דברי שאול עה"ת ומגילות שב

זה חן בעיניו עד"מ שאם יפטור כל העם ממס במה יוכר איפוא החנינ' שחנן אותו. והנ' זה בבו"ד אבל הקב"ה יוכל לעשות טובה כללית ובכ"ז לא יגיע הטובה והחנינ' רק לזה שירצ' לחנן אותו עד"מ שצריך שדהו לגשמים והוא ישלח מטר ע"פ חוצות ובכ"ז לא יוחן רק מי שרוצ' לחננו שאף שילכו גשמים אם הקב"ה רוצה ישלח רזון במשמניהם ולא יעש' הגשם פרי זולת ויי שרוצ' הקב"ה בחנינתו וז"ש וחנותי את אשר אחון דהיינו רק במי שרוצ' לחננהו. ולפ"ז הנה זה הרשע יתפאר בלבו כי יעש' כל רע ובכ"ז לא יענש אחרי כי יזכה בטוב המגיע לצדיקים וכמ"ש הראב"ע שזה המליצ' למען ספות הרוה את הצמא' שבהגיע טובה לטובים ממילא גם הרשעים יזכו לזה ולזה אמר לא יאב' ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא ולא כמדת בו"ד מדת הקב"ה שהקב"ה יוכל לעשות שיגיע לו רע אף שהכלל יגיע להם טוב' וכמ"ש. וזה לדעתי מה שאמר דוד המלך ע"ה בסי' יו"ד אמר בלבו בל אמוט לדור ודור אשר לא ברע והיינו שע"י שהדור לא ימוט ממילא יגיע לו טוב' בכללות הדור ודו"ק

בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמא' כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי ע"פ מה דאמרו בחלק אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע ותכווכ' לפענ"ד כי היא מליצה כי מי שירצ' להשקיט שבר צמאו בשתותו מים מלוחים זה סיבה שאדרב' בזה יוסיף צמאון ואיך אפשר שירפא המדוה בדבר שמוסיף מדוה ואדרבא כל הדברים יתרפאו בדבר המתנגד לחליו. ולפ"ז ז"ש כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמא' והיינו שזה יחשוב להשביע נפשו בהתאות כדי שלא יתאוה ותהי להיפך כי אך בזה יצמא יותר ודו"ק

למען ספות הרות את הצמא' כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי ע"פ מ"ש הבעל עקידה בשער חמש' ושבעים אצל אנשי התאוה כי חטאם היה כי מי סנרדף מן התאוה יש לו קצת התנצלות כמ"ש הנחש השיאני ואוכל אבל אלו אשר לתאוה יבקשו הם ע"ד מי שיתאוה לשתות שמכין לעצמו דברים המביאים לצמא כדי שיוכל לשתות זה מגונ' מאוד יעו"ש. והנה כבר נודע כי הרוה הוא מי שהוא שבע לשתות היפך הצמא ולזה אמר שהתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי למען ספות הרוה את הצמא' שאף שהוא שבע מחטאים יתאוה להיות צמא לזה אמר לא יאבה ד' סלוח לו שזה מגוכ' מאד ובביאור כל הענין כבר כתבתי הרב' דברים. וכעת נרא' לי ענין חדש דהנ' התורת חיים כתב בביאור המאמר כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וביאר הוא דתנ' כבר אמרו בתחל' עלה במחשבתו לברוא את העולם בעדת הדין ואח"כ שיתף הקב"ה מדס הרחמים למדת הדין וא"כ הקב"ה נוטל כל חלק מדת הדין על הצדיק וכל העולם למדת הרחמים ולכך כל העולם ניזון בזכות חנינא וחנינא בני די לו בקב חרובין יעו"ש. כי האריך וכבר הארכתי בזה בכמ' מקומות ובזה נראה לי להבין מה שמצינו כמה פעמים שהצדיק נתפס בעון הדור וכמה פעמים נענש החיטא בעצמו דהנ' באמת הקב"ה נוטל כל חלק מדת הדין על הצדיק. אך זאת אם רבים החוטאים וא"כ אם ח"ו יצטרכו לענוש הרשעים יאבדו חליל' כולם ולכך הקב"ה מתחסד ושוקל צדיק אחד ונתנו למדה"ד כדי שיכפר אבל אם החוטאים מועטים א"כ למה יענש הצדיק בשביל חוטאים מועטים ולכך ניתן מדת הדין על הרשעים וכל העולם הם במדת הרחמים ומעת' זה שאמר כאן פן יש בכם איש או אשה או משפח' או שבט דהיינו שהחוטאים יחידים והוא יתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי וינצל בזכות הצדיק שזה המליצ' של הרוה והצמא' וכמ"ש האבן עזרא. לזה אמר לא יאב' ד' סלוח לו כיון שהוא היחיד יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא וכמו שהיה בסדום ועמור' ודומיהם. והנה גם הבהמ"ק והארץ מכפרים וזה ג"כ כשרבים החוטאים שאז צריכים הם שיכפרו והם בחלק מדת הדין. ולזה אמר שכאשר ירבו לחטוא וכרובם כן חטאו לו ויקצוף על הארץ אז הדור האחרון יאמרו מה חרי האף הגדול הזה וע"ז יאמרו לאשר עזבו את הברית ע"כ ההכרח שיהי' הארץ בחלק מדת הדין וישליכם אל ארץ אחרת כדי שהארץ יקבל כל מדת הדין עבור החוטאים והמעיין בהפרש' ימצא כי הוא הער' גדול'. עוד אמרתי בזה ע"פ מ"ש המפרשים דלכך לא הזכיר משה רבינו השלש עשר' מדות באנשי מרגלים להיות כי אדרבא בשביל שהוא בעל חסדים טובים ואם אותו עזבו ולא בטחו בישועתו אין מקום שיתחסד עמם יעו"ש ולכך כאן שעבדו ע"ז אין מקום למדה"ר שירחם עליהם ולכך לא יאבה ד' שהוא שם הויה שהוא רחמים לרחם עליהם ואדרבא יעשן אף ד' וקנאתו שאדרבא המדות האלו נהפכו עליו לאכזר וזהו שלא מצינו קנא' רק בע"ז וכמ"ש במכילתא והובא ברמב"ן פרשת יתרו יעו"ש והבן. וזה לדעתי מה שאמרו ארורים הרשעים שמהפכים מדה"ר לדין ודו"ק

והיה בשמעו את דברי האל' הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך וגו' לא יאב' ד' סלוח לו וגו' כבר כתבתי בזה כמה וכמה דברים. וכעת נרא' ענין חדש ע"פ מה ששמעתי בשם הגאון מוהר"ץ ז"ל בעהמ"ח ס' טיב גיטין שאמר הא דכתיב לעברך בברית ד' אלקיך ובאלתו אשר ד' אלקיך כורת עמך היום למען הקים אותך היום לו לעם ואמר הוא עד"מ באדם שלקח אחד מקרוביו לפקח על מסחרו הגדול בבית חנותו וא"ל שישים עין על המסחר שאם