דברי שאול עה"ת ומגילות לה

טבעו מתאוה לרע ע"ש. ולפ"ז זהו ההבדל שבין מילת הלב למילת הערלה שמילת הלב הוא אם אין האדם בעל בחירה אל הרע כאשר היה קודם החטא וכאשר יהי' לעתיד לא כן מילת הגוף שזה אדרבה מורה שהאדם באשר הוא אדם הוא עלול לחטוא והקב"ה צוהו למול למעט התאוה וזה הענין שנצטווה אברהם וזרעו על המילה להיותם נבדלים מכל האומות להיות מצווה על מצות ונענשים על עבירות ואם לא יהי' להם בחירה לא שייך שכר ועונש. ובזה נראה לי טעם נכון למה ששאלו רבים וכן שלימים למה לא קיים אברהם אבינו מצות מילה כמו שקיים כל התורה אף שלא נצטוה. ולפמ"ש אתי שפיר כי אברהם אבינו שבא לכלל הכרת הבורא יתברך ונזדכך כל כך עד ששב כמעט לאשר היה קודם החטא מלאך כדמות אדם א"כ הוא כבר מל את לבבו ולא היה צורך לו למול הגוף רק שמילתו היה בשביל שיכרות אתו הברית לזרעו אחריו שיהיו זרע ברוכי ד' וא"כ לכך לא מל עצמו מקודם וזהו לדעתי מה שאמרו בנדרים דף ל"ח כיון שא"ל הקב"ה התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעדה אמר אוי לי שמא נמצא דבר מגונה בי כיון שא"ל ואתנה בריתי ביני וביניך נתקררה דעתו וכבר כתבתי בזה כמה דברים ולפמ"ש כעת אתי שפיר דבתחלה כשאמר לו שימול עצמו אחזתו רעדה שהוא אין לו חפץ במילת הגוף והעיקר הוא מילת הלב ולכך חש אולי נמצא בו דבר מגונה לזה א"ל שיתן בריתו בינו ובינו וא"כ לא היה לתיקין החטא: וזה לדעתי מה שכתוב ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית דהיינו שאחר שמל לבבו לא היה מילת הגוף רק למען כרות ברית אתו ודו"ק

ותקרא שם ד' הדובר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי ופירש"י וכי סבורה היית שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם ששם הייתי רגילה לראות מלאכים. הענין נראה לי ע"פ מה שכתב הכוזרי במאמר רביעי סי' ט"ו ט"ז בהבדל שבין שם הוי' לשם אלקים שאלקים בהקשה דהיינו שהשכל יוכל לשער שיש שוטר ומושל אבל שם הויה לא יובן זולת בראיה מי שזוכה לחזות בנועם ד' ואברהם זכה לראות ושם הויה הוא בטעם וראיה ע"ש דבריו כי נעמו. וסמך לדבריו נראה במה שאמר דוד טעמו וראו כי טוב ד' וזה לדעתי מה שאמר ויראו את ד' אלקי ישראל והיינו שאותן שיכול לראות ראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעש' לבנת הספיר והיינו כי שם הוי' הוא אור נוקב כמ"ש הכוזרי [וזה יכונה בשם אלקי ישראל כמ"ש הכוזרי שם] אבל אל אצילי בני ישראל לא שלח ידו דהיינו שהשיגו השגות קטנות כמו שכתב המורה ולכך ויחזו את אלקים דהיינו שלא טעמו טעם שם הוי' רק שם אלקים וזה שאמרה כאן אתה אל ראי לא שם ד' כי אמרה הגם הלום ראיתי שהיא לא ראתה כעת כמו שראתה בבית אברהם רק ששיערה ע"פ הקשה וזה בבחינת אל ראי ולא בבחינת ד' והבן וזה לדעתי מה שאמר איוב לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראיתיך ע"כ אמאס וניחמתי על עפר ואפר היינו מפני שראיתיך ע"כ במה נחשב כל חיי נגד ראיתיך והבן כי קצרתי

ותקרא שם ד' הדובר אליה, אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי. כבר כתבתי בזה הרבה דברים וכעת נראה דהנה המלאכים ראו אותה והיא ראתה אותם אבל כביכול. להקב"ה הקב"ה ראה אותה אבל היא לא ראת' אותו וזה שאמרה אתה אל ראי היינו שהוא ראה אותה לזה נתנה טעם הגם הלום ראיתי אחרי רואי והיינו שמקודם גם אני ראיתי אבל כעת אני לא ראיתי כלום. והקב"ה ראה אותי. או יאמר דהנה כמה מלאכים היו כאן בכל אמירה היה מלאך מחודש עד שנגלה הקב"ה בכבודו כביכול ואז נפסק הדבר וזה שאמרה ותקרא שם ד' הדובר אליה אתה אל ראי שע"כ שאתה הוא אלקים ונתנה טעם כי הגם הלום ראיתי אחרי רואי והיינו שאחר זה לא ראיתי עוד כמו שראיתי עד הלום וע"כ כל שכבר דיבר בשם ד' אי אפשר להיות עוד מאמר אחר ודוק היטב

ותקרא שם ד' הדובר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי. כבר כתבתי בזה דברים רבים וכעת נראה עפ"י מה שאדם יראה ובעת יראה אדם מרחיק לא יכירהו כל כך עד כי יתקרב ויראהו שנית יותר והנה גם מי שרואה מלאכים אם בבגדי המלאכיות או בבגדי אנשים כדרך המלאכים להראות אז יראהו בכל פעם יותר בטוב אבל מי שזוכה לראות בנועם פני ד' לא יראה רק בפעם ראשונה כמו שרואה ברק אש ואחר יתעלם כי זה שרואה אינו נראה כ"א דרך דמיון והקב"ה נעלם מכל נעלם וזה שאמרה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי והיינו אם ראיתי פעם שנית אחרי רואי כבר זה לא היה ע"כ שאתה ד' ודו"ק

אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי ראיתי בספר לוית חן שנדפס בשם הגאון החסיד מוהר"ר נפתלי הירץ ז"ל בן זקני הרב מוהר"ר העניך ז"ל שכתב משום דדרשו הי' הי' דבר ד' שהי' בא"י לכך היה בח"ל וא"כ ז"ש שכאן היה בין קדש ובין ברד והוא רקם וחגר שהוא חו"ל ובאמת שדפח"ח אבל באמת אינו נכון שבאמת היא הית' רגילה לראות מלאכים בח"ל לא כביכול השכינה וכאן ראתה השכינה שאמרה אתה אל ראי. ובאמת גוף הקושיא איך ראתה השכינה בח"ל ל"ק דהרי הזהר כתב שלכך ראה יחזקאל על נהר כבר דהנהרות שבח"ל טהורים ואני נתתי בזה