עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי שאול עה"ת ומגילות

דברי שאול עה"ת ומגילות שכח

Divre Shaul torah Chamesh Megillot 328 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text

Open in the reader →

הגוף והבלי העוה"ז ישתמשו. ובזה נרא' לפענ"ד דז"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים וכבר ביארו שהמלאך נקרא עומד והאדם מהלך והיינו שהאדם יש לו בחיר' ורצון והוא נעתיק ממדריג' למדריגה לא כן המלאך. ובזה ביארתי מ"ש רש"י בדניאל ז' על פסוק קרבת על חד מן קאמייא דהיינו המלאכים שאין להם קפצים וע"כ נקראו עומדים והיינו דקפצים הוא ההכרע שיש ברגלים והמלאך לא יתכן לשון קפיצ' שאין לו בחיר' אך לפי מ"ש אתי שפיר בדרך אחר שהאדם כל כחותיו יעתקו וע"כ יחלש ולא יעמוד על עמדו אבל המלאך נקרא עומד שעומד תמיד בכחו. וזה לדעתי מה שאמר אד"ה קודם החטא הי' מגיע עד לשמים והיינו כל כחותיו שנתנ' לו מעת הבריא' הי' על התכונ' ראשונ' אבל לאחר החטא נתקלקל ונחלש. וזה לדעתי הטעם מה שהאדם יגע בעמדו לתפל' ולתור' ולתעוד' ובעמדו לסתור' וכדומ' לא יגע משום שהאדם כל כחות הגוף הם' רוצים לעזור להחומר אבל להנפש אין עוזר לו וכמו שפירשו על הפסוק עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו והיינו שהלב אין לו עוזר וסומך. וזה לדעתי מה שאמר דוד אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעל' את ירושלים על ראש שמחתי והיינו שבאמת הימין עוש' פעולתו בשלימות לצורך הגוף אבל לצורך הנפש יעש' פעולתו בעצלות וז"ש אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני והיינו שאני העליתי את ירושלים על ראש שמחתי וא"כ ירושלים הי' לו לראש צרכי הגוף וע"כ לא ישכחהו נחזור לראש האדם באשר הוא אדם אם לא הי' נוטה אל תאוות הגוף היו כלי הגוף נשמרים אצלו בתכלית השמיר' עד בא חליפתו ולא הי' נחלש וע"כ נאמר באברהם ואברהם זקן בא בימים וד' בירך את אברהם בכל והיינו שכל כחות הגוף חיים וקיימים על משמרתן ולכך נאמר וימת אברהם זקן ושבע ימים ויאסף אל עמיו בשיבה טובה והיינו שלא נתלש כלל. וזה שהעיד' התור' על משה רבינו שאף שהי' במותו מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס ליחה משום שכל הכחות נשמרו בקרבו כי לא השתמש בהם רק לעבוד' ד' ומעט מן המעט לצורך חיות גופו. זה כתבתי ג' תצוה ז' אדר ראשון תרי"ג ביום שמת משה רבינו רבן של כל הנביאים זצלה"ה זי"ע

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו': ובילקוט אמר משה שמא משאמות לא תהי' התור' נקראת על שמי א"ל תהי' נקראת על שמך שנאמר זכרו תורת משה ולא עוד אשר צוה לא כתיב רק אשר עשה משה. לפענ"ד נרא' דהנה כתבתי לפרש הא דאמרו הפלא' זו איני יודע מהו עפ"י מה שהאריך הר"ן דהתור' ניתנ' כפי שכל אנושי וא"כ לכאור' לא משכחת לה כלל שכחת התור'. אך באמת כללי היסודות זה א"א לשנות רק שבפרטי הדברים אם יש ספק יוכל להכריע לפ"ז זהו ההבדל שבין משה לשאר נביאים ששאר נביאים אפשר לשנות אף היסוד אם יקום נביא אחר אבל נבואת משה בתורתו אי אפשר לשנות וזה שהבטיח לו הקב"ה זכרו תורת משה עבדי שהתור' שלו לא תוכל להשתנות. והנה כבר כתב בעל עקיד' שמשה רבינו הי' כשר לפני המלך שלא צריך לתפל' רק שגזר שיהי' כן ונעש' וזה הי' הבדל שאצל פרעה כתיב אשר שלחו ד' לעשות אבל אח"כ עשה משה מעצמו כפי שגזר כן יקום וא"כ זה מורה על מעלתו ומכ"ש שתורתו אי אפשר לשנות ובזה מבואר דברי המדרש ודו"ק

עוד יתכן עפ"י מה שאמרו דאלמלא הי' אהרן בדורו של יהוידע לא נחשב לכלום וא"כ זה שאמר משה שמא משאמות לא יהי' נקרא התור' על שמי והבטיחו הקב"ה. אמנם טעם הדבר הוא דבשלמא שאר נביאים לא סבבו התור' והמצו' אבל משה רבינו על ידו נסתבך התור' עד"מ שבת ופסח על ידו נעש' יציאת מצרים והמצו' באה על ידו וז"ש אשר דיבר לא כתיב רק אשר עשה ודו"ק

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים וגו' ולכל היד החזק' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה המפרשים תמהו דמצינו בכל הנביאים ובפרק ביהושוע שעש' נסים גדולים וכמ"ש ולא הי' כיום ההוא לפניו ולאחריו אשר ישמע ד' בקול איש כי ד' נלחם לישראל וכ"כ בזה וכעת נ"ל עפמ"ש בספר דברי שלום הספרדי לבאר הא דאמרו בראשית כמי מאמר הוא והקש' א"כ למה לא כתיב בו מאמר. וכתב דמאמר לא יתכן רק אם יש איזה חומר שמדבר אליו ולפ"ז בתחלת הבריא' לא שייך ענין אמיר' שלמי אמר שלא הי' חומר קדום ולכך יתכן בזה בריאה וז"ש בראשית נמי מאמר הוא אבל לא יפול לשון אמיר' שלמי אמר ע"ש ודפח"ח

ובזה נרא' לפענ"ד דזה הבדל שבין משה רבינו לשאר הנביאים דשאר הנביאים לא עשו יש מאין עד"מ יהושיע דדיבר לשמש שיעמוד בחצי השמים וא"כ לא עשה פעול' חדשה רק שהשמש לא שקע' וכן כל הנביאים אליהו החי' את הילד א"כ הי' עכ"פ הילד מת והוא החי' אותו ועכ"פ החומר הי' מקודם אבל משה רבינו שינה הטבע עד"מ קריעת ים סוף וכן כל המכות הי' היפך החומר שהי' מקודם עד"מ שהמים נהפכו לדם ובזה לא יפול לשון אמיר' ולכך ביהושוע כתיב שדיבר יהושיע אבל במשה רבינו כתיב אשר עשה וז"ש בילקוט אשר דיבר משה אין כתיב אלא אשר עשה והיינו שלא יפול בזה דבר שהרי יעשה פעול' חדש' ולא הי' אותו חומר וז"ש שמא משאמות לא יהי' נקרא על שמי והבטיח לו הקב"ה שיהי' נקרא על שמו והיינו שהוא עשה את הניסים ודו"ק

עוד נרא' לי דהנה לכאור' יפלא על עשה רבינו ששבר