דברי שאול עה"ת ומגילות שכט
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 329 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →הלוחות מפני שישראל חוטאין ולמד ק"ו מפסח והיא תמוה דבפסח לא אכלוה ערלים אבל לא שרפו הפסח אבל כאן שבר הלוחות בשביל ישראל וכן לא יעש' אמנם באמת כבר נודע כי התכלית גדול מהמסבב והרי גם למשה רבינו אמר הקב"ה רד מגדולתך שלא נתתי לך גדול' בשבילך רק בשביל ישראל ולפ"ז גם הלוחות לא נעשו רק בשביל ישראל שנקראו ראשית וא"כ כל שישראל אינם ראויים א"כ גם תכלית הלוחות בטל. וז"ש ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל והיינו ששבר הלוחות כמ"ש רש"י והיינו משום שישראל הוא התכלית ולזה אמר בראשית ברא אלקים דהיינו שגם הוא בשביל ישראל שנקראו ראשית
או יאמר עפמ"ש לפרש מ"ש וילך אחר האחד בדן דהיינו שעשה שנים למען יהי לאות כי לא אלקים הוא ואין אלקים אלא אחד אבל הם לא הלכו רק אחד בדן והנה הלוחות היו ג"כ שנים למען לא יחשבו לאלקות והנה כשחטאו בעגל שבר הלוחות שלא יחטאו גם בזה וזה הסמיכות לבראשית
ולא ידע איש את קבורתו: לפענ"ד הכוונ' ע"פ מ"ש הרמב"ם באגרתו לבנו ר"א החסיד ז"ל שהמית' האמור' בנביאים הוא הפסקת הדביקות בהשם וביאור הענין כי לא שייך מיתה כל זמן שנפשו דבק' בד' לא ישלוט בו שום ענין מיתה שהוא הפסק הדביקות והפירוד כי אף שגופו מת נפשו חי' עודנה וא"כ משה רבינו שלא נפסק זיו השפעת הדביקות אלקי ממנו לכך לא ידע איש את קבורתו והיינו שלא השיג אדם מה ענין מיתתו משמשת ודו"ק
עוד יש לומר ע"ד תורני דידוע דקבור' היא משום כפרה וצדיקים צריכין ג"כ כפרה משום דאין אדם צדיק בארץ כדאמרו בסנהדרין דף מ"ז ולפ"ז משה רבינו דאין מקום עפ"י שכל אנושי להבין במה הי' חטאו של אדם הגדול הלז ועיין בעקיד' פ' חקת בדרוש מי מריבה שהאריך וא"כ זהו שלא ידע איש את קבורתו והיינו שלא הבינו טעמו ודו"ק
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. לקשר סוף התור' לתחלתו כמ"ש כ"פ נרא' כעת דהנה הרמב"ן בפ' בראשית כתב דלכך לא התחיל התור' בתחלת ספר בראשית וידבר אלקים אל משה את כל הדברים האלה לאמר משום שהתור' קדמה לבריאת עולם כמו שאמרו שהית' כתוב' באש שחור' ע"ג אש לבינה ומשה היה כמעתיק מספר קדמון ולכך כל תולדות דורות הראשונים ויחוס עצמו ותולדותיו כתב כשלישי המדבר וכל התור' כול' מבראשית עד לעיני כל ישראל מפי הקב"ה נאמר למשה כמ"ש גבי ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו ע"ש שהאריך בזה ודפח"ח
והנה בזה נתיישב מה שמשה רבינו בעצמו כתב אלו הפסוקים ולא קם עוד נביא בישראל כמשה שאין מגדר המוסר לכתוב שבחו בעצמו והאיש משה עניו מאד רק שהי' כמעתיק מספר קדמון ומשה מפי הגבורה שמע כן וכתב וכבר אמרו בב"ב דף ט"ו ג"כ לחד מ"ד דהקב"ה אמר ומשה כתב ומביא מתך דמפיו יקרא אלי וכוונתו ג"כ ע"ד הרמב"ן הנ"ל וא"כ זהו ענין קישור התור' וסופה נעוץ בתחלת' דכל התור' שמע מפי הגבור' וכתב כשלישי המדבר לא כמדבר בעדו ובזה מיושב הא דכתב רש"י דלא הי' צריך התור' להתחיל מבראשית והק' הרמב"ן דמה קושיא דהא צריך לדעת דלא נחשוב שהעולם קדמון חליל' וזה יסוד מיסודי הדת ולפמ"ש אתי שפיר דבשלמא אם הית' התור' נכתבת בעת שכתב' משה רבינו שפיר נצרך לדעת אבל כיון שלא הי' רק כמעתיק בלבד והתור' נכתבה קודם בריאת העולם אז לא הי' צורך כלל לזה שלא הי' מקום לומר שהעולם קדמון וא"כ שפיר מקשה דאחר שהתחיל מבראשית והיינו שכתב כמעתיק בלבד כמ"ש הרמב"ן שוב לא הי' צריך כלל להתחיל מבראשית וז"ב מאד
ובזה אמרתי הא דאמרו בר"ה דף כ"א ביקש קהלת להיו' כמשה יצאה ב"ק ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ולא קם עוד נביא בישראל כמשה וכבר כתבתי הרבה ענינים בזה וכעת נרא' דהנה מה שביקש להיות כמשה אף שידע היטב שכתיב דלא קם נביא כמשה יש לומר דסבר דהתור' אמרה דלא קם היינו לעבר אבל להבא אפשר דיקום. אך נרא' דזה טעות דדוקא אם התור' כתוב' בעת ההיא שפיר שייך לומר דלא קם כעת אבל יוכל לקום אחרי כן אבל כיון שהתור' נכתב' הרב' קודם העולם וא"כ לא שייך לומר דלא קם בעת ההיא דהא לא נברא העולם כלל וע"כ דנכתב' על העתיד דלא קם וא"כ אין הבדל בין זמן משה רבינו לאח"כ. והנה כבר נודע מ"ש העקיד' דלשון אמת לא יצדק רק מה שהי' כן כבר ונתאמת אח"כ וע"ש במ"ש רש"י בפנחס כך כתוב' לפני במרום והיינו דע"ז יפול לשון אמת ומעתה זה שיצא ב"ק ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ולא קם עוד נביא דהיינו דהיושר שהוא התור' דברי אמת דהיינו שכך כתוב' קודם מ"ת וא"כ הך ולא קם קאי על כל הדורות וא"א להיות כמשה רבינו כלל ודו"ק היטב כי היא דבר נפלא ת"ל. וזה חדשתי בשמחת תורה שנת תר"ז לאנשי בהכ"נ שלי שבניתי ת"ל הנקרא אור הישר
עוד נ"ל לקשר התור' סופה בתחלת' דתנ' כלם הקשו דמצינו שנביאים אחרונים הוסיפו לעשות ממשה רבינו ע"ה וכבר האריך בזה העקיד' פ' נח. ולפענ"ד נראה דהנה אם נרצה לבחון חכם אחד או גבור בגבורתו וכדומה הדרך היותר נכון לעמוד על כור המבחן הוא לא בשנבחן אותם באיזה חכמה עמוקה או גבבור' גדולה כי