דברי שאול עה"ת ומגילות שמא
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 341 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →וז"ש ונהי' יודעי שמך ולומדי תורתך והיינו שלנו אסור בשיתוף רק שמך בלבד ולומדי תורתיך וז"ש אשר בחר בנו מכל העמים וז"ש שזו מעול' שבברכות שהיא המבדיל בינינו ובין האוה"ע ומרא' חיבתינו לפני השי"ת ודו"ק: עוד אמרתי ע"פ מה שפירשתי מ"ש במדרש דבשעה שרצ' הקב"ה לברוא את האדם נעשו כתים כתים צדק אמר יברא שכלו מלא חסדים וצדקות אבל שלום אמר אל יברא שכלו מלא קטטות ואמת אמר ג"כ אל יברא שכלו מלא שקרים מה עשה השליך אמת ארצ' א"ל אתה מבזה תכשיט שלך א"ל רצוני שתעל' אמת מן הארץ והנ' דברי הקצה"ח בהקדמתו ידועים והארכתי בזה בכמה מקומות והוספתי דבאמת כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל מרומז בתור' בהתגים ולפופות ועקומות וכדומ' רק שהי' בכח כמ"ש התוספות יו"ט בהקדמתו לזרעים שגם למשה רבינו הרא' דהיינו בכח ולא בפועל ורק התלמיד ותיק זכה להוציאו וכל שהוציאו קבלו למעל' מה שקיימו למט' ונעש' תורת ד' וישבתי בזה קושית התוס' בשבת דף פ"ח דהם באמת קיימו מה שקבלו כבר בכח וא"כ ז"ש רצוני שתעל' אמת מן הארץ והיינו שיבינו מה שנרמז בכח ובזה מובן הברכות שזה העסק בד"ת דהיינו הפלפול זה מרומז בתור' וז"ש והערב נא ד' אלקינו את דברי תורתיך שזה תור' שלך וז"ש ונתן לנו את תורתו שאנחנו נוכל לבאר ד"ת כפי הבנת אנושי והבן
והנה מה שתקנו ברכות על קריא' בספר אשר בחר בנו ואשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו פירשתי ע"פ מה שביארתי בביאור מ"ש ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים וביארתי ע"פ דברי הכתר שמעת הבריא' נבחר אחד ללב וכלם הם קליפות והארכתי בזה בדברי נועם ומעת' ז"ש אשר בחר בנו מכל העמים דהם הקליפות ואנחנו הלב וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו היינו שכמו שהלב הוא מקור החיות וכל האיברים הם השומרים הלב כמו כן חיי עולם נטע בתוכינו שאנחנו הלב. עוד אמרתי ע"פ מה שפירשתי מ"ש במדרש ששאל משה להקב"ה מה עשית וא"ל חטאו של אדה"ר גרם לך שנאמר הן האדם היה כאחד ממנו וגו' וביארתי ע"פ מ"ש אין קדוש כד' כי אין בלתך וביארתי דהנ' ההבדל שבין הקב"ה למעש' בו"ד הוא דהנ' האומן הפועל פעול' אח"כ כשכבר גמר הפעולה נתקיים מעצמות' ואף שימות הפועל אבל הנבראים כלם כל שיפסוק השגחת הבורא בכל רגע ורגע תפסק חיותו וז"ש כי אין בלתך היינו בלי השגחתך אין ואפס המה וז"ש כל הנשמ' תהלל יה ודרשו חז"ל על כל נשימה תהלל יה והיינו שצריך השגח' על כל נשימ' ונשימ' וזה שתקנו וכל החיים יודוך סלה האל ישועתינו ועזרתינו סלה והיינו שעזרתינו אתה בכל רגע ורגע וזה הנקרא סלה והנ' לדעתי לכך מת אדם הראשון דהנ' קודם החטא היה אדם הראשון נברא בלי שינוי והעתק והי' נוכל לחשוב אותו אלקי וכמו שרצו המלאכים לומר לפניו שיר' והרא' להם הקב"ה שישן וז"ש אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו והיינו שכביכול היה נערך כמו אבן השעות ולא נשתנ' והי' נרא' כאילו היה פעולת בו"ד שא"צ להאומן אח"כ וז"ש הן האדם היה כאחד ממנו ואכל וחי לעולם ויוכל לצמוח טעות מזה וגם משה רבינו שנזדכך כמלאכי מרום והם חטאו חשש הקב"ה שלא יטעו בו וז"ש חטאו של אדה"ר גרם לך וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו שבאמת בעת שנתן התור' היה ע"ד שיפסוק היצה"ר ונחי' לעולם וז"ש אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון וכדרשת חז"ל כאדה"ר וגם לעת התחי' נהג כן
והנה אמרתי לקשר התור' סופ' לתחלת' דהנ' אמרו חז"ל והביטו אחרי משה שחשדוהו באשת איש וביאר המור' שהיינו שחשדוהו שמקבל הנבוא' ע"י אמצעי. והנ' באמת זה שהעיד' התור' ולא קם נביא בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים והיינו בלי אמצעי. והטעם נרא' לי שהרי כל העולם כולו נברא בזכות משה כמו שדרשו בראשית בשביל תור' שנקראת ראשית ובשביל משה וא"כ כיון שכל העולם לא נברא רק בשביל משה איך שייך שיהי' הוא מקבל ע"י אמצעי וזה הקישור של סוף התור' לבראשית. ובזה אמרתי מ"ש ביום השמיני עצרת תהי' לכם ודרשו חז"ל שבקש שיעשו לו סעוד' קטנ' כדי שאהנ' ממך והכוונ' לפענ"ד דהנ' הרמב"ן כתב דששת ימי הבריא' מורים על הששת אלפים עולם ע"ש בפ' בראשית ושבת מורה על השביעי והנ' אם נימא דחד חרוב כדאמרו בר"ה א"כ יהי' יום השמיני מנוח' לחיי עולמים ואז נהי' נהנים מזיו השכינ' בלי אמצעי. ובזה יש לפרש מה שאמרו בערכין במקדש הי' שבע' נימין ובעוה"ב שמונ' ולעתיד יהי' עשר ששבע' מור' על עוה"ז שהי' שבע' ימים ושמונ' מור' שיהי' חד חרוב ויהיה שמנ' ועשר מור' מספר השלם שהרי לאחר עשר' חוזר המספר וכמ"ש הכוזר שמזה ראי' שהעולם מחודש ולעתיד יתגל' אמונת החדוש ויתקשר סיום התור' לתחלתו וגם המפטיר: עוד יש לקשר סוף התור' לתחלתו עפמ"ש למעל' בשם הכוזר שבתחלת הבריא' נבחר הלב והיתר הם קליפות והנ' גם הברואים מורים ע"ז שהאדם שהוא מובחר הבריא' נברא אחרון להורות שזה תכלית הבריא' והוא הלב ומשה רבינו היה הלב שבכל היצורים ומקושר סופו לתחלתו
והנה מה שאמרו בע"ז דף ג' כלום כפית עלינו ההר כגיגית והקשו בתוספות הא גם ישראל יש להם מודע' רבה. והנרא' בזה דהנ' באמת קשה