דברי שאול עה"ת ומגילות שלג

מיתה שבזה מבורר שלא הי' אלוה וזה שאמר הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טוב ורע והיינו שיש לו נטוי' אל הרע והמלאכים לאחר שאין להם בחיר' אין לחוש אבל אדם הראשון שהי' לו בחיר' פן יקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם ויטעו בו. וזה לדעתי גם חטאו של משה רבינו שהי' מובחר כל היצורים ולכך מת וא"כ ז"ש וימת משה אף שלא קם כמשה רק כדי שידעו שבראשית ברא אלקים והוא ראשון ואחרון

או יאמר עפמ"ש דלתלמי כתבו אלקים ברא בראשית והתוס' נדחקו בזה דמ"ט ולפענ"ד נרא' דהנה במ"ש בראשית ברא אלקים כתב רש"י דבראשית לא נמצא רק דבוק וצ"ל בראשית ברוא אלקים ולא ברא. אך לפענ"ד נרא' דהנה בריאת שמים וארץ באמת לא יכול רק מי שהיא קדמון לכל נברא וז"ש בראשית היינו בית בעבור והיינו בכח הראשיות שיש לו להקב"ה בזה ברא אלקים את השמים ואת הארץ ואונקלוס מתרגם בקדמין ברא והיינו לפי שהוא קדמון ע"כ ברא ולפ"ז זהו לעיני כל ישראל שפיר שייך בראשית ברא אלקים שמאמינים שאלקים קדמון אבל תלמי שהי' תלמידו של אריסטו שלא האמין בזה וחשב שהעולם קדמון ע"כ הוצרכו לשנות אלקים ברא בראשית ודו"ק

עוד נרא' לי עפמ"ש המבשר צדק להגאון בעל בת עיני שחש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם ס"ת כלים ומש"ה לעינ"י כ"ל ישרא"ל הוא ר"ת כלים והוא סוד של תיקון שבירת כלים. והנה אם כי בסודם לא בא נפשי נרא' לפענ"ד ע"פ מה שפרשתי מ"ש ר"מ סוף מסכת כלים אשריך כלים שנכנסת בטומא' ויצאת בטהר' שהכונ' שכלי כל זמן שנגמר מוכשר לקבל טומא' וכשנשבר פקע טומאתו ובאדם הוא להיפך שנברא בטהר' ויוצא בטומא' אמנם זה בעוה"ז אבל לעתיד יצא בטהר' וזה סוד תיקון שבירת כלים ודו"ק

במדרש פ' ברכ' על פסוק אשר עש' משה אמר משה שמא משאמות לא תהי' התור' נקראת על שמי א"ל הקב"ה לכשתמות תהי' נקראת על שמך שנאמר זכרו תורת משה עבדי ולא עוד אשר דיבר משה אין כתיב כאן רק אשר עשה משה. והיא תמוה דמה"ת לומר שלא יהי' נקרא על שמי כשתמות. והנה בפשיטות נרא' לי דהנ' במלכותא דארעא כשהמלך נותן יקר הנקרא [מאדעל] לאחד אז כשמת אותו האדם לוקחין ממנו זאת והי' כסבור משה רבינו ע"ה שלהבדיל באלפי אלפים הבדלות גם במותו יהי' נעדרת ממנו היקר והבטיח לו הקב"ה שיהי' בטוח שגם אח"כ יקרא על שמו. אמנם ביאור כל המאמר ע"ד מה שפירשו הא דתקנו הבוחר בשירי זמרה והגידו שיש צפור הנקרא בשם זמרה שהקב"ה נתן בו כח לזמר תמיד עד שנבקע כרסו מזמרתו. והנה משה חשש שמא הקב"ה נתן בו אותו כח וא"כ כשימות נפסק' כחו ולזה אמר שהבדל יש שם הקב"ה נתן בו כח להיות משורר אבל הצפור מעצמו לא עשה כלום אבל משה רבינו השלים נפשו עד שפעל ועשה כל טוב ולזה אמר אשר דיבר משה לא כתיב דהיינו שלא הי' רק דיבור בעלמא אלא אשר עשה משה שהשלים נפשו בזה עד שהגיע לאותו מדרגה. וזה הקישור לבראשית דהיינו שהבריא' הית' בזכות משה וא"כ הוא השלים נפשו ודו"ק

עוד יש לומר הקישור ע"פ מ"ש במקום אחר לבאר מ"ש היום מלאו ימי ושנותי שכביכול השלים התכלית וא"כ ה"א שכל שהשלים התכלית א"כ אח"כ לא יהי' נקרא על שמו ודו"ק

עוד יש לומר עפמ"ש העקיד' דמיתת משה הי' הפרד' שלימ' וא"כ לכך חשב שלא יהי' נקרא על שמו שהרי עשה ע"פ גופו וכבר נפרד מגופו ולא יש התיחסות לגופו כלל משמת לכך א"ל שלא כתיב אשר דיבר שאין בין מתים לחיים בצדיקים רק הדיבור כדאמרו בירושלמי אבל כתיב אשר עשה והרי עשייתו הית' בכח נשמתו וזה הקישור שהרי העולם נברא בשביל משה ואז לא הי' בהחומר רק בנשמתו בלבד

במדרש הובא באבני שהם בן מאה ועשרים היום מלאו ימי ושנותי זש"ה ולא קם כמשה ע"ש ביאור ולפענ"ד דהנ' אמר לא אוכל עוד לצאת ולבא מלמד שנסתמו ממנו מעיינות החכמ' ופירשתי במקום אחר דכיון שזה הי' התכלית לכך מלאו ימי ושנותי ורק דקש' היאך אפשר שיסתום מעיינות החכמ' הא אין קץ וערך. אמנם צריך לומר דבעוה"ז כל שמיבש החומר אי אפשר להשיג יותר וזה שאמר הכתוב ולא קם נביא כמשה ולא יכול להשיג יותר ודו"ק

שם באבני שהם ויתמו ימי בכי אבל משה ויהושע בן נון מלא רוח חכמ' ע"ש מ"ש בזה בשם זקני הגאון מו"ה הירץ אשכנזי ז"ל ולפענ"ד דהנ' היאך תמו ימי בכי אבל משה וע"כ משום דיהושוע הי' מלא רוח חכמ' והי' להם אחר ממי ללמוד ובאותן שלשים יום חזר יהושיע על תלמידו כמו דמצינו בפסחים דף ס"ו דחזר על תלמידו שלשים יום וזה הסמיכות לבראשית דהתור' נברא בזכות משה וא"כ כל מה שהי' יכול ללמוד למד וע"כ כשמת נסתם מעיינות החכמ' ודו"ק

ובקישור סוף התור' לתחלתו אמרתי ע"פ מה דאמרו במדרש שאמר משה להקב"ה מה עשיתי וא"ל חטאו של אדם הראשון גרם לך ופרשתי ע"פ מ"ש אחי אא"ז מהר"ל מפראג ז"ל בטעם דשאול באחת ועלת' לו ודוד בשתים ולא עלת' לו דהיינו שדוד לא חטא חטא בענין שנוגע למלך לבדו והי' לו מקיימים הרב' אבל שאול חטא בענין המלכות ולא הי' לו מקיימים ודפח"ח.