דברי שאול עה"ת ומגילות שטו

דבר זר למכור נפש לעבד ומצד הפועל שבטי יה שימסרו לנפש זה פשע מצד הפועל וצערו את יעקב אביהם כ"כ וע"כ בקשו שעכ"פ ימחול מצד הפועל וע"ז השיב כי התחת אלקים אני והיינו אם יוכל לשקול מצד הפועל כמו הקב"ה שאל דעות ד' ולו נתכנו עלילות הוא יוכל לשקול אבל אנכי לא אוכל לעשות כזאת וע"כ לא אוכל לשפוט מצד הפעול' בעצמ' והרי הפעול' בעצמה נהפכה לטוב' וכבר כתב בספר חסידים סי' תרנ"ט שמי שהורג את הנפש או עושה רעה לאדם אינו נענש על אותו אחד בלבד אלא על כל מי שמצער עליו שנאמר וגם דמו הנה נדרש דמו וגם דמו של זקן שנצטער עליו ע"ש

ובזה נראה לפענ"ד מה שנאמר בתור' ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ע"כ באה אלינו הצרה הזאת ויען ראובן אותם לאמר הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו נדרש דהנה צ"ב מה הוסיף להם ראובן על אשר אמרו ולמה הדאיב את נפשם. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה כבר כתבתי כי שתי רעות יש בענינים שבין אדם לחבירו מצד הפעולה ומצד הפועל. והנה מצד הפעולה אין לדון רק על מה שעש' לחבירו רעה ומצד הפועל העונש הוא על העוש' הרע והפועל והנה הם לא הרגישו להתעורר על מה שהם עשו כדבר הזה אשר אין לו שחר רק על הפעולה בעצמות' ואמרו אבל אשמים אנחנו והיינו אמת שאשמים אנחנו אבל לא מצד הפועל כי חשבו שדנו אותו בסנהדרין כמאמר רז"ל והיינו כי חשבו שעשו כדין ורק שלא הרגישו בצרת נפשו ע"כ באה אלינו הצרה הזאת. וע"ז אמר ראובן שאין זה תשוב' מעולה רק שהלא אמרתי אליכם לאמת אל תחטאו בילד והיינו שהם לא יחטאו בילד מצד הפועל וע"ז אמר שגם דמו הנה נדרש והיינו דם הזקן וכמ"ש בס"ח הנ"ל שהקב"ה דן על כל פעולה ופעולה

וזה לדעתי מה שאמרו במדרש אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה וכו' לכשיבוא הקב"ה לדון כל אחד ואחד כפי מה שהוא שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך עאכו"כ והיינו שהקב"ה דן מצד הפועל שבזה נבדל איש מרעהו. וזה לדעתי מה שלמדו מקרא דבמדה שאדם מודד מודדין לו והיינו שלא נחשוב שאין האדם נדון על גוף הפעול' ולא על הפועל ממש וע"ז אמר שבמדה שאדם מודד והיינו כפי ערך איכות הפועל והצער שגורם לחבירו ולכל הנלווים אליו הקב"ה מודד לו והיינו שכל הפעולות שגרם לו עד שהמיתו גם ע"ז נדון לא על גוף המעשה בעצמה ותביא ראי' מסוטה שמענישים אותה על כל הפעולות הרעות שעשתה בקישוט ובירך וכדומה כל ענינים שחשבה המשנה והברייתא על הכל תלקה. וזה שלמד מקרא בסאסאה בשלחה תריבנ' הגה ברוחו הקשה ביום קדים והיינו שהקב"ה מעניש על כל הפעולות הרעות אף שאינם עוד גוף עבירה על הכל מענישים וזה אינו רק ביד ד' לבד וזהו ענין הסתרת פנים שעל גוף הפעול' מענישים אותו ועל כל הענינים שסבב האדם עד שבא לידו ע"ז לא גוף הפעול' בעצמות' וזה שכתוב ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה היינו שהם לא ידונו רק על גוף הפעול' וע"ז אמר שהוא יסתיר פנים על כל הרע' אשר עשה כי פנה אל אלקים אחרים ודו"ק. וזה לדעתי מ"ש במדרש ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עוונות וכו' משל למלך שיצא למדינ' וכו' ביוה"כ מחל להם כל עוונות במוצאי יוה"כ הכל עסוקים בסוכה ולולב בסוכות עוברים כל אחד ולולבו בידו אמר הקב"ה מאי דאזל אזל מכאן והלא' חושבנא ראשון לחשבון עונות ועיין בטור או"ח סי' תקפ"א ובב"י והיא משולל ביאור

ולפענ"ד נרא' דהנה מה שאמר בפרקא דאבות ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון הנה ענין החשבון לא נודע ולפענ"ד נראה דהנה דין מקרי גוף הפעול' אבל מצד איכות הפועל וכל הענינים אשר סבב זה נקרא חשבון שכל פרוט' ופרוט' מצטרפין לחשבון גדול וזה נקרא חשבון:. והנה כבר אמרו במשנה וכן לענין הטוב' מרים המתינ' למשה שעה אחת וכו' ופירש רבא דהיינו באותה מדה ומדה טובה מרוב' והיינו שגם בפעול' טובה אין הקב"ה משגיח רק על גוף המעש' בלבד רק על כל הפעולות אשר גרם להם עד"מ איש עני ברצותו שיהי' לו אתרוג יפה לקיים המצוה כמה צער יש לו ע"ז ואם ישלם לו כפי ערך הפעול' שקיים מצות אתרוג הוא דבר ניקל וגם היא כוללות כלם שוה אבל הקב"ה מעריך לפי איכות הפועל והנה זה החשבון שהקב"ה מחשב בפעולות הטובות והנה באותן ארבע' ימים האדם מתעסק להכין לעצמו לולב ואתרוג וסוכה א"כ בזכות זה הקב"ה מוותר להם הפעולות הרעות באיכות הפועל וז"ש מכאן והלא' חושבנא ולכך נקרא ראשון לחשבון עוונות ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד

וזה לדעתי מ"ש לא הי' דוד ראוי לאות' מעש' אלא כדי להורות תשוב' וכן, לא היו ישראל ראויין לאות' מעש' אלא כדי להורות תשוב' וכו' וגם הא דאמרו כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה רבי דאתי מבית דוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד וכו'. והנה לכל הצדדים שצדדו חז"ל לבקש טענות ומליצות להסיר רוע המעש' מכל מקום לא יפלט שהדבר כפי מה שמבואר במקרא הוא מורה שהוא חוטא גמור. אך לפמ"ש הנה בכל חטא יש שתי ענינים אחת תפעול' הרע' ואחת