דברי שאול עה"ת ומגילות רפב

הנה צדיקים אתם אני קשרתי על אדוני אבל מי הרג את כל אלה כי בזה לא שייך בחיר' וע"כ שד' צוה כן וא"כ הי' מופת חותך ודו"ק היטב

והוצאת את האיש ההוא או את האש' ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים. נשאלתי מה דכתיב את האיש או את האשה היא מיותר. והשבתי דבספרי דרשו לפי שמצינו שהנדחים בסייף יכול אף המדיחים ת"ל את האיש או את האשה א"כ צריך לזה וכפי הנרא' רמזו רמב"ן בתור' ע"ש רק לפי שזה נתקש' בו הרבה ובקש מאוד לישבו אמרתי לרשום

מי האיש הירא ורך הלבב בילקוט זה בן ארבעים שנה והיא תמוה והאיר ד' עיני ומצאתי בספר מגיד משרים המיוחס להב"י שכתב בפ' ויקהל דלאחר ארבעים שנה מתחילין ימי הזקנה ומן (הדין שלא יהי' מועיל תשוב' דלאו בתוקפי' הוא כמו מקודם ואינו באותו פרק ע"ש ולפ"ז ז"ש מי האיש הירא והיינו שירא מעבירות וז"ש שהיא בן ארבעים שנה ודו"ק

ובא בכל אוות נפשו ושרת בשם ד' אלקיו ולפענ"ד הכוונ' דבאמת נחלקו הכהנים למשמרות והנה יוכל להיות כי ירצה הכהן לבא אף שלא במשמרתו כדי לקחת חלק עם אנשי המשמר לזה אמר שאם הכוונ' בשביל זה לא מועיל רק שכשיבא בכל אוות נפשו לשרת בשם ד' ונפשו חשק' בעבודת ד' אז חלק כחלק יקח ודו"ק

אשר יגידו לך ימין ושמאל עיין רש"י וברמב"ן ובמזרחי שביארו כוונת רש"י דאין הכוונ' שיאמרו באמת על ימין שהוא שמאל רק שבאמת הוא ימין רק שאתה תחשוב שהוא שמאל ובאמת היא ימין ע"ש. ולכאור' לא משמע כן אבל תמהני שלא הזכיר דברי הירושלמי ריש הוריות ה"א יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין יכול תשמע להם ת"ל ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל ע"ש הרי כדברי הרמב"ן והמזרחי ובפני משה שם הבין שהספרי והירושלמי פליגי ומהתימ' שנעלמו מעיני דברי הרמב"ן והמזרחי שהם מפרשים דברי הספרי כמ"ש בירושלמי ודו"ק

ושוב מצאתי אחר זמן רב במדרש שיר השירים בפסוק כי טובים דודיך מיין שאמר שם לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל על הימין שהוא ימין וכו' ואפי' שיאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין ע"ש וזה אי אפשר להעמיס כמו שהעמיסו הרמב"ן ומזרחי פירושו. אך לפענ"ד נרא' העיקר דבאמת מי שאין לו לב להבין אם הדיין טעה זה אין לו לסור מדברי רבו אף שבאמת אומר על ימין שהוא שמאל וכן להיפך אבל מי שהגיע להורא' ויודע שזה הרב טעה זה אם יעש' כהוראת הרב זה מזיד מקרי אף שהרב טעה כיון שהוא נגד משנה מפורשת וכענין המבואר בסוגיא דשיקול הדעת זה אין לו לסמוך על הוראת הרב כיון שטעה והמעיין בירושלמי הוריות ימצא הדבר מפורש שהרי שם מקשה במי שהוא כשמעון בן עזאי רק שטועה לפסוק כהוראת ב"ד אף שיודע שהוא טעות משום שחושב שמצוה לפסוק כהב"ד אף שטעו ע"ז מביא דבכה"ג אין מחויב לשמוע להם וז"ב ודו"ק ועיין במנחת יהוד' שהקש' ג"כ דאיך אפשר שאם יטעו ישמעו להם ופירש הוא דקאי על תקה"ש שאינו דוחה שבת מדרבנן וכן שניות לעריות שהכל חכמים הגידו ואסרו וזה נקרא על ימין שהוא שמאל ע"ש וזה דוחק

כפר לעמך ישראל במנחת יהוד' שם פירש דהוא מלשון וכפר בריתכם את מות שהוא מלשון גלו וכן כאן מבקשים גלה לעמך ישראל מי הרוצח שכ"ז שלא נודע מי הרגו גואל הדם ימית את מי שאין דינו למות וממה שהיו רוחצים את ידיהם המנהג לרחוץ כשמת מת בעיר חלילה כי ידיהם לא שפכו את הדם ע"ש בשם ר"ת מאורלייניש

במסורה ג' תכין. תכין לך הדרך תכין לבם. תכין דגנם הובא בעוללות אפרים ח"ב עמוד ה' מאמר נ"ט והכוונ' לפענ"ד דהנה האדם יש לו שני ענינים השלמת נפשו והשלמת זולתו. אמנם השלמת זולתו צ"ל בשתים אם להוכיח אותם בתוכחת מוסר כי ישובון מאון וגם להכין להם מזון וכל אשר יוכל למען יוכלו להשיג שלימות וז"ש תכין לך הדרך וזה היינו שיקשט עצמו ואח"כ יקשט אחרים וז"ש תכין לבם שיהי' לבם שלם לד' וגם תכין דגנם לטוב להם ודו"ק

והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם. נשאלתי מתלמודי החריף מו"ה מענדיל בודק ני' דהך את האיש או את האש' דכתיב שתי פעמים היא תמוה דלמה אצטריך ובאמת שתימה רבא היא וחפשתי בספרי ובילקוט ובש"ס בכמה מקומות ולא מצאתי שידרשו זאת. ולפענ"ד נרא' דהנ' רש"י כתב דהמתרגם אל שעריך לתרע בית דינך טועה שכן שנינו וכו'. ותרגומו לקרווך. והוא תמוה דמלבד דבכתובות דף מ"ה דרשו דאם רובה נכרים סוקלין על פתח ב"ד ופירשו דשעריך היינו פתח ב"ד אף גם דבסנהדרין דף ט"ז דרשו איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר לשעריך וכן הוא בדף קי"ב שם והרי דשעריך היינו פתח ב"ד. אך נרא' דבאמת בשעריך הוא כולל שתים דהיינו שער שעבד בו ושער ב"ד ולפ"ז אם נתרגם לתרע ב"ד לא הי' נודע אם בעי לשער שעבד בו דהיינו אם רובה ישראל וז"ש רש"י דטוע' אבל תרגומו לקרווך וא"כ הוא כולל בין שער שעבד בו דזהו בכלל קרווך וגם שער ב"ד הוא בקרווך וז"ב בכוונת רש"י ולפ"ז אם לא