דברי שאול עה"ת ומגילות שמג

היינו שהצור' שלכם יותר נכבדת וכשנחלש החומר יותר גרוע יעו"ש דרוש נחמד ולפ"ז לכך טומאת מת יותר חמור שהצור' יותר נכבדת ולכך כשמתקלקל יש יותר טומא' במותם והנ' הכהנים לנגד שאר ישראל צורתם יותר נכבדת ולכך נאסרו להאהיל וגם אף כלים באדם טמא ומעת' ז"ש יראת ד' טהור' עומדת לעד לדעתי תואר הצור' שהוא הנפש השכלית בתואר יראת ד' טהור' שהנשמ' טהור' היא ועומדת לעד וז"ש מפני הירא' שנתיירא אהרן מפני ד' והית' צורתו כל כך זכה וטהור' לכך זכה לכל בניו לדורותם אף שהם אינם קדושים כל כך שיזהרו מטומאת המת ודו"ק היטב

במדרש ע"פ אמור אל הכהנים והובא באור החיים אמר הקב"ה למשה אין נאה ליוצא ונכנס לפני להסתכל במת ע"ש. לבאר הדברים נרא' לפענ"ד ע"פ מ"ש הסתכל בשלש' דברים ואין אתה בא לידי עביר' מאין באת ולאן אתה הולך וכו' מאין באת מטפ' סרוח' וכו' ובמדרש שמואל הביא בשם המהר"ם אלמשונינו דשני ענינים הם דאדם מורכב מחומר וצור' ונגד הצור' דהוא הנשמ' הקדוש' אמר מאין באת דהיינו שהיא חצוב' מתחת כסא הכבוד וחוזרת למקומ' ונגד הגוף אמר שבא מטפ' סרוח' ולכך כפל הדברים ע"ש והנני יוסיף דבאמת ההמון שאינו מבין ענין הנשמ' והשגת אלקית לזה צריך שיקח מוסר ממה שבא מטפ' סרוח אבל האדם השלם אינו ראוי שיתעורר מפאת הגוף הנגוף רק מצד חלק אלוה ממעל והנ' מה שצות' התור' לטמא למתים ומצות קבורת המת למען יתעורר האדם והחי יתן אל לבו סוף האדם למות וע"כ ירא מהחטא ולכך הכהנים הנגשים אל ד' ובפרט הכה"ג אשר נזר אלקיו על ראשו אין ראוי שיטמא ועי"ז יתעורר רק מצד דביקותו בעבודת אלקים וז"ש אין נאה ליוצא ונכנס לפני להסתכל במת ודו"ק

ובזה נרא' לפרש מ"ש אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד והיינו שיתעורר מצד למודו וז"ש יקרא ק"ש ואם לאו יזכור לו יום המית' והיינו שק"ש מצד קבלת מלכותו ואם לא יוכל להתעורר מזה יזכור יום המית' והבן בדברים כי נעמו. ובגוף מ"ש בפ' אבות מאין באת ואח"כ ביאר מאין באת מטויפ' סרוח' שדקדקו למה כפל הדברים ולפענ"ד נרא' ע"פ מה ששמעתי בשם הרב הקדוש מוהרצ"ה ז"ל מזידיטשוב שאמר בהא דאמרו אני ד' קודם שיחטא האדם והקש' הרא"ש דקודם שחטא למה צריך לרחם עליו ואמר הוא דהכוונ' למ"ש בחוה"ל שאמר חסיד אחד לתלמידיו אם לא היה לכם שום עביר' הייתי מזהיר אתכם במה שגדול מן העביר' והוא הגאוה בשביל שאינכם בעלי עביר' יוכל להיות גאוה נמשכת ולפ"ז ז"ש אני ד' קודם שיחטא האדם ואז יוכל לבוא לידי גאוה. ולפ"ז זהו שהזהיר עקביא שהי' אדם גדול בי"ש שאין ראוי לנעול עזר' יותר מעקביא והזהיר שיסתכל מאין באת ולא יבא לידי עביר' והיינו אם לא יחטא לא יהי' לו גאוה ואח"כ כשיחטא יסתכל לאן הוא הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ודו"ק

במדרש רבה וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות הקש' הב"י בסימן תקפ"א הלא תמיד כתיב ראשון וכבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי ע"פ מה שמצאתי במדרש רבה פרש' בא על פסוק החדש הזה לכם שדרש ט"ו מלכים עד שלמ' ואח"כ פוחת והולך ולפ"ז גם ט"ו דחג הסוכות מרמז ג"כ על ט"ו דורות וא"כ שפיר מקש' למה כתיב ראשון והלא ט"ו הוא וע"ז משני ראשון לחשבון עונות שאח"כ פחתו והלכו והתחיל לחשב עונות ודו"ק

במה שנקרא חג השבועות עצרת נשאל הגאון בקדושת לוי בפ' זו מחכמי ליטא למה נקרא עצרת וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' ע"פ מה שאמרו משה הוסיף יום אחד מדעתו וביאר בהקדמת הבית שמואל באהע"ז דהוא כדי שיתטהרו מפליטת ש"ז וא"כ יתאחר מתן תור' וזהו שנקרא עצרת מלשון כי אשה עצור' לנו ועיין ברש"י בקידושין דף ו' עצורתי מהו וגם כאן נעצר מתן תור' יום אחד ומחשש טומאת ש"ז שזה נכלל בלשון כי אשה עצור' לנו ודו"ק היטב

השמטה לפ' שלח) שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען. עיין רש"י אני איני מצוה אותך אם תרצ' שלח. הכוונ' לפענ"ד לפמ"ש הרמב"ן הובא בט"ז יו"ד סי' של"ו דמצד הבטחון החזק שראוי להיות לאדם לא יחפוץ להתרפאות ע"י רופא שהקב"ה הוא הרופא הנאמן רק שהתור' השקיפ' ע"פ כל העולם שלא כל איש ראוי לזה ואין בטחונו חזק לכך הרשת התור' להרופא לרפאות לא שהרש' להחול' להתרפאות ע"ש וה"ה כאן אם היה בטחונם חזק לא היו צריכין לשלח לתור את הארץ רק שהתור' אמר' שאם לא יהי' בטחונם חזק ויבאו למשה לא ימנע מהם וז"ש שלח לך לדעתך אם תרצ' שלח ודו"ק

ובגוף הענין תמהו המפרשים דבכתוב מבואר שד' צוה לשלח וגם תמהו דהמרגלים לא שקרו בדבר ובמה היה החטא גדול גם תמוה דיהושע שרא' העונש של המרגלים למה שלח הוא מרגלים. אמנם נרא' דבר חדש דהנ' לפענ"ד הקב"ה צוה שיתורו את ארץ כנען הטוב' היא או רעה אבל לא צוה שיתורו את האנשים והמרגלים טעו שהרי משה אמר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק היא הרפ' וחשבו שצוה אותם גם לתור את האנשים אבל באמת עיקר הכוונ' מה שצוה לתור האנשים הוא לשפוט על בחינת ארץ שהרי רש"י פירש יש ארץ מגדלת גבורים וסימן מסר להם אם בפרזים יושבים ע"כ גבורים הם