דברי שאול עה"ת ומגילות שיג

שהקב"ה לא ישכך כעסו וז"ש כי חציך נחתי בי ותנחת עלי ידיך אין מתום בבשרי מפני זעמיך ואין שלום בעצמי מפני חטאתי והיינו שמ"מ אין שלום לי והחטא נשאר קיים כי עוונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממנו וגו' הבאישו נמקו חבורותי מפני אולתי והיינו כי אם היו היסורים לענוש הי' קץ לעוני אבל כעת אין קץ לכל עוני והחטא נשאר קיים ודו"ק

אמנם במ"ש למעלה לפרש כי עיקר מה שראוי שיחרד לב האדם על חטאים ולא על העונש יתפרש כל המזמור היטב וז"ש אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני והיינו שהעיקר מת שכואב אותי הוא על רואי שאתה קוצף עלי לא העונש שגרם הקצף וז"ש כי חציך נחתי בי ותנחת עלי ידיך והיינו שאני מיוסר ביסורים ובכ"ז עיקר דאגתי אין מתום בבשרי מפני זעמיך ואין שלום בעצמי מפני חטאתי וז"ש כי עוונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני עד שגרם שהבאישו נמקו חבורותי מפני אולתי וא"כ רואה אנכי כמה גדול החטא עד שגרם לי כל העונש הלז וז"ש כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד כי עוני אגיד אדאג מחטאתי ולדעתי יאמר שהאויבים ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו והיינו שהם שמחים על תוקף עונשי ואני לא כן עמדי כי אני לצלע נכון והיינו שאני מוכן ומזומן לזה ומכאובי נגדי תמיד כאדם שמיוסר תמיד ביסורים ואינו מרגיש כל כך הכאב אבל מה שאני אדאג הוא כי עוני אגיד אדאג מחטאתי ודו"ק כי הוא ענין נפלא

והנה בענין הסתרת פנים לא נודע מהו ולפענ"ד נרא' ענין חדש ונקדים מ"ש אנא חטא העם הזה חטאה גדול' וגו' ועתה אם תשא חטאתם והיא תמוה דהיאך יתכן שמשה רבינו רועה נאמן ברצותו להמליץ בעד ישראל יגדיל החטא וגם איך ביקש שישא חטאתם אם חטאו חטא' גדול' וראיתי במעשי ד' אשר ביאר לאשר היות נודע כי גם במשפטי מלך בו"ד לפעמים כאשר יקרה שלא יוכל לעשות בהאיש הלז משפט העונש ההוא עד"מ אם יקרה איש מזרע הפרתמים אשר גנב ונתחייב לתלות אבל הוא בזיון גדול למשפחתו ל"ש שישפוט השופט שיעשו לו העונש הקל שזה כמשנה משפטי העונשים לחטא חמור כזה יעשו לו משפט קל ע"כ מוטב יותר שלא יעשו לו משפט כלל משישנו המשפט וכמו כן משפטי אלקים אחרי כי משה רבינו ראה כי מגיע להם עונש גדול אשר לא יוכלו לנשוא ולסבול כלל ע"כ אמר אחרי כי חטא העם הזה חטא' גדול' וא"א שתענשם בערך החטא ועונש קל אי אפשר שמשנה המשפט ע"כ מוטב שישא חטאתם ע"ש ודפח"ח. ובזה נכון לפענ"ד מ"ש אח"כ וינחם ד' על הרעה ואח"כ כתיב אתם חטאתם חטאת גדול' ועתה אעל' אל ד' אולי אכפרה בעד חטאתכם. והוא תמוה דאיך שייך לאחר שניחם על הרע' יאמר שחטאו חטאה גדול' ולפמ"ש אתי שפיר אחר שלא עשה להם משפט כלל מפני שאי אפשר להם לסבול וע"כ אי אפשר לעשות בהם דין אבל עכ"פ החטא לא נמחל להם שבשלמא כשעושין דין אז אחר שנקלה הרי הוא כאחיך אבל כל שלא קבלו משפט הם נשארו בחטאם

וזה לדעתי מ"ש בעמוס כאשר הרא' לו יוצר גובי ואמר חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא ואח"כ הרא' לו אש וא"ל ג"כ חדל נא מי יקום יעקב ואח"כ כאשר הראה לו חומת אנך ובידו אנך וא"ל הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו הנה לא ביקש שוב עמוס שיסלח להם והלא דבר הוא. אך נרא' דבאמת הוא הדבר אשר דברתי דהנה כאשר רצה לשלח להם עונש לפי ערך החטא והם לא יוכלו לסבול הי' לו מקום להתפלל אחרי כי לא יוכלו לסבול ע"כ ניחם על הרעה לגמרי אבל אח"כ כשאמר לו הנני שם אנך והיינו ששקל ערך העונש כפי אשר יוכלו שאת לכך אמר לא אוסיף עוד עבור לו ולזה אמר ונשמד במות ישחק וגו' והיינו ששקל העונש כאשר יוכלו שאת ולכך לא אמר כלום ע"ז ודו"ק. והנ' כ"ז אם הקב"ה רוצ' לישא חטאת' אבל כשאינו נושא חטאתם אז כל שאינו יכול להענישם כפי ערך חטאם שלא יוכלו לסבול ולהקל עונשם אי אפשר שישנה משפט. נרא' לפענ"ד דזה ענין הסתרת פנים שאז הם משולחים ונעזבים להמקריים ונמצא מקבלים יסורים ומכל מקום אינו משנה משפט שאינו עפ"י משפט רק מפני שאין משגיח עליהם והם מופקרים לכל מקרה ופגע וזה מ"ש לקין נע ונד תהיה בארץ והיינו שאחר שקול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה ואי אפשר להענישך לפי חטאך ע"כ נע ונד תהי' בארץ ואז תהי' מקבל פרעניו' וז"ש קין גדול עוני מנשוא והיינו שא"א לו לקבל עונש החט' ואין יכול למחול לו ע"כ אני נע ונד וכל מוצאי יהרגני וכו' שהבין ענין הסתר' פנים. וזה לדעתי מה שתקנו אנשי כנה"ג באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט וכבר כתבתי בזה: ולפמ"ש יש לומר שאמר שאי אפשר להענישם כפי המשפט ע"כ צדקנו במשפט וז"ש והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו היינו שמוכרח לכפר בשביל שאי אפשר שיעיר כל חמתו שלא יוכלו לסבול. וז"ש ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישיב והנה ז"ש כאן ואנכי הסתר אסתיר את פני על כל הרע' אשר עשה והיינו שלרוב חטאם היו מוכרחים להסתרת פנים וז"ש תהלים פ"ה רצית ד' ארצך שבת שבות יעקב וגו' אספת כל עברתך וגו' השיבנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו והוא תמוה שהרי כבר השיב אפו ולפמ"ש אתי שפיר