דברי שאול עה"ת ומגילות רצו
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 296 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →השכל וחכמ' וגבור' ועצה למלחמ' וז"ש ולתתך עליון על כל הגוים וזה שאמר הטעם ולהיותך עם קדוש כי אתה בעצם בתכנית נפשך עם קדוש ולכך בחר בך יותר מכל העמים ודו"ק
ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. הכוונ' לדעתי ע"ד מה שאמרו בעירובין כל הבורח מן השררה השרר' בורחת אחריו וכל הרודף אחר השרר' השרר' בורחת ממנו ע"ש בדף י"ג. ואמרתי בזה דלכאור' אין נ"מ דסוף סוף שניהם אין להם כבוד ואמרתי דהנ"מ היא באם ירצו לעמוד זה ישיגו הכבוד וזה יברח ממנו וז"ש ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך היינו אף שאתה לא תחפוץ בברכת הגשמיות הם ישיגוך ודו"ק
ובאו עליך כל הברכו' האל' והשיגוך כי תשמע בקול די אלקיך. וכבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי עפ"י מה שאמרו בעירובין פ"ק כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו והבורח מן הכבוד הכבוד בורח' אחריו ולזה הבטיח הקב"ה שהברכות ירדפו אחריהם ותשיגם למלאות אסמיהם שבע אף שלא ירצו כ"כ
וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך. הכוונ' לדעתי ע"ד מה שאמרו במדרש רבה פ' ויחי ופרש' שמות על פסוק שר צבא ד' עתה באתי שר צבא של מעל' אני בכ"מ שאני נרא' הקב"ה נרא' בכ"מ שהי' ר"י ארוך נרא' הי' רבי נרא' ועיין מ"כ שם שכתב שהכוונ' כמו שר"י ארוך היו כל תלמודו מרבו וכל מה שהי' אומר הי' כאלו שמעו אותו מפי רבו כמו כן המלאך אינו עושה דבר אלא מפי ד' כתלמיד מפי רבו ע"ש
ואני אומר עוד דהענין היא דכיון שהמלאך אין לו בחיר' על הרע א"כ בכ"מ שנרא' שכינ' עמו. ומעת' נרא' לפענ"ד דזה כוונת הכתוב דאם נזכ' שימול לבבינו וכמ"ש הרמב"ן בפירושו שמילת הלב היינו שלא יהיו בעלי בחיר' על הרע אז נזכה לזה שכ"מ שנרא' ישראל השכינ' נרא' עליו וז"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך ומה נכבד בזה דרשת חז"ל אלו תפילין שבראש דהנה כבר כתבתי בחידושי לאגדות בברכות דענין תפילין הוא שרשו טפלה וחיבור והתי"ו מתחלף בטי"ת וזה מורה על דביקות הגדול שיש בינינו לבין הקב"ה כביכול ופרשתי בזה המאמר המתמיה תפילין דמרי עלמא ע"ש וא"כ זה שאמר שאחר שנזכה כ"כ לדביקות אלקית א"כ בכ"מ שישראל נרא' שם ד' נקרא עליו והבן בדברים כי נעמו
עוד נרא' לי דהנה יש בבעלי מלאכ' שני עניינים יש שאומנתו במלאכת היד כגון החייט והנגר והרצען וכדומה ויש שאינו עושה בידים זולת מה שמחשב במוח וממציא ענינים דקים ע"י השכל הישר שחננו אלקים והנה גם בבעלי מלחמ' נמצא כזה רב ההמון עיקר אומנתם במה שיש להם כח ללחום וידם רב להם אבל הממונ' עליהם לראש הוא לבדו הוא החלוש ויוכל להיות לפעמים כי הוא איש חולי ידוע ומכל מקום יש בו כח להנהיגם בכל תכסיסי מלחמ' ע"פ השכל אנושי וכמ"ש כי בתחבולות תעש' לך מלחמ' והנ' אוה"ע כל כחם אינו רק עפ"י שני דברים אלו אבל לעתיד לבא כשיתגל' זרוע אלקית אז יכירו וידעו כי ישראל אינם נוצחים בזרוע בשר והם מקדישים ידיהם לעושיהם וגם רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום ולא יועיל שום דבר כי אם את אשר יבחר ד' כן יקום ולפ"ז ז"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך והיינו שכל כלי יוצר עליך לא יצלח כי אם ברוח ד' צבאות וזה המליצ' ששם ד' נקרא עליו ובלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו וע"כ יראו ממך. ומה נכבד בזה המליצי אלו תפילין שבראש כי תפילין של יד ושל ראש הם שתי מצות והכוונ' כי היד שמורה על כח ועוצם ידו לזה צות' להניח של יד להראות כי לא בכח יגבר איש ותפילין שבראש הוא להורות כי לא עפ"י שכל שבראש והוא במוח שהתפילין נתנין כנגד המוח להראות כי אין חכמה ואין עצה לנגד ד' וז"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך אלו תפילין שבראש דזה נגל' לכל העמים ולכך תפילין שבראש חשוב' יותר משל יד ועיין מג"א סי' כ"ה משום דגם מה שעוש' האדם מיד צריך ג"כ לעזר הראש והמוח וע"כ כשהתפילין של ראש מורה על זה שאין מועיל שום שכל ודעת נגד ד' ע"כ יפה דרשו אלו תפילין שבראש ודו"ק היטב
ברוך אתת בבואך וברוך אתה בצאתך. דרשו חז"ל כשם שביאתו לעולם בלא חטא נרא' לי דיצא להם דהרי באמת אמרו נוח לו לאדם שלא נברא וא"כ מה מעל' שיבא בעולם. אך התוס' כתבו דזה בסתם בני אדם אבל צדיק אשרי לו ואשרי לדורו וא"כ כשברוך ביציאתו מן העולם ממילא למפרע ברוך בבואו. ובזה מיושב קושית המזרחי דא"כ מה דריש ברוך אתה בבואך ולפמ"ש באמת בסתם בני אדם ארור הוא בבואו ורק בצדיק ברוך בבואו ודו"ק
יירש הצלצל. עיין רש"י וראב"ע מ"ש בזה ועיין ב"ק דף קט"ז ע"ב ברש"י ותוס' ד"ה וחסינא ועיין בד"ה א' י"ג במפרש שם ד"ה ובשירים ובכינורו' ע"ש פסוק ח' ודו"ק
ארור האיש אשר יעש' פסל ומסכ' עיין ספורנו מ"ש בזה למה נכתב הארורים ולא הברכות שגם הברכות אמרו. ולפענ"ד הדבר פשוט דבשלמא בל"ת שייך לפרט אותן הארורים אבל בשליל' שלא עברו על אותן הדברים א"כ הרי הוא בכלל ברוך אשר יקים את ד"ת ומ"ט לפרוט דוקא אלו בלבד ורק לפי שהצורך