דברי שאול עה"ת ומגילות שיא

שבעונם יהיו לאכול לאוה"ע ודו"ק

ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרע' אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי עפ"י מה דאמרו בשבת פרק תולין וביומא פ"ק רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה לפיכך הביא עליהם שלש פורעניות כנגד שלש עבירות שעשו ע"ש ואינו מובן מה שאמרו רשעים היו אלא שתלו בטחונם בד' לפיכך דמשמע דבשביל שבטחו בד' ע"כ הביא עליהם שלש פורעניות ואם לא בטחו לא הי' מביא עליהם ושמעתי בשם אבי מורי הרב הגאון נ"י דאמר דהנה באמת העונש לפי ערך העביר' חלוקות ולפ"ז לכאור' מי שהמיר דתו א"כ אין ענינו לענשו על כל עבירות רק ע"ז שהמיר ונעשה עכו"ם אבל אח"כ הרי הוא כעכו"ם גמור ומה ענינו לעבירות ולמצות ולפ"ז זהו במומר גמור אבל זה שעובד ע"ז ומכל מקום בוטח בד' א"כ זה שוב נענש על עבירות חלוקות שאף שחטא ישראל הוא ולפ"ז זה שאמר רשעים היו אלא שתלו בטחונ' בד' לפיכך הביא עליה' שלש פורעניו' כנגדג' עבירו' שעשו שאל"כ מה ענינו לענשם על עבירו' חלוקות והלא הוא כבר מומר לע"ז וע"כ שתלו בטחונם בד' ודפח"ח

והנה כי כן גם כאן באמת לכאור' הוא תמוה לאחר שהתוודו על עוונם באמרם הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה א"כ מדוע יסתיר פנים מהם ועיין רמב"ן אבל באמת הדבר נכון דהנה מלבד הע"ז אשר עבדו עשו עוד הרב' תועבות וני אצות ואמר הכתוב ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא כמתרעם על השם הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה והיינו אחרי שכבר נפרדתי מאלקי ונעשית מומר מה לי עוד לעונשים מרים וקשים על עשיית העבירות ויהי' מצאוני מלשון סיפק כמו אם כל דגי הים יאספו להם ומצא להם שפירושו סיפק כמו כן יאמרו הלא כבר מצאתי די ספוקי אחרי כי כבר נעשה מומר אבל באמת הוא לא נעשה מומר גמור ואעפ"י שחטא ישראל הוא וא"כ הם נענשו על כל הרעות אשר עשו. וז"ש ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים והיינו שאף שפנה אל אלהים אחרים לא פנה לגמרי רק פנה אל אלקים אחרים אבל מכל מקום האמין בד' ודו"ק

ובזה נרא' לפענ"ד מה שאערו בחולין דף קל"ט אסתר מן התור' מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר והיינו ששם נענשו על שנהנו מסעודתו של אותו רשע ועל שהשתחוו לצלם ולכאור' אחרי שנענשו שהשתחוו לצלם מה להם עוד בשאר עבירות אחרי כי כבר כפרו בד' ובדת יהדות אבל באמת כבר אמרו במגיל' דף י"ב שתם לא עשו אלא לפנים וא"כ שוב מגיע להם עונש על כל החטאים וא"כ זה שכתוב ואנכי הסתר אסתיר ובגוף הדבר שחידש אבי מורי הרב הגאון נ"י דלאחר שנשתמד שוב אין מענישין אותו על שום עבירה. הנה כמדומה שבאגרת תימן להרמב"ם ז"ל מבואר שמענישים אותם על כל עבירות אמנם לפמ"ש אתי שפיר דבאמת במי שנשתמד לגמרי זה אין לו חלק ונחלה בדת יהדות אבל מי שאינו רק מומר לע"ז באונס וכד ומה או מומר לתיאבון על זה נאמר אעפ"י שחטא ישראל היא וזה לדעתי מ"ש בסנהדרין דף מ"ג חטא ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא אסא דקאי ביני חילפי אסא שמו וגם גנבו גם כחשו ושמו בכליהם והיינו לפי מה שדרשו שם דעכן עבר על כל חמשה חומשי תור' א"כ אין מהראוי להענישו על כל עביר' בפני עצמה וכאן אמר גנבו וגם כחשו ושמו בכליה' וע"ז אמר דאף שחטא ישראל הוא והיינו דלא פקר לגמרי לכך נענש על כל עביר' בפני עצמ' שוב מצאתי בסנהדרין ד' ס"ג דאמרו יודעים היו ישראל שאין בו ממש ולא עבדו ע"ז אלא להתיר להם עריו' בפרהסיא ופרש"י שהי' יצרן תקפן על העריות אמרו נפרוק כל עול תור' מעליהן ואל יוכיחנו על העריות הרי שכל שעובד ע"ז שוב אינו נענש על שאר עבירות ומה שנענשו על העריות הוא לפי שבאמת ידעו ישראל שאין בע"ז ממש ולכך נענשו על שאר עבירות וז"ש הנצמדים לבעל פעור כצמיד פתיל ואתם הדבקים בד' אלקיכם כשתי תמרות הדבוקות זו בזו והיינו שאלמלא היו נפרדים לגמרי מד' שוב לא היו נענשים רק על ע"ז בלבד אבל כיון שעוד נדבקו בד' ע"כ נשארו ונענשו ונמצא שיש בדבר להקל ולהחמיר שמי שהוא מומר גמור אמת שלא נענש על שאר עבירות אבל אין לו תקנה ע"ז כלל ונענש בכליון והשמד על ע"ז ומי שאינו מומר כל כך שוב נענש על כל עביר' שעש' ואח"כ אם שב בתשו' יש לו תקנה ועיין רמב"ם הלכות תשובה ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא ועיין בשו"ת המיוחסות לרמב"ן סי' ק"פ שכתב בהדיא כמ"ש אבי מורי הרב הגאון נ"י

וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא כי אין אלוה בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרע' אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים כבר כתבתי בזה. וכעת נראה לי עפמ"ש ספרי המחקר במ"ש נא אל באפך תוכיחני ושמעתי אומרים שכתבו דהענין הוא דיש מי שכועס על חבירו ומכהו או שמקללהו וכדומה וזה ישכך כעסו ע"י שמכתו או מקללהו ויש שכעסו הוא שמסתיר פנים ממנו ואינו מניחו לבא לפניו. והנה זה גרע שעי"ז לא נשכך כעסו כלל וזה שבקש נא אל באפך תוכיחני דהיינו שהאף בעצמו יהי' התוכח' דהיינו שלא יעשה לו דבר רק שגוף האף היא עצמו התוכחה והנה כאן הי' מת