דברי שאול עה"ת ומגילות של

אז החכם בתכלית החכמ' ואף מי שאינו חכם כ"כ או הגבור והחלש מעט כשצריך לבאר דבר גדול או אז יאסף כל כחו וכל חכמתו אבל החכם והגבור ניכר בסתם פעולה שהחכם יפלס כל פעולותיו בהשכל ומי שאינו משכיל כ"כ בדברים שא"צ חכמה ועמקות כ"כ או גבור' כ"כ אינו מכניס עצמו לעשותו כראוי וכן הנדיב לא ניכר נדיבותו בעת שהכל מפזרים כ"א בעת שהכל מכניסים והוא מפזר וכמו כן נרא' שיש. עניני נסים חלוקים יש שהוא נס ניכר ונגל' שלא ע"פ טבע ויש שהוא נס נסתר ומעוטף במעטה הטבע והנה הנביאים האחרונים אשר לא היו גדולים כ"כ בנבוא' אז אם עושים נסים הם נסים גמורים שלא עפ"י הטבע אבל מי שבכחו לעשות נסים וא"כ כל מעשיו הם ע"פ נס נסתר ומעוטף בחכמת הטבע וכבר נודע מ"ש הרמב"ן כי כל התורה הם ניסים נסתרים והנה משה רבינו לא לבד שנגל' כחו אם יעשה נסים שלא ע"פ טבע כי גם מה שהוא עושה עפ"י טבע הם כלם נסים נסתרים וכביכול נדמה בזה לבורא יתברך שגם כל פעולותיו שיסד עפ"י טבע הוא העוש' בנס מעוטף עפ"י פלאי הטבע וז"ש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ולזה חשב שלא עבד לכל האותות והמופתים אשר שלחו לעשות בארץ מצרים כי גם כל היד החזק' והמורא הגדול דהיינו אף עה שלא עשה עפ"י נס כמו ששבר הלוחות זה לא הי' נס רק עפ"י הטבע ובאמת כמה גדולים מעשיו ששיבר הלוחות וכמה ידיו רב לו כמבואר במדרש שהקב"ה אחז טפחים ומשה טפחים וחטף משה רבינו השתי טפחים של הקב"ה וא"כ זה הי' יותר מאשר עפ"י נס ממש וא"כ בזה כיכר כמה גדול כחו. ומעת' ז"ש בראשית שכבר נודע שבראשית ברא אלקים בגמטריא הטבע והיינו שכביכול נדמה לבוראו שפעל ועשה ע"פ טבע נסים נסתרים מעוטפים עפ"י טבע וזה נכון ועמוק מאד לפע"ד

ולא קם נביא וגו' ולכל היד החזק' וגו' לעיני כל ישראל לבאר הסמיכות לבראשית שהורגלו המפרשים לדבר בזה וגם אני הארכתי בזה וכעת נ"ל דהנה הרמב"ם כתב במורה שעש' חומה לתור' במה שהכריחו המתפקרים הקדמות והיא כתב שאין ראי' ממה שאחר הטבע למה שלמעל' מן הטבע ע"ש שהביא משל נפלא והארכתי בזה במק"א. ובזה פרשתי מ"ש אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה מאת ד' הית' זאת היא נפלאת בעינינו זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו דהנה לפמ"ש הרמב"ם א"כ מהאותות והמופתים אותם שהם למעל' מן הטבע מזה אות ומופת גם. על חידוש הבריא' שאחרי שאנו רואיה אותות הנעשים למעל' מהטבע וא"כ אין מקום להקשות ממה שאחר הטבע למי שעשה הטבע בעצמו והוא למעל' מהטבע והנ' הרמב"ן כתב על ויקרא ד' לאור יום שיום הוא כינוי על הזמן שהיא מציאות כל העולם וז"ש אבן מאסו הבונים הית' לראש פנה שהוא למעל' מהטבע וניכר שזה מעשה ידי יוצר וז"ש מאת ד' הית' זאת ולכך מזה ניכר שזה היום דהיינו שכל מציאות עולם עשה ד' וז"ש נגיל' ונשמח' בו ודרשו במדרש א"י במי אם בו או ביום ולכך נאמר בו והיינו שמזה מוכח שהעולם מחודש מייצר ובורא ונשמחה בו ומעתה הנה כבר נודע מה שהאריכו כלם דכל המציאות משועבד להצדיק והצדיק יכול לשנות כל המציאות אות שהן משועבדות להם ולפ"ז משה רבינו שעש' כל האותות וכל היד החזק' והמורא הגדול אשר עשה משה וראינו שהמציאות משועבד להצדיק אף כי לצדיקו של עולם ולכך מזה מוכח שבראשית ברא אלקים והרי לתלמי הוצרכו לשנות שאלקים ברא בראשית מפני שהוא האמין בקדמות כמו שנודע שחכמי היוונים הי' מאמינים בקדמות אבל כל ישראל המה ראו וידעו שהטבע משועבד להצדיק אף כי הקב"ה שיכול לשנות הטבע וא"כ אין קושיא ממה שלאחר הטבע על מה שלמעל' מהטבע ודו"ק היטב

ולא קם נביא וגו' אשר ידעו וגו' לכל האותות וגו' ולכל היד החזק' וגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל הכוונ' לפענ"ד, כי כבר נודע מ"ש הרמב"ן בפ' לך ע"פ והכנעני אז בארץ שאם יהי' הדבר בפועל הדמיון אז לא ישתנ' בשום אופן ולפענ"ד כי כל האותות והמופתים אשר שלחו ד' לעשות בארץ מצרים הי' בפועל הדמיון עד"מ שזרק הפיח הכבשן השמים ובזה הי' פועל הדמיון לפעול המכה הזאת בכל ארץ מצרים וכדומ' והמעיין בפ' וארא בא ימצא כי הקב"ה עשה מקודם פועל הדמיון כדי שיוכל משה רבינו לעשות הדבר הגדול הלז. ובזה נרא' לפענ"ד דבר חדש בע"ש חז"ל על בצלאל על שם חכמתו נקרא שאמר לו בצל אל היית דהנ' כ"פ מצינו וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר והיינו שהראהו בהר פועל הדמיון שיהי' אח"כ בפועל ממש ולפ"ז בדבר שנתקש' משה רבינו ולא ידע איך לעשות ובצלאל ידע זה נקרא שהי' בצל אל כי לא הי' בפועל דמיון שהרי משה רבינו נתקש' בזה ואף שהראו לו בפועל הדמיון ובצלאל לא ראה. ולפ"ז נראה לי מה שאמרו בעשר' מאמרות נברא העולם גם זה הי' בפועל הדמיון כדי שיתקיים אח"כ וז"ש ויהי אור והיינו לאחר שאמר הקב"ה יתי אור אז הי' אמירתו של הקב"ה פועל הדמיון כי כמו שאצל בו"ד הוכרח להיות פועל הדמיון במעשה קצת כמו כן אמירה של הקב"ה שהוה כמעשה היה בפועל הדמיון. ומעת' זהו קישור התור' סופו בתחל' כי כמו שלא קם נביא עוד בישראל כמשה שהראהו פועל הדמיון כמו כן תחלת בריאת העולם הי' בפועל הדמיון ודו"ק היטב

ולא קם נביא וגו' פנים אל פנים להבין הענין פנים אל פנים נלפענ"ד דכבר נודע שיש שתי מיני