דברי שאול עה"ת ומגילות שיז

ואח"כ אמר את השיר' עלה פתאום בשנת תרט"ו ביום ג' י"ד כסלו בדעתי דהנה הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה בחלק כתב י"ג עיקרים אשר הם יסודות לכל התור' וראיתי בשו"ת בשמים ראש סי' רנ"א שהקשה מהיכן הוציא הרמב"ם שהן עיקרי התור' אחר שלא קבלם איש מפי איש עד משה רבינו ומי התיר לו לעשות עיקרי התור' ולא עוד אלא שאמר שכל מי שאינו מאמין בזה הוא ככופר בתור' והוא מין ואפיקורס מנין לו זאת. וגם בשו"ת רדב"ז ראיתי שחולק בזה ובעקרים עקר הרב' מעיקריו יעו"ש ולדעתי שכ"ז יצא מכאן שבמה שכתב השיר' הזאת שאמר ונתן להם הס"ת בזה הורה על כל י"ג עקרים ונזכירם אחת לאחת וארא' שרשם כאן. הנה הי"ג עיקרים. א' שהוא נמצא ואין עת אל מציאותו. ב' שהוא יחיד ואין יחיד כיחודו. ג' שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף. ד' שהוא קדמון לכל דבר ה' שהוא אדון העולם ואין לעבוד לשום נמצא רק אליו לבד. ו' ששפע הנבוא' מסר לאנשי סגולתו. ז' שמשה רבינו נעלה ונשגב על כל הנביאים ולא קם נביא כמשה ח' שהתור' היא נתונה לנו ע"י משה רבינו מפי הקב"ה ט' שהתור' הזאת קיימת לעד ולא יחליף ולא ימיר אותה: יו"ד שהוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות. י"א שהוא נותן שכר ועונש: י"ב ימות המשיח. י"ג תחיית המתים הן הן הי"ג עקרים שיסד המשורר ביגדל. ועתה אבאר שלזה כוון הקב"ה ומשה רבינו שיאמר משה ביום האחרון מחייו שיהי' יסוד לכל התור'. והנה במה שאמר כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בזה מבואר נגלה שהוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות וכן כל השירה כלה שכתב הרמב"ן שאם אמרה חכם אחד מחכמי אומות ונתקיים כולה היינו יודעין שאדם גדול הוא אף כי משה רבינו אמרו מפי ד' וכבר נתקיים כמעט כלו גם מה שהבטיח בסופו יתקיים והנה לכך כ' משה רבינו י"ג ספרי תורות אחשוב שהוא רמז על י"ג עקרים אמנם במ"ש לקוח את ספר התור' הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית ד' והי' שם בך לעד זה מור' שהתורה מן השמים ומפי הקב"ה ולא יחליף ולא ימר ומה שלא יחליף ולא ימיר הוא משום שאחרי משה אי אפשר לשנות התור' כמ"ש בתמור' לאמרם לך אי אפשר שאין נביא רשאי לחדש דבר וא"כ ממילא התור' תתקיים בלי שינוי ונמצא שזה ראיה על התור' ועל מעלת משה רבינו שהוא למעל' על כל הנביאים ונתבאר כבר ארבעה עיקרים היינו ח' ט' יו"ד וגם השביעי שמעלת משה רבינו נשגב נתבאר. ועתה אבאר התשע' הנותרים במ"ש הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך בזה מבואר שהוא קדמון והיא יחיד והוא נמצא ושוא אדין עולם ובמה שאמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול מבואר שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי והגוף וע"כ הוא שלם בתכלית השלימות ובמ"ש שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך מבואר שיש לישראל זקנים שהם הנביאים והחכמים בכל דור ודור ושכר ועונש מבואר בכל השיר' ושהוא אדון עולם נתבאר בכל השיר' וימות המשיח מבואר במה שסיים השיר' שדם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו. ותחיית המתים מבואר במ"ש אני אמית ואחיה כדרשת חז"ל בפסחים. הנה מבואר כל הי"ג עיקרים היטב בו

וזה שלמד לכל בני ישראל והשיר' הזאת היא כללות התור' וגם מ"ש בבשמים ראש שחטאינו גרם לנו שגלה אותנו וכשנשיב לעשות הטוב ירחם עלינו ד'. הנה זה מבואר היטב בכל השיר' הזאת כנלפענ"ד ענין חדש. חסלת פרשת וילך פרשת האזינו

האזינו השמים ואדבר' ותשמע הארץ אמרי פי וכל המאמר לפענ"ד מיוסד ע"ד מה שנודע דברי העקיד' בשער ט"ו ובפרשה מקץ ובכמה מאמרים כי יש הנהגה הטבעיות והנהג' השגחיות והנה גם הטבעיות משועבדות להנהג' השגחיות ואם יתרא' רושם בהנהג' השגחיות תתבטל הנה גם הטבעיות ובפרש' מקץ האריך כי יחס יש לשבטי יה שנים עשר עם הנהגת עולם כי הם י"ב מזלות ע"ש וא"כ איפוא ישראל אשר יש להם הנהגה השגחיות הם בערך הנהג' הטבעיות של כל האומות ולפעמים תתבטל כל הענין של הנהג' הטבעיות בשביל הנהגה השגחיות וזה שרצה משה רבינו להראות מעלת ישראל האומה הנכבד' נגד כל האומות אשר לפעמים על ידה תתבטל כל הנהג' השגחיות וכאשר יתקלקלו אף הנהג' הטבעיות יקלקלו חטאם מנעו הטוב מהם. ולזה אמר האזינו השמים ואדבר' ותשמע הארץ אמרי פי והיינו שהשמים והארץ שהם מערכת השמים וכסיליהם והארץ שהוא בודאי הנהג' הטבעיות מוכרחים לשמוע דבר ד'. וזה אמרו כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלהינו והיינו כי תם מוכרחים להשתעבד ולבטל מציאותם נגד הנהג' השגחיות. ולזה אמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט והיינו שלא תתמה על החפץ אם ראה תרא' הנהג' הטבעיות כי נשחת' ואמר כי לא מיד ד' הוא כ"א מאשר קלקלו בעצמם וזה שיחת לו לא וז"ש הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך והיינו שהוא עשה כל הנהג' הטבעיות ואח"כ אמר זכור וגו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל והיינו שכל הנהג' הטבעיות הוא מסודר לפי ערך מספר בני ישראל המסודרי' בהנהג' השגחיות והבן

ועיין בהקדמת יד הקטנ' שער הרביעי כי הרחיב