דברי שאול עה"ת ומגילות ש

ועיין בהקדמת המס"ע לחו"מ שמביאו ועד"מ ה' תפילין אלמלא הקבל' לא ידענו מהמצות תפילין ומה ענין לטוטפת ויש בה שמנה. דרך. כלל התור' שבכתב צריכ' לתור' שבע"פ וכפי קבלת חז"ל הנאמנ' ולפי"ז במיתת צדיקים וכל צדיק וצדיק יש לו דרך אחר בפשט המקרא וכבר הורנו הר"ן בדרושיו שהתור' נתנה כפי שכל אנושי אף שהוא היפך שכל אלקית ולכך אמרו מאן נוכח נוכח רבה בר נחמיני ולפ"ז ז"ש גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התור' הזאת והיינו שע"י מיתת צדיקים לא נדע כוונת התור' ואשר לא כתוב בספר התור' כי אם בקבלת חז"ל התור' שבע"פ וכפי הפירושים שפירשו חז"ל ובמותם לא נדע דברי התור' ויש להעמיק עוד שבלי קבלת חז"ל הנאמנ' מה ניקל לעשות מצות ועבירות כי ענין מצוה ועביר' הוא הכל כפי שקול אל דעות אף אם לענין האנושי נרא' להיפך וא"כ איפוא במיתת הצדיקים נחשב כי אשר לא כתוב בספר התור' הזאת מהראוי לעשות והתור' הקדוש' באמת לא לכך כוונ' ואין לנו לסור ימין ושמאל מקבלתם הנאמנה

בדרך אחד יצאו אליך ובשבע' דרכים ינוסו לפניך הנה דקדק הרב מו"ה אברהם קאמף נ"י דצריך לכתוב מלפניך ולא לפניך והוא דקדוק עצום. והשבתיו ע"פ מ"ש בגליות דנשתכר דוד שלא הי' צריך ללכת לאחריו ע"ש וה"ה כאן הבטיח' התור' שינוסו לפניהם ולא יצטרכו לחזור לאחוריהם. עוד אמרתי דהנה נודע בטכסיסי מלחמ' שאין מעמידין כולם במקום אחד כי אם בהרבה מקומות כדי שאף שיוכל האויב להפיל השונאים במקום אחד אבל יתגברו במקום אחר ולזה הבטיח' התור' שבדרך אחד יצאו אליך ותוכל להתגבר עליהם וכן להיפך שבשבע' דרכים ינוסו לפניך ותוכל לרדוף אחריהם ודו"ק: סליק פרשת תבא פרשת נצבים

אתם נצבים היום. עיין רש"י לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים אמרו מי יכול לעמוד באלו התחיל משה לפייסם וכו'. הכוונ' לדעתי ע"פ מ"ש האלשיך בפרשת נח בשם גדול אחד בהא דכתיב וינחם ד' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו דהיינו במה שדיבר לעשות רעה בזה שכך חמתו כדרך האב שבמה שאומר שיעשה לבן בזה משכך כעסו ודפח"ח. ולפ"ז נרא' לי דזה נודע שכאשר האב אומר בכעס שיעש' לבן רעת עד"מ שיתן לו מלקות הוא אומר מספר עד"מ ארבעים או חמשים מכות דבכעסו לא יוכל לומר שיכחו כך וכך בצמצום רק כפי מספר הרגיל אבל אם יאמר כך וכך מכות בדקדוק אז ניכר שזה הוא במכוון ולא ישקיט כעסו עד יתן לו כך וכך ולפ"ז כאן שלא נקט הכתוב רק צ"ח ולא מאה ע"כ שבאמת יקיים בהם ע"כ חרדו מאד וז"ש חוץ ממ"ט שבת"כ שגם שם הי' מ"ט ולא מספר שלם וע"כ שהוא במכוון וגם אם הי' רק ע"ד הכעס הי' יכול לומר שיתן להם אותן הקללות שכבר קללם ומדחדש להם הקללות בפנים שונות ע"כ שבדקדוק הם וע"כ חרדו מאד

אתם נצבים היום כולכם. במדרש רבה הלכ' אדם מישראל שלא התפלל וכו' ע"ש כמה מעלות לתפלת. ולכאור' מה ענינו לאתם נצבים. ולפענ"ד נרא' דהנה כבר נודע כי יש עמוד התור' ועמוד התפל' והנה באמת כי עמוד התור' גדול' מאד. אמנם יש לתפל' מעל' יתיר' שתור' לא וכל אדם זוכ' לזה וכמ"ש במדרש אלף יוצאין למקרא מאה למשנה ע"ש על פסוק אחד מאלף מצאתי וגם באם האדם במצור ובמצוק ולבו בל עמו ללמוד כמאמרם לבא בכסתי' תלוי אבד כסתי' אבד לבי' אבל תפל' אדרב' כל מה שאדם במצוק יותר יותר יוכל להתפלל ממעמקי הלב והנה זה לדעתי מ"ש במדרש הובא ברש"י כששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים ואמרו מי יכול לעמוד באלו א"ל משה אתם נצבים היום כלכם והיינו לפי שדרשו גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התור' הזאת זו מיתת צדיקים דאגו מאד ואמרו מי יוכל לעמוד באלו והיינו כשימותו הצדיקים והתור' נתמעט מה אנו עושים והשיב כי עוד נשאר לכם תקנ' בתפל' ולזה יש יותר שאת כי לזה אתם נצבים כלכם היום וכולכם ראויים להתפלל ולבקש מד'. וגם יתכן לפרש ע"פ מ"ש בירושלמי דרשו ד' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב אימת הקב"ה מצוי בעי"ת ד"א הוא מצוי בבהכ"נ ובבתי מדרשות והנה כשאין יושבין ולומדין אבל עכ"פ הוא מצוי בעשי"ת וכבר אמרו חז"ל דביחיד הוא בעשי"ת ובציבור הוא בכל קראינו אליו וז"ש אתם נצבים היום כולכם. וימתק יותר עפמ"ש האלשיך לפרש על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי ואמר משל למלך שהי' לו מנגן יפה ואף שפשע נגדו בשביל חיבת הנגון עבר על פשעיו והנ' קרה שנקצץ ידו ויאמר המלך תלוהו שכל שאין לו יד לנגן שוב נענש על כל פשעים ולכך כשהי' להם תור' על כל פשעים תכסה אתבת התור' אבל כשעזבו את תורתי אז אבדה הארץ ולכך כששמעו במיתת צדיקים אמרו מי יוכל לעמוד באלו ולכך אמר להם אתם נצבים היום כולכם שאף שאין בכם עמוד התור' עמוד התפל' יש בידכם והנה אמרו במדרש שם תפלת השחר עד חצות תפלת המנחה עד הערב ותפלת ערבית אין לה קבע. ולדעתי הכוונ' דהנה מה שתקנו לנו התפלות הוא לפי שהאדם עלול לחטאים ולפשעים ובפרט כשהאדם הולך דשוק לסחור כמה