דברי שאול עה"ת ומגילות שי

ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו' והיו כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וגו'. בחגיג' אמרו שבכה ר"י עבד שרבו ממציא לו רעות רבות וצרות כלום תקנ' יש לו וראיתי בכלי יקר כאן שהקש' דאיך שייך שרבו ממציא לו רעות רבות וצרות וחליל' להקב"ה שימציא לו והרעות יצאו מאתם כי הרעו לעשות וגם הקש' למה לא בכה במ"ש למעל' ומצאוהו רעות רבות וצרות. ולפענ"ד נרא' דהנ' הכתוב אומר שהקב"ה יביאם אל הארץ אשר נשבע לאבותם וכביכול צריך לקיים השבוע' ועי"ז שיבואו לארץ ואכל ושבע ודשן עי"כ יבואו לטעות אחרי ע"ז א"כ כביכול שרבו ממציא להם צרות והיינו שע"י שהביאם לארץ וישמן ישורון ויבעט א"כ ע"ז כביכול שהקב"ה מתנצל שאני הייתי צריך לקיים השבוע' ועי"ז יתרעמו עלי וע"כ אני מודיע מקודם שכן יהי' שידעתי את יצרו אשר הוא עוש' טרם אביאנו אל הארץ ודו"ק היטב

וחרה אפי בו ביום ההוא ואמר על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעות אשר עשה כי פנה אל אלקים אחרים. הדבר יפלא דאחר שהתוודו על עוונם מדוע יהי' בהסתר פנים מהם וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' דהנה במדרש דרשו על כי אין אלקי בקרבי שאינו יודע מחשבות שבלב: והענין נרא' ע"פ מה דאמרו בסנהדרין לא עבדו ישראל את העגל אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא והנה הם כשיראו שיענשם כ"כ יאמרו כי אינו יודע מחשבותם דאל"כ למה יענישם על ע"ז שלא עבדו באמת לשם ע"ז וע"ז אמר הקב"ה כי הוא יענשם על כל הרעות אשר עשו כי פנו אל אלהים אחרים היינו מה שהביאם להפנות לאלהים אחרים כדי שיותר להם כל האיסורים וזה נכון וזה שאמר אח"כ כי אביאנו אל הארץ ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלקים אחרים וגו', כי ידעתי את יצרו והיינו שלא יחשבו כי איני יודע מחשבותם שע"ז לקחו להם להיות להם לפנים כדי שיוכלו לעשות כל רע ודו"ק

ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעות אשר עש' כי פנה אל אלהים אחרים הענין נרא' לי דהנה כבר נודע כי שיתוף אסור לישראל ולב"נ מותר והכוונ' בזה נרא' לי דהנה דרך בני אדם כשצריכים אל השופט או להשר לא יקרא להשר בעצמו רק להאיש העומד אצלו תחת פקודתו והוא יגיד להשר אבל זה באדם פחות הערך אבל האדם הגדול הוא אין כבודו לקרא כי אם להשר בעצמו וכמו שהאריך העקיד' על הפסוק מי אתה קראת אל המלך ע"ש ולפ"ז אוה"ע מסרן הקב"ה להמזלות שאין כבודם שיבואו להמלך בעצמו ולכך השיתוף מותר דהיינו שמורידין כח ההשפע' ע"י הטלסמאות ומן הכוכבים כמו שהיו עע"ז הקדמונים אבל ישראל אגב חביבותם לא הצריכם לשליח והם קוראים לד' וז"ש מי כד' אלקינו בכל קראינו אליו ומעת' מה שפנו אחרי אלהי נכר הארץ לא הי' עיקר עביר' מה שעבדו ע"ז רק מה שלא חסו בצל כנפי השכינ' וא"כ אף לאחר שיתוודו על כי אין אלקי בקרבי יחרה אפו על כי פנה אל אלהים אחרים היינו שחפש סיבות ע"י הטלסמאות להוריד כחות ההשפע' כמבואר בירמיה שאמרו לו האנשים הארורות מן אז חדלנו לקטר למלכת השמים וגו' וא"כ זהו עצמו עביר' גדול' אף שכוונתם לאלהי האמת ודו"ק

ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרע' אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים כבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי דהנה באמת האדם כשמתחיל לחטוא אינו חוטא בפעם אחת לכפור בכל התור' חליל' רק בתחל' מתחיל לפקר קצת והולך ממטה למעל' ובתחל' מתחיל לפרוץ בגדרן של חכמים שתקנו סייגים וכשמתחיל לכנס בפרצה הוא פורץ ואוכל והנה כל התור' כולה הוא סייג לבלתי לעבוד אלקים אחרים ויש לפרש מה דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלקים אחרים לא תזכירו דהכוונ' שכל מה שצויתי לכם תשמרו כדי ששם אלהים אחרים לא תזכירו ולכך כל המודה בע"ז ככופר בכל התור' כול' והכופר כאילו מודה בכל התור' שאם חליל' מודה בע"ז ל"ש שום מצוה והנה אם האיש פרץ הגדר עד שבא לעבוד ע"ז ואם רוצה לשוב לא יתכן לו שישיב על גוף ע"ז ולא ישמור התור' שלא תתקיים בידו גם ע"ז שגלתה תורה הוא סייג לבלתי עבוד ע"ז ונחוץ לו לשוב בתשובה על כל הרעות שהביאו לו לעבוד ע"ז ובפרט לפי מה דאמרו שלא עבדו ישראל ע"ז אלא להתיר להם עריות בפרהסיא א"כ כל שיהי' בעל תאוה יעבוד גם ע"ז ולזה אמר שלא יועיל שאנכי הסתר אסתיר פני על כל הרע' אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים היינו מה שהביאו לעבוד ע"ז ועיין פסחים דף ק"ז על מה דאמר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל הקוצים וכמ"ש התוס' שם לפרש דקאי על התשוב' וימתקו עפמ"ש ודו"ק

עוד יש לפרש שהם לא יתחרטו על החטא עצמו רק מה שהחטא הביאם להצרות האלו ולזה יוסיף ד' לחרות בם על גוף החטא שניקל בעיניהם גוף החטא רק מצד העונש הם מתחרטים וכמ"ש הנביא תיסרך רעתך וגו' ולא פחדתי אליך והיינו שיהי' מצד העון ולא מצד פחד העונש ודו"ק היטב

ומ"ש והי' לאכול יתכן לפרש ע"ד מה שפירש הבארבנאל הפסוק ואכלת את כל העמים שהכוונ' שהעמים הם לחמים של ישראל וה"ה כאן אמר להיפך