דברי שאול עה"ת ומגילות שג

ישים עין ולב אז יתן לו שכר גדול ואם אין יגרשהו סחוב והשלך מנגד ושאלוהו מדוע אינו מתנהג כן עם שאר אנשיו וע"ז השיב כי עם שאר אנשים א"צ להתנות שאם לא ייטב לפניו אז יגרשהו אבל קרובו שרוצ' שיהי' אצלו ויהנה אותו ע"כ מזרזו שישים עין ולב וז"ש שהכריתת ברית אינו רק למען הקים לו לעם עכ"ד. ומעת' הנה הכריתת ברית אשר הקב"ה כרת עמם לא היה בשביל שיוכלו לומר נואש רק למען יזרז אותם לעשו' חיל וז"ש והיה בשמעו את דברי האל' הזאת והיינו מה שכרתי ברית הוא יתברך בלבבו שאינו רוצ' לכרות ברית עמו וע"ז אמר שלא יאבה ד' סלוח לו כי הקב"ה התכוין שהכריתת ברית יהיו כדי שיזדרזו לעשות חיל והם חשבו להיפך שעי"ז יפרקו עול והמעיין בכל הפרש' ימצא כי כן הוא הולך כל הפרש'. וזה לדעתי מ"ש עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קניך הוא עשך ויכוננך והיינו שתרגם אונקלוס עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו. וכבר כתבתי בזה כמה דברים וכעת נרא' דהנ' הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית ואמר אם מקבלים אתם התור' מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם וע"ז אמרו מודעא רבא לאורייתא והנ' אם באמת היה הקב"ה רוצ' הא באמת היה יכול לכפות על כל אומה ולשון וכמ"ש כלום כפית עלינו ההר כגיגית אבל באמת הקב"ה מה שאמר להם שכופ' עליהם הר כגיגית לא שיחזרו בהם אמר לתם רק שיזדרזו לעמוד על נפשם מפני שהקב"ה חפץ שנקבל התור' ואדרבא עי"ז עורר אותנו לקיים ולקבל את התור' והם לא חשבו כן וז"ש עם נבל עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו היינו שהם באמת לא הבינו וחשבו שמוכרחין הם לקבל את התור' שאל"כ שם תהי' קבורתם אבל באמת הקב"ה חפץ שעי"ז יזדרזו לעמוד על נפשם ולקיים התור' וז"ש הלד' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קניך הוא עשך ויכונניך היינו שעי"ז עשה להם כן ובסיס שיוכלו לקיים התורה ולזה אמר זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור בהנחל עליון גוים וגו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ויעקב חבל נחלתו וא"כ יפה תקנו בקדוש אשר בחר בנו מכל עם ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד

והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמא' כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' עפמ"ש הרמב"ם בפ"ח משמונה פרקים לחלק דבמצות השמעיות לא יאמר אי אפשי רק אפסי והתור' אסרת' עלי וא"כ הוא יחשוב כי גם בע"ז כן הוא שירצ' ללכת בשרירות לבו כדי שירצ' לעבוד ויכבוש יצרו וזהו שכתוב למען ספות הרות את הצמא' אבל באמת אין לך מצוה שכליות יותר שלא לעבוד ע"ז ולכך לא יאבה ד' סלוח לו: אמנם עוד נרא' לפענ"ד עפמ"ש בפ' קדושים במהד"ק לבאר הא דאמרו דישראל נפרע ממנו מעט מעט כי זה חסד גדול שלא יגדל העון כעבות העגל' ולבסוף כשתתמלא הסאה ימות אבל הקב"ה נפרע מעט מעטו. וזה לדעתי מ"ש רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ד' והיינו שהקב"ה נפרע ממנו מעט מעט אבל לרשע תאותת רשע רעה וז"ש ושונאי צדיק יאשמו היינו שלא נפרע ממנו עד יתמלא סאתם ויאשמו וז"ש ולא יאשמו כל החוסים בו: והנ' כי כן גם בע"ז לא יפרע ממנו מעט מעט רק שיניחו עד שיספה הרוה את הצמא' ואז הבדילו ד' לרעה. וז"ש וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה וגו' ואמרו כל הגוים על מה עשה ד' ככה לארץ ההיא והיינו שהניח כ"כ עד כי גדל' עוונם מנשוא ולזה אמר על אשר עזבו ד' אלקי אבותם

והיה בשמעו את דברי האל' הזאת והתברך בלבבו לאמר שלים יהי' לי כי בשרירות לבי אלך וגו' לא יאב' ד' סלוח לו לפענ"ד הכוונ' ע"פ מה דאמר ר' נחמיה בסנהדרין דף מ"ג וכי ענש על הנסתרות לעולם וע"ש ברש"י ותוס' דזה קאי על אחרים שלא יענשו בעבור נסתרות של זה אבל העובר בעצמו יענש ולזה אמר שזה יטע' ויחשוב שלא ענש על הנסתרות אף לזה וז"ש כי בשרירות לבי אלך היינו שיהי' במחשך מעשי לזה אמר לא יאב' ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא והיינו שהוא עכ"פ יענש ע"ז

והנה לפמ"ש לפרש מ"ש ביהושיע הלא עכן בן זרח מעל בחרם והוא איש אחד לא גוע בעונו דענין הערבות הוא כדי שיגיע על כל אחד קצת ואם היה על אדם אחד בלבד היה חליל' גוע בעונו ולכך אמר כאן שאם היחיד לבבו פונ' היום מעם ד' ואינו מתערב בין הישראלים כי בשרירות לבו ילך ואינו רוצ' בערבות שוב יעשן אף ד' באיש ההוא וימח' שמו לגמרי ח"ו ודו"ק

והיה בשמעו את דברי האל' הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך וגו' לא יאב' ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד'. כולם תמהו דאדרבא לכשישמע בודאי לא יתברך בלבבו. והנ' כבר כתבתי בשם הגאון מוהר"ץ בעהמ"ח טיב גיטין ז"ל שאמר ע"פ דברי האלשיך שפירש וינחם ד' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו ופירש שכמו באב אם בנו יחטא והוא בכעסו יאמר כי יעש' לו כך וכך ובזה שכך חמתו כמו כן בזה שדיבר ניחם ד' על הרע' אשר דיבר לעשות לעמו ולכך בשמעו את דברי האל' אז יתברך בלבבו וע"ז אמר לא יאבה ד' סלוח לו כי אז יעשן דהיינו שעדיין אינו כועס ולכך לא נשכך חמתו עדן ודפח"ח. ואני אומר עד"ז באופן יותר עמוק דהנ' ביאור דברי האלשיך שהקב"ה מתנחם בדיבורו לעשות רע נראה