דברי שאול עה"ת ומגילות שמט

כתב שכן נודע לי שבלשון ארמי נקרא לחיית מה שנקרא בלשון מקרא ער ועיין תרגום על פסוק במות הגיא ומרמתא לחוליא ולא נודע הכוונה של לחוליא ולפענ"ד צריך לומר ללחוליא והוא לחיית האמור כאן ודו"ק

במדרש אמרו שכל הפרות בטלות ושלך קיים וכן יסד הפייט בפרשת פרה. ולפענ"ד הכוונ' דהנ' הרמב"ם פ"ג מפרה הלכ' ד' כתב דפרה עשירית עתיד המלך המשיח מהר' יגל' לעשות והנ' המקור לא ידעתי כעת ובמשנ' ותוספתא לא ראיתי בהחפזי והנ' כ"ב אדר שני שנת תרי"ג עש"ק פ' פרה נתקשיתי דלמה יוצרך פרה לעתיד שהקב"ה יבער טומא' מן הארץ. ונזכרתי מ"ש בזכרי' י"ג ביום ההוא יהי' מקור נפתח לבית דוד ולירושלים לחטאת ולנדה אבל בתרגום יונתן וברש"י ורד"ק כלם מפרשים שיכפר חטאתם כמו שמכפר מי נדה ועיין יומא דף ע"ח וביחזקאל ל"ו אמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגם בזה פירשו הת"י ורש"י ורד"ק דהוה כאלו זרק מי חטאת. וכפי הנרא' לאחר שיעש' המלך המשיח עשירית אז יהי' רוח טהר' על הארץ. וכן מצאתי בבחיי פרש' חקת שנרא' מדבריו כן אבל כתב עפ"י קבל' ואין לי עסק בנסתרות ולפענ"ד דפרה היה חקה ולמשה רבינו נגל' הטעם וא"כ יתכן שמלבד שהיא לטהר מטומא' צריך שיהי' פרה אדומ' וזה יהי' גם לעתיד ולכך אמרו שלך לא תהי' בטל' לעתיד שאת' ידעת הסוד מהפרה שתנהוג גם אח"כ

במדרש רבה מה חול גדר לים כך הית' החכמ' גדור' לשלמ' וכו' עיר פרוצ' אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו הענין לפענ"ד דהחכם כל זמן שאין גדר לחכמתו ורוצ' להשיג יותר מכפי מה שבכחו גם מה שיכול להשיג אינו משיג וז"ש מה החול גדר לים שאל"כ היה נפרץ ונשטף כל העולם אף חכמתו של שלמ' הית' גדור' ולכך אמר אמרתי אחכמ' והיא רחוקה ממני וז"ש עיר פרוצ' אין חומ' איש אשר אין מעצור לרוח ודו"ק והבן

במדרש אמרתי אחכע' והיא רחוק' ממני זו פרה אדומ' וכבר כתבתי הרב' בזה וכעת נראה לי עפ"י מה שראיתי בהקדמת טל אורות מ"ש בשם רס"ג והמהרי"ט דכל מה שיותר נפלא על האדם זה יתחקה בלב האיש וישאר בלבו כח הזכרון ויחדד שכלו והנ' פרה אדומ' אף שהי' נפלא מ"מ לא נשאר לו דבר שהרי נשאר רחוק ולא עמד ע"ז ודו"ק

עוד נרא' לי דהנ' שלמה המלך ע"ה אמר ארב' ולא אסור וע"כ נתן הקב"ה ענין פרה אדומ' שהוא סתום לגמרי שיבין מזה שאף במקום שיש לו טעם אינו רק זה הטעם ומה שאמר אמרתי אחכמ' ואדע הטעם של המצות וראיתי שהיא רחוק' ממני שהרי פרה אדומ' אין לו שום טעם וזה הוא שאמר זאת חקת התור' והיינו שמזה הבין שכל התור' חקה היא ודו"ק

(השמט' לפרשת בלק) מה טובו אהליך יעקב. נ"ל הכוונ' לפי שרא' המדבר ותרגם שרא' העגל והנה כבר נודע מ"ש הכוזרי כי חטא העגל היה שעשו צורת הכבוד שוכן בתוך הגויה ובחר שעושין היום בהכ"נס ובתי מדרשות ולכך פתח ואמר מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל ודו"ק

לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעש' ודבר ולא יקימנ': ובתרגום אונקלוס לא כמילי אנשא מימר אלהא בני אנשא אמרין ומכדבין ואף לא כעובדי בני בשרא דאינון גזרין למעבד ותייבין ומתמלכין והוא אמר ועביד וכל מימרי' מתקיים. כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי עפ"י מה דאמרו בירושלמי מ"ש פ"ד ה"ז ובגיטין פ"ו ה"א אמר לו תן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו קם ריב"ז ואמר לו והן היא הין צדק א"ל בשע' שאמרו הין צדק הי' ופירשו דהתור' לא קפד' רק בשע' שיאמרו יהי' הכוונ' באמת ובדעת גמור' אף שחזר אח"כ לא אכפת לן ולפ"ז הנה חלוק מדת ב"ו ממדת הקב"ה שבאדם די בעת אמירתו שיהי' בלב שלם אף שחוזר אח"כ משא"כ בהקב"ה כביכול שלא יתכן חזר' בו וא"כ כל שדיבר צריך שיקיים וז"ש לא איש אל ויכזב והיינו שיהי' כזב בשעת ההבטח' זה בודאי לא איש אל אף גם ובן אדם ויתנחם והיינו שכביכול אף חזר' אח"כ לא יפול בהקב"ה וז"ש ההוא אמר ולא יעש' ודיבר ולא יקימנ' ומעת' התרגום מבואר לא כמילי בני אנשא מימר אלהא בני אנשא אמרין ומכזבין ואף לא כעובדי בני בשרא דאינן גזרין למעבד ותייבין ומתמלכין והיינו שההין צדק רק אח"כ חוזרין אבל הקב"ה הוא אמר ועביד וכל מימרי' מתקיים ודו"ק היטב

והמה בוכים פתח אהל מועד. בתרגום יונתן וקרין שמע. נשאלתי בזה מנ"ל לתרגום יונתן זאת והשבתי בזה דהנ' כתיב ויקח רמח בידו והוא מיותר דהרי כתיב וידקור את שניהם ממילא נדע שדקרו ברמח אמנם באמת רמז לזה דאמרו כל הקורא שמע כאלו אוחז חרב פיפיות ובק"ש יש רמ"ח תיבות ועיין בטוש"ע או"ח סי' ס"ו ס"א לזה רמז שלקח רמ"ח בידו וז"ש וקרין שמע והוא לקח זכות ק"ש בידו ודו"ק

אל מוציאם ממצרים וגו' כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף. הלשון כעת יאמר דחוק וכבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי דהנ' ההבדל בין ניסי מצרים ואשר יהי' לעתיד