דברי שאול עה"ת ומגילות רצח

ענינים ויש לו דקות השכל להשתמש בחכמ' ולא בדברים הפחותים וז"ש חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב ובל יתיצב לפני חשוכים והיינו שבזה יגדל מעלתו ויוכל לדבר עם מלכים ולא עם חשוכים ודפח"ח. ולזה אמר כאן דהנה מצינו בכוזרי שלכך נתן להם השבת שהדת תפרידם שלפי דקות שכל הישראלי היו השרים לוקחים אותם להשתמש בהם בשכליות והיו מתערבים עמהם אבל הדת הפרידם. ולפ"ז אמרה התור' שזה בהיותם ת"ח ויהי' להם דקות השכל אבל כשיהיו נפרדים מן התור' וממאסים בה מה יהי' בסופם ולזה אמר כי אחר שיאבדו דקות שכלם וכמאמרם והשיבך ד' מצרים באניות ודרשו בעניות מד"ת וממצות ואז ירצו להתמכר לעבדים ולשפחות למלאכות פחותות ובאמת לזה נפש הישראלי אינו מסוגל ואין קונה וזה שאמרו בתיקוני הזהר אן הוא רזא דפרקונא ואמר כי והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה דא הוא רזא דפרקונא והיינו שאם יחטאו וירצו לפרוק מעליהם עול תור' שוב לא יצליחו למלאכות פחיתות ודו"ק היטב

והנה נסתפקתי לפי מה דקי"ל דנחלקו אי אהל זרוק שמיה אהל או לא היאך הדין לענין ישיבת מצרים אם בא באני' ובספינ' אי עובר ואמרתי דמכל מקום רואה את הדרך וז"ש והשיבך ד' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לא תוסיף עוד לראות' ודו"ק ובמדרש דרשו בעניות מתור' ופרשתי דהנ' הרמב"ם כתב בפ"ה ממלכים דדוקא יחיד אסור לשוב אבל רבים ע"י מלך וב"ד מותרים והנה כאן שהשיבם לרבים ע"ז אמר בעניות של תור' שלא יהי' ע"י מלך וב"ד ודו"ק

והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה. כבר נודע מה שדרשו חז"ל במגיל' ע"ז במה שהסומא צריך לנר כדי שאחרים יראו ויורו אותו. ולדעת זה מליצ' על התור' ע"ד מה שפרשתי מה שאמרו עתיד התור' שתשתכח מישראל שנאמר והפלא ד' את מכותך הפלא' זו איני יודע מהו כשהוא אומר ואבדה חכמת חכמיו וגו' הוי אומר הפלא' זו תור'. ופרשתי דהכוונ' דהנה אם נמצאו גדולי ישראל אף שהם מעטים אחד בעיר עכ"פ כל איש יודע ספר יוכל ללמוד ממנו וישאל אותו ויורהו ואז גדיים נעשו תיישים אבל אם הגדולים נעדרו ח"ו אף מי שיודע ספר מה יעש' מי יאמר לו מאור תורת ד' ומי יורהו הדרך ולזה אמר כי עתידה תור' שתשתכח מישראלן ולזה אמר הפלא' זו איני יודע מה הוא והיינו שהרי התור' מונח ומי ימח' ללמוד וכל הרוצ' לזכות בתור' יבא ויזכ' לזה אמר שאבד' חכמת חכמיו, וא"כ לא יוכלו להבין מה שילמדו ולזה אמר כאן שימששו בצהרים כאשר ימשש עור באפיל' שלא יהי' מי שיאיר עיניו כנלפענ"ד ע"ד המליצ' ובעוה"ר כמעט נתקיים בנו וד' ירחם על תורתו

והיה כאשר ישיש ד' וגו' הכוונ' לפענ"ד דהנ' יש הבדל בין אב המכ' את בנו ובין אדון שמכה את עבדו שהאדון יוכל להיות שיכה ע"ד נקמת משא"כ האב שאינו מכה רק למען שיישיר הבן דרכו וא"כ מכ"ש בהקב"ה כי בו לא יתכן שום הפעליות והוא ודאי רק לטוב' וז"ש כאשר שש וגו' להיטיב שבודאי אינו רק לטובתכם שכביכול הקב"ה אינו מקבל הפעליות כן ישיש היינו שעל האופן הלז מכה ד' אתכם לא לנקמ' רק לטובתכם כדי שתשובו בתשובה שלימ' ודו"ק היטב

יפתח ד' לך את אוצרו הטוב. במדרש רבה כאן מעש' בגוי אחד ששאל את ריב"ז א"ל אנו יש לנו מועדות ואתם יש לכם מועדות אנו יש לנו קלנדא סטרגליא וקרטיסים ואתם יש לכם פסח ועצרת וסוכות איזה יום שאנו ואתם שמחים א"ל ריב"ז זה יום ירידת גשמים מנין שנאמר לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתיב אחריו מזמור הריעו לד' כל הארץ וגם במדרש רבה פ' בראשית פי"ג סי' ד' נמצא כן בשינוי לשון ועיין ביפ"ת מ"ש בזה. ולפענ"ד הפיליסוף תלה השמחה בהזמן ולכך אמר שנקרא מועדים והיינו שמועד נקרא הזמן המיועד וחשב שהוא הצלח' הזמניות וזה שאמר אנו יש לנו מועדים ואתם יש לכם מועדים ולא ידע כי מועדים שלנו הם נקראים מועדי ד' שאינן הצלחת הזמן כי אם מיד ד' אבל הוא חשב שהיא הצלח' הזמניות וא"כ אמר אתם שמחים ואנו שמחים והיינו שאין הצלחתינו שוות ובפרט כשזה קם זה נופל ונמצא אין אנו שמחים כאחת אימתי היום שאנו ואתם שמחים וע"ז אמר ביום ירידת גשמים והיינו שזו שמחה כוללת והיא באה מפאת הצלחת הארץ שהקב"ה גזר שהארץ תתן את יבול' וזה כולל לכולם ביחד וז"ש הריעו לד' כל הארץ שזה מחבר כללות הארץ והורה לו שאם השלום בארץ והם לאחדים כמו שהגשמים מתחברים את כל הארץ כמו כן האחדות מחבר את האנשים ולכך כלם שמחים: וזה אמרתי בשנת תרכ"א בעת שנהיית' מטעם המלך ושריו להיות יום הוועד הנקרא לאנדסטאג שיהי' כל הארץ לאגוד' אחת שכולם שמחים

והפלא ד' את מכותך: דרשו חז"ל שבת דף קל"ח דעתיד' תור' שתשתכח מישראל הפלא' זו איני יודע מהו כשהוא אומר ואבדה חכמת חכמיו הוי אומר הפלא' זו תור' והרי"ף בח"א תמה ע"ז דוהפלא ד' את מכותך קאי על היסורים והמכות שיהיו גדולים ונאמנים ע"ש ולפענ"ד נרא' ע"פ מה דאמרו חז"ל אם רוא' אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתל' בביטול תור' ופירשו דהנה כבר אמרו רז"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחל' וכו' והכוונ'