דברי שאול עה"ת ומגילות שמד

והיינו שעי"ז יודע תכונת הארץ אבל לא יתיראו מן האנשים כי לד' המלחמ' וא"כ כשבאו למשה ואמרו טוב' הארץ מאד אפס כי עז העם בזה חטאו שהרי ע"ז לא צוה אותם כלל וז"ש אח"כ שאמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ואח"כ כתיב ויוציאו דבת הארץ והיינו שאח"כ הוסיפו ברשעם והוציאו דבה על הארץ ג"כ וזה היה שקר וז"ש אח"כ והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישיבו וילונו את כל העד' להוציא דבה על הארץ והיינו שמשה רבינו לא צוה לתור רק הארץ והם לא די שתרו האנשים אף גם שהוציאו דבה על הארץ וא"כ בזה הגדילו החטא ולכך יהושיע לא שלח רק לתור את הארץ ובזה יפה עשה ודו"ק היטב כי לפענ"ד הוא ענין חדש

ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע עיין רש"י מ"ש שביקש יה יושיעך מעצת מרגלים כ"כ בזה וכעת נרא' ע"פ מ"ש בתשוב' אחת במ"ש במדרש שיעקב bטל וא"ו דאליהו למשכון שיהי' בטוח על הגאול' וביארתי דהענין הוא דהנ' הפוסקים כתבו דלכך יש לכתוב בגט אליהו חסר וא"ו משום דמשחרב ביהמ"ק די לעולם שישתמש רק בשתי אותיות לבד וזה לדעתי מה שנטל משכון הוא"ו דכ"ז שאין הגאול' ובהמ"ק חרב די שיקרא בשם אליה לבד אבל כשיהי' הגאול' יקרא בשלש' אותיות והנ' כאן שבעצת מרגלים היו במדבר ולא ילכו לא"י ואין בהמ"ק אז די לעולם שישתמש בשתי אותיות וז"ש יה היינו החצי שם יושיעך מעצת מרגלים אבל כשיושיעך אז יהושע מכניס ויקרא בשם יהושע דהיינו שלש' אותיות ודו"ק היטב

בתרגום יונתן כד חמי משה ענותנותיה דיהושuע אמר יה יושיעך מעצת מרגלים. הכוונ' לדעתי ע"פ מה שהארכתי בדרוש של שבת תשוב' כי הקב"ה מניח את אדם לעמוד נגד יצרו הרע עד מקום שידו מגעת ואח"כ כשרוא' הקב"ה שכל' כל כחותיו אז הקב"ה מסיעו ולפ"ז כשרא' הקב"ה ענותנותו ואין בכחו לעמוד נגד המרגלים בקש שהקב"ה יסייעו. אמנם עוד לאלוה מילין דהנ' המפרשים כתבו דמה שלא רצה משה ללכת בשליחות של הקב"ה הוא משום שלא ראה בעצמו איז' כח חדש שנתחדש לו וע"כ לא רצה אבל באמת נתחדש לו כחות אבל ברוב ענותנותו לא מצא בנפשו עוז. וזה לדעתי מ"ש לו הקב"ה הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא והוא יוצא לקראתיך וראך ושמח בלבו והכוונ' שלרוב ענוות משה לא מצא בנפשו כח גבור' ורוח ד' שיעורר לעשות כזאת אבל אהרן מצא בנפשו עוז ע"י שרא' פני משה והוא כבר קבל כח ע"ד שאמר רבי האי דמחדדינא מחברי' על שראיתי לר"מ מאחוריי שהשלימים מקבלים כח השפע' במה שמסתכלים ע"פ הרב גדול הדור וז"ש לו שאהרן אחיך כאשר ירא' אותך ושמח בלבו והיינו שירגיש בנעשו כח ועוז וישער לעצמו כמה גדול כחך. וזה לדעתי מ"ש ביומא שלכך נענש שאול על ששתק בשמעו שאמרו בני בליעל מה יושיענו זה ויהי כמחריש והיינו ששאול נהפך לבו לאיש אחר כמו שהבטיח לו שמואל ונהפכת לאיש אחר ובכ"ז היה עניו ונחבא אל הכלים לשאול באורים ותומים כדרשת חז"ל וזה ענוה פסול' שאחרי שהרגיש בנפשו כח ותעצומות לא היה לו להחריש כשהבני בליעל אמרו לו מה יושיענו זה. וזה לדעתי מה שנקראו בני בליעל שהנ' בליעל דרשו דהיינו בלי עול והנ' באמת תשועת ישראל לא היה ע"י המלך כי אם עפ"י ד' וכשבני בליעל דהיינו בלי עול שלא האמינו בתשועת ד' ואמרו מה יושיענו זה והיינו שתלו התשוע' ע"י המלך ולא מד' ולכך בזהו מה יושיענו זה לא היה לו לשתוק כיון שהרגיש בנפשו כח אלקי ע"כ נענש וז"ש כד חמי משה ענותנותיה דיהושע והיינו שמרוב ענותנותו לא ימצא בנפשו כח לעמוד נגד המרגלים אף שנתחרש לו כח אלקי ע"כ ביקש שד' יושיעו מעצת מרגלים וילבשהו כח וגבור' ורוח אלקים יתחדש בו

ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם עיין רש"י. ולפענ"ד ע"פ מה ששמעתי לפרש מ"ש יחזקאל כ"ז וגמדים במגדולתיך היו ומה זה שבח לצור וגם למה לא כתיב להיפך היו גמדים במגדולתך כמ"ש שם כל הפרש' היה קודם יעו"ש וע"ז פירש דהנ' כל דבר הגבוה מאד האדם ירא' בעיניו דנרא' לו קטן מאד כמו הכוכבים שנראים קטנים לפי ראות בני אדם והם גדולים מאד כמו כן כל הדברים לפי ריחוקם מעין נראו קטנים ולפ"ז שבח שכ"כ היו גבוהים החומות עד שכשהי' אדם עומד על המגדל היה נרא' קטן כאילו היה גומד וז"ש במדים במגדולתיך היו היינו שנראו כגמדים בזה ודפח"ח ולפ"ז זה שאמרו וכן היינו בעיניהם כ"כ יש שם הרים גבוהים כשהיינו עומדים על הר היינו נראים כחגבים וכמו כן להיפך כשהם היו עומדים על הר אף שהם ענקים הגדולים בכ"ז היו מן הנפילים לפי ערך רחוקם מן העין ודו"ק

על כנפי בגדיהם לדורותם. אמרו במדרש הובא בילקוט דור תם מגזל וג"ע ושפיכות דמים ועיין מ"א סי' כ' שכתב לבאר זאת. ולפענ"ד נרא' דהנ' מצות ציצית הוא וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ד' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ואמרו חז"ל עינא ולבא תרי סרסורי דעביר' נינהו והנ' אמרו חז"ל ביומא טוב מרא' עינים מהלך נפש טוב מרא' עינים באש' יותר מגופ' של מעש' ועיין בתוס' ישנים ובהרמב"ח שזה מוסר לבלתי יסתכל בעריות והענין הוא ע"ד מ"ש דיש בהנאת עולם הזה טוב ערב מועיל והערב הוא מה שיערב יותר קודם שיגיע לגוף הדבר מאחר שהשיגו