דברי שאול עה"ת ומגילות שמו

באמת וישר ולפענ"ד יש לומר דזה מה דאמרו ביבמות דף ג' אפי' למ"ד דלא דריש בכל התור' כלה סמוכין במשנ' תור' דריש ולכאור' הוא תימ' רבה דודאי התורה כלה בסמוכות ישר ולא עוד שהר' משנ' תור' משה אמרו והקב"ה סדר' אח"כ וצוה לכתבו בספר כמ"ש הרמב"ן בהקדמתו וא"כ עכ"פ לא תהא תור' שלימ' שוה למשנ' תור' אבל באמת הדבר נכון שגוף התור' נשתנ' סדרו מכאשר היה ולכן יש לומר דלא דרשינן סמוכין אבל משנ' תור' שמשה רבינו סדרו וא"כ הוא הסמיך לענינינו ענין בענין שבו לא שייך שיוכל להחיות מתים שלא היה כחו גדול כ"כ וא"כ אדרבא במשנ' תור' ודאי דרשינן סמוכין ודו"ק היטב

ושעיר עזים אחד לחטאת. עיין רש"י חטת חסר אלף שאינו כשאר חטאת שכל חטאת שבתור' הבא' עם עול' החטאת קודמת לעול' וזו עולה קודמת לחטאת. לפענ"ד ביאור הדברים דהנ' ענין חטאת ועול' אמרו בזבחים דף ו' דהעול' היא דורון והענין הוא דאחרי שחטא מלבד החטא אשר המרה פי ד' אף גם שלא קיים עכ"פ מצות השם ומהראוי שיעשה העבד מצות אדונו והוא לא די שלא קיים מצותו אף גם עוד המר' את פי ד' לכך צריך חטאת ועולי וכבר נדפס בשם הגאון מ"ש דין וחשבון כי דין הוא על העביר' וחשבון שבעוד שעש' עביר' היה יכול לקיים מצוה ולפ"ז העביר' גדול' מאשר ביטל מצות עשה בשב ואל תעש' לכך החטאת קודמת אבל בע"ז דבאמת החטא העצום על אשר עזב את ד' וכמ"ש אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים ולפ"ז כאן העול' קודם להחטאת שמה שעבד בורות נשברים אין כ"כ תפסד כמו אשר עזב האלקים חיים ומלך עולם ודו"ק

ושמעו מצרים כי העלית בכחך וגו' ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ד' וגו' אשר עין בעין נרא' אתה ד' וגו' והמת' את העם וגו' ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכולת עיין רש"י מ"ש בזה ויש להמתיק דבריו דבאמת יש מתפקרים ואומרים שאין כבודו לשם יתברך שישגיח על עולם השפל ועזב אלקים את הארץ ולפ"ז קלקלתם תקנתם שעכ"פ לא יתלו באין יכולת רק שיתלו כי עזב את הארץ אבל אחרי כי שמעו כי אתה ד' נרא' עין בעין על ישראל ומכבודו חלק על ישראל להשגיח עליהם א"כ אם תהרגם כעת יתלו מבלי יכולת ודו"ק היטב

למטה יוסף למט' מנש'. עיין ברבותינו בעלי התוספות על התור' שלפי שיוסף הוציא דבה ע"כ נזכר כאן על עטה מנש' שהוציאו דבה ובכ"מ הוא נזכר על מטה אפרים לפי שיהושע שהי' למט' אפרים לא הוציא דבה ודפח"ח

וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות. עיין רמב"ן שכתב כפי משמעו הוא קרבן משומד לכל התור' בשוגג כגון ההולך ונדבק לאחת מן האומות לעשות כהם ולא רצה להיות כישראל כלל ויהי' כ"ז בשוגג כגון שיהי' ביחיד בתינוק שנשב' לבין העכו"ם ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התור' ולא הית' לדורות עולם ונשאלתי באסרו חג פסח שנת תרי"ד עש"ק שמיני ב' מר' מרדכי שאול מקראקא שדברי הרמב"ן מרפסן איגרי שאיך נחשב זאת לשוגג אם כל הקהל יחשבו שכבר עבר זמן התור' ולא הית' לדורות והלא זו אפיקורסית גמור' והתור' היא נצחיות ובזמנינו כל הרוצ' לחנק אומר כן ובאמת שזה תימ' רבה על אבי ראשי התורה והיראה שדבריו הקדושים יהי', כ"כ זרים ולכאור' רציתי לומר שהרמב"ן כיון שיחשבו שהתור' אינ' נצחיות ח"ו ותשתנ' לדורות ואף שהרמב"ם חשב' ביסודות התור' שלא תנוסח ולא תשתנ' לעולם אבל העיקרים מאמר ד' חלק ע"ז ועיין מגן גבורים סי' י"ז אבל הרמב"ן אמר שיחשבו שכבר עבר זמן התור' וגם אי אפשר לומר שכיון למ"ש בב"ב דף ק"כ וקכ"א שדבר זה לא יהא נוהג לדורות ע"ש אבל זה אינו רק בהסבת נחל' ובכל המצוה נוהג לדורות כמ"ש שם בחד"א. אמנם באמת אחר העיון נתיישבתי דדברי הרמב"ן נכונים דאם באמת כשתבשו ושכחו התור' או שחשבו שבאמת אינו נוהג לדורות זה מקרי שוגג אבל אם באמת יודע שהתור' נוהגת לדורות רק שע"י שגבר עליו בולמוס התאות הוא רוצ' לפרוק עול ולומר שאינו נוהג לדורות ומתחזק עצמו בטענות מבהילות ודיעות משובשות שאינו נוהג לדורות שהרי רוא' שעכ"פ רוב העולם הם מחזיקים בתורת משה ואף שהוא אומר שטעו מכל מקום היה לו להיות מכלל הרוב ואחרי רבים להטות אבל כשכל הקהל יחשבו ויטעו שהתור' אינ' נוהגת לדורות זה אינו רק שוגג ולא אפיקורסית כנלפענ"ד ליישב דברי הרמב"ן ודו"ק היטב ועיין עיקרים מאמר א' שכל הטוע' בעיונו לפרש אחת מהעיקרים בחילוף האמת רק שאינו מתכוין לעקיר הקבל' לא נקרא כופר ועיין בבאר שבע בחלק גבי האומר אין תחיית המתים מן התור' ע"ש וכ"כ הרדב"ז בחלק ד' סימן קפ"ז וכמ"ש סם בגליון וא"כ ה"ה אם טעו בענינים וחשבו דהתור' אינ' נצחיות לא נקרא כופר ודו"ק. עוד אני חושב דהרמב"ן כיון למה שרמז בכמ' מקומות שעיקר מצות התור' לא נתנ' רק בא"י ובח"ל הוא רק להציב ציונים לארץ כמ"ש בספרו הובא ברש"י פרש' עקב ועיין רמב"ן פ' עקב ועיין שו"ת רדב"ז ח"ה סי' שני אלפים קנ"ד ודו"ק היטב

(השמט' לפרשת קרח) ודתן ואבירם. במדרש והובא ברש"י דאוי לרשע אוי לשכינו. ונשאלתי בזה דאטו דתן ואבירם לא