והקדימו נעש' לנשמע וזה נעים ונחמד ומדוקדק בזה לשון הש"ס מה תפוח זה פריו קודם לעליו ולשון זה אינו מדוקדק לכאור' ולפמ"ש יש לומר דקאי על תפוח שבעצי היער שע"כ אינו נצמח פריו הטוב מכח העלים שהרי הם גדלים בעצי היער אבל פירות הגדילים מאילני סרק דהיינו שהאילנות מוציאים פירות ובאמת הפרי אינו טוב בעצמותו אינו מקרי פרי וז"ב

והנה שמעתי שהרב הגאון מראווא נ"י אמר שיש לו פקפוק על אתרוגי קארסיקנאר שהם גדילים בעצי היער ולא נקרא פרי ואנן בעינן פרי עץ הדר. ולפמ"ש אין מקום פקפוק שע"כ כיון שהפירות טובים הם למאכל ע"כ שפריו אינו בא מכח יניקת העלים שבאים מיניקת האילן והשם נתן בטבעו שיגדל הפירי מעצמו בלי כח הכנה מהעלים וא"כ מקרי פרי עץ הדר ועיין בתוס' בשבת שם שהעידו דהאתרוג פריו קודם לעליו דהיינו שדר משנה לשנה באילן ונשרו עליו ובאין עלים אחרים תחתם וא"כ זה נקרא פריו קודם לעליו. ולפמ"ש ימתקו הדברים דכח הפירי שבו אינו מכח האילן כי אם מעצמותו הקב"ה נתן כח שיגדל פירות וא"כ פריו קודם לעליו. וזה לדעתי שנקרא קדימה במעל' אף שאינו קודם בזמן ודו"ק היטב. ואף אם תפרש קיום בזמן ג"כ יש לומר שהעלים הם נמשכים מכח הפרי ולא הפרי מהעלים ודו"ק

שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי עיין רש"י והכוונ' ע"ד מ"ש בביצ' דף כ"ה בני לא עשוני אפי' וכו' וז"ש כרמי שלי לא נטרתי כלל

כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצינו נרא' לי רמז נפלא דהנה כחות הבחרות נקראים ימי חורף וכחות הזקנה נקראים ימי קיץ והנה בימי הבחרות בעוד שהגשם בתוקפו קשה על האדם לעסוק בתורה ובמצות ולזה אמר מליצה נפלא' הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו דהיינו כחות הגשמיות הזמיר הגיע וכבר בשלו כחות השכל ופירותיהן ע"כ קול התור שהיא מליצ' על התור' נשמע בארצינו ודו"ק

שיניך כעדר הרחלים עיין רש"י דרחלים הוא כלי לקדוש' והרשעים נדמו לכלב שאין בו קדוש' כלל ע"ש. ובזה פרשתי מ"ש פני הדור כפני הכלב והיינו שלא יהי' בהם שום לחלוחית של קדוש' ובעוה"ר כבר נתקיים זאת בדור הלז ויתן ד' שיבא הגואל בב"א

שיניך כעדר הרחלים במדרש שלא הקדים אחד מהם תפילין של ראש לתפילין של יד והוא תמוה וכבר כתבתי בזה ולא ידעתי מקומו וכן אמרו במדרש הובא בתוס' כתובות דף ק"ב עד שאדם מתפלל