דברי שאול עה"ת ומגילות שמה

ולפ"ז זה האות שתאות המשגל הוא מגונ' שהרי טוב מרא' עינים באש' מהלך נפש וא"כ ניכר שאך תאות ערב הוא וכמ"ש ר"י האש' מלא צוא' והכל רצים אחריה והיינו שזה גופא מופת הוא שהוא אך טוב למראית עינים שהרי הכל רצים אחריה והיינו בעוד שלא משיגים אות' ולפ"ז יהי' עכ"פ ענין ציצית מוסר השכל לשמור עצמו מג"ע שזה אמרו וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ד' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכבר כתב הרמב"ם והובא בטור וש"ע אהע"ז סי' כ"ג ס"ז שלבם של חסידים פונים מדברי הבאי לדברי אמת שהם אוחזות לבב הקדושים ועיין פכ"א מא"ב שכתב שלא תמצא ג"ע במי שעוסק בד"ת לשמ' יעו"ש דבריו הנעימים וא"כ איפוא הציצית הם שמיר' מג"ע וכמו שמצינו במנחות דף מ"ד באותו איש שכפ' יצרו ולא חטא ע"י שרא' ציצית וכעדים נדמו לו. והנ' גזל וש"ד נרא' לפענ"ד עפמ"ש החינוך שהלבן רמז לגוף שהוא שהארץ שנברא משלג שתחת כסא הכבוד והחוטין רמז לגוף כדאמרו בהמפלת שני זרועותיו כשני חוטין של זהורית והתכלת רמז לנפש שהרי תכלת דומ' לים וכו' עד דומ' לכסא הכבוד ולכך התכלת נכרך על הלבן שהנפש היא עליונית והגוף הוא תחתון יעו"ש בפרשת שלח ולפ"ז הנה כיון שתכלת דומ' לרקיע השמים ורקיע דומ' לכסא הכבוד הנה בזה פשיטא שיהי' נזהר משמץ ע"ז חליל' וש"ד ג"כ נזהר שהרי האדם מורכב מגוף ונפש שהקב"ה צוה שיהיו נקשרים יחד. ולדעתי לכך מצות ציצית שידח' כלאים וגם מצותו שיהיו שזורין דהנ' כבר נודע מ"ש הטור סימן ה' בביאור ברכת אשר יצר ועיין ד"מ שם שהביא המדרש שמפליא לעשות קאי על מה שהרכיב הגוף בנפש ע"ש ובאמת הגוף והנפש הם הפכיים זה מושך למעל' וזה מושך למט' וחרבן הגוף בתיקון הנפש וכן להיפך וא"כ איפוא הם כלאים רק ע"י שרצ' הקב"ה לזכות את הנפש ע"כ צוה שתעל' להגוף ותזככו וא"כ זה רמז למצות ציצית שהוא מתכלת ומלבן והוא רמז לגוף ונפש שהם מקושרים יחד ולכך בעינן שזורים יחד וא"כ ממילא נזהר מש"ד שהאדם מורכב מגוף ונפש ודו"ק היטב

והנה ע"ש על כנפי בגדיהם לדורותם נרא' לפענ"ד דהנ' כבר אמרו הסתכל בשלש' דברים ואין אתה בא לידי עביר' מה למעל' ומה למט' ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון והכוונ' במצות ציצית הוא במה שקושרין אותו בכנפי בגד להורות שיסתכל למט' מאין והנ' הבגד ע"י הציצית נתעל' וזה רמז שהגוף והוא המכס' אשר נשמתו ושכלו מתכס' בו נתעל' ע"י המצות וזה הענין שאמרו קשר עליון דאורייתא והיינו שע"י המצות נתקשר הרוחני בגופני ונעש' הגוף תיק ונרתק לשכינ' וזה הענין באותו תלמוד שטפחו לו ציצית על פניו שזכר שיש לו קשר עליון וטפח לו ע"פ והוא רמוז בפרשת ציצית וראיתם וכו' והייתם קדושים וזהו מ"ש במ"ר תולדות פס"ה ס"י ונשא השעיר עליו זהו עשיה שנאמר הן עשו אחי איש שעיר את כל עונותם עונות תם שנאמר ויעקב איש תם והיינו עונות ג"ע וש"ד וע"ז שנקרא תם ודו"ק

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. הנה אמרו חז"ל עינא ולבא תרי סירסורי דחטוא' ולפענ"ד נרא' בהא דאמרו שורייקא דעינא בלבא תליא והיינו דהנ' יש עין טוב' ועין רעה והדבר תלוי בהלב שאם יש לו לב טוב אז העין שלו ג"כ טוב ואם חליל' להיפך אז יש לו עין רעה. וזהו המליצ' שורייקא דעינא בלבא תליא כפי מה שהוא בלב וגם לענין אמונ' אם בלבבו מאמין בד' אז אין עינו מקנא ונוטר ומאמין שהכל בא בהשגח' וז"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ובזה פירשתי פעם אחת בהספד על אדם כשר ושמו מרדכי שזה מ"ש ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש תכלת והענין הוא מליצ' שהנ' המע"ט נקראים בגדים כמ"ש בכל עת יהיו בגדיך לבינים ועיין שבת דף קנ"ג ובתב"ש בחידושיו בבכ"ש שם וז"ש ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש תכלת היינו שהי' לבוש בגדים נאים ומלובש במעש"ט וכדדרשו תכלת דומ' לרקיע וכו'

המוצאים אותו מקושש וגו' כי לא פורש מה יעש' לו. הכוונ' לפענ"ד ע"פ מה ששמעתי בשם הרב בעל לב ארי' ז"ל שפירש מ"ש חי ד' כי בן מות האיש העוש' זאת ואת הכבש' ישלם ארבעתים עקב אשר עשה הדבר הזה ואמר כי מצינו שלמגדר מלתא עונשין מית' אף שאינו חייב כ"כ כמו מי שהטיח עם אשתו או שרכב על סוס בשבת אמנם המגדר עלתא לא שייך רק במצאו אותו בעת שעש' אבל אם דנין אח"כ על מה שעש' לא ש שייך מגדר מלתא לזה אמר חי ד' כי בן מות האיש העוש' זאת היינו בשעת עשייה אבל ארבעתים ישלם עקב אשר עשה ודפח"ח והנ' כאן לא פירש מה יעש' לו לכך אמר הכתוב שרצו לדונו למגדר מלתא ולזה אמר המוצאים אותו מקושש היינו בעת שמצאו אותו מקושש ודו"ק היטב

למה נסמכ' פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקת' בצרעת ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. עיין עקיד' שבאמת אין הסדר כמו שהי' מקודם שהרי אמרו במדרש שוחר טוב מזמור ג' לא ידע אנוש ערכ' א"ר אלעזר לא ניתנ' פרישיותיה של תור' על הסדר שאלמלא נתנ' על הסדר כל מי שקורא בהם יכול להיות מחיה מתים לפיכך נתעלם סדור' של תור' ולפ"ז אין סדר בתור' כלל אבל באמת חליל' שתהי' התור' לא על הסדר כלל רק שהסדר אשר היה לה מכבר זה אין לה אבל גם כעת נסדר' בסדר אחר ע"ש ויפה כיון שהרי דרשו סמוכים מן התור' שנאמר סמוכים לעד לעולם עשויים