דברי שאול עה"ת ומגילות רפ

שכיחי רוצחים לכך הרב' להם מקלטות ותמהו התוס' והמהרש"א בח"א דהא ערי מקלט היו על מי שהרג בשוגג ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דעקובה מדם שוב לא היו מתכוונים לשם מצוה רק בסבת שנא' וקנא' או שבטבעם שופכי דם הם ולכך הרבה ערי מקלט ודו"ק

ונגשו הכהנים הלוים כי בם בחר ד' אלקיך לעמוד לפניו ולשרתו ולברך בשמו ועל פיהם יהי' כל ריב וכל נגע. לפענ"ד ע"ד הלצי' שהכתוב אומר שלכך יהיו הכהנים ולוים בזה אף שמה להם ולבני אותה העיר משום שאחרי שבחר ד' בהם לשרתו ולברך בשמו א"כ כיון שאת הטוב מקבלים גם הרע יקבלו ולכך על פיהם יהי' כל ריב וכל נגע היינו אם יקרה איזה דבר אשר הוא מקרה בלתי טהור ג"כ צריך להיות על פיהם עוד נרא' לי רמת דהנ' על התור' ועל העבוד' וגמילות חסדים העולם עומד והנה כאן שאירע מקרה של שפיכת דמים וזה ביטול ענין קיום העולם ששפיכות דמים סיבה להריס' העולם ע"כ בחר הקב"ה בכהנים אשר עומדים לשרת שזה עבוד' ועל פיהם יהי' כל ריב וכל נגע דהיינו שמורים תור' בישראל וגם צוה שיאמרו ידינו לא שפכה וכפרש"י וכי ס"ד שזקני ב"ד שופכים דם אלא שלא פטרנוהו בלא מאכל ומשתה ולויה ואין לך גמילות חסד גדול מזה וזה מכפר על שפיכת דמים ויש בזה קיום העולם וע"כ בקשו כפר לעמך ישראל אשר פדית ד' ודו"ק

מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס לבב אחיו כלבבו. הכוונ' לפענ"ד דהנ' מי שמתיירא לעמוד ונמס לבבו אם בורח מהמלחמ' גורם שכולם בורחים ונופלים וע"כ אמר' תור' שמי שמתיירא ילך והוא שעכ"פ לא יברח ולא ימס לבב אחיו ובאמת שיש בזה ענין גדול דבני ישראל צריכים לבטוח בשם ד' ולא בחרב ובחנית ולכך מי שמתיירא מלבד שהוא בעצמו אינו ירא ד' גורם שגם אחרים לא יבטחו

לא יהי' לכהנים הלוים חלק ונחל'. עיין רש"י שהביא בשם הספרי שדרשו ונחל' לא יהי' לו זו נחלת שאר ורש"י נדחק בפירושו:

והנה הרב מו"ה אברהם קאמף ני' מראווא אמר דהכוונ' שהכהנים הלוים שירשו שדה מאשה שלקח' אין יכולין לירש גוף קרקע רק שיקבלו דמים וגוף השדה יחזור לבני המשפח' של אשה ואמר שזו הכוונ' שלא יהי' להם נחל' דהיינו נחלת שאר דשארו זו היא אשתו ואמר שכל המפורשים לא עמדו בזה והנה בכמו רגע אמרתי דהדבר מבואר בהדיא בש"ס דהכהנים ירשו נחלת אשה דהנה אמרו בב"ב דף קי"ז ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו מנין לפנחס שלא הי' לאלעזר מלמד שנשא אלעזר אשה ומתה בחיי מוריש' ומת מוריש' וירשה פנחס בנו הרי דאי לאו דהית' ראוי הי' אלעזר יורשה הרי שגם אלעזר הכהן ירש את אשתו הרי לך ראיה נפלא' דהכהנים ירשו נחלת שאר:

ולכאור' רציתי לחתור היבש' ולומר דכיון דאלעזר נסב מבנות פוטיאל וא"כ הי' מיתרו כדדרשו שפטם עגלים לע"ז וא"כ יתרו לא הי' לו חלק בארץ וא"כ שוב זה לא הי' מכלל ישראל ושפיר יכול לירש. אך זה אינו דמלבד דבאמת לא הי' לבני קני חלק בארץ ודושנה של יריחו נתנו להם וא"כ פשיטא שלא הי' להם חלק וגם לא נקבר אלעזר בדושנ' של יריחו ועיין במגיה במשנה למלך פ"ד מביכורים ה"ג שכתב בשם זקינו הכפת תמרים וכן הוא בכפת תמרים בסוכ' דף ל"ח שהגרים שיצאו ממצרים לא הי' להם חלק שמא לא גיירו בלב שלם אבל לעתיד יהיו גירי אמת ולכך יטלו חלק בארץ ודבריו תמוהים לפענ"ד דהרי יתרו שאין לך גר צדק יותר מזה ולא שייך שמגייר בשביל טובה ש שהוא בעצמו הי' לו כל טוב כדדרשו בספרי אל ארצי ואל מקומי אלך ואפ"ה לא נטל חלק בארץ ועכ"פ לא שייך לומר שהי' מבני קני וגם כבר דרשו חז"ל דבא משני פטפוטים מבני יוסף שפטפטו ביצרם. ולכאורה רציתי לומר שאשתו הית' מבני הכהנים והלוים והי' לה עיר בערי מגרש וזה שייך לכהנים ולוים ושפיר ירשו אלעזר אי לאו דהי' ראוי אך זה אינו דערי מגרש לא נתנו לקבור' וכאן משמע שהי' נקבר בגבעת פנחס בנו בגוף העיר ועיין פי"ג משמט' ויובל ה"ג שנותנין בית הקברות חוץ לעיר חוץ לתחום וא"כ איך קאמר הש"ס דהי' אלעזר יכול לירשו וגם קשה דאדרבא בזה מצי לאשכוחי דאלעזר לא יהי' לו ופנחס יהי' לו דאלעזר לא יוכל לירש משא"כ הבן ועיין בב"ב דף קס"ו דהאריך ג"כ הש"ס לפלפל בהסבת הבן והבעל ומביא ג"כ הא דפנחס ואמרו דא"ל דפנחס זבן דא"כ חוזרת ביובל ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו וראיתי במלמ"ל פרק י"א משמטה ה"א שהקש' דאמאי לא מקשה יותר דאי נימא דהלוקח שדה בזמן שהיובל נוהג אינו יכול לשנותו ותרי כאן אין לך שינוי גדול מזה דהא כל שקברו א"י לפנותו ומ"ש דאפשר דהי' ברשות בעל השדה לבנות בה"ק וע"ז מקש' דעכ"פ תחזור ביובל ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו וע"ז לא מהני תנאה ע"ש ולפענ"ד לבה"ק אפשר דמועיל דהוא ג"כ קודש לד' אך בפשיטות ל"ק לפענ"ד דכיון דמתחל' לא עשו אותו לבה"ק רק הכניסו אותו ע"מ לפנות אפשר דהי' שרי לפנותו וא"ל דהי' עכ"פ אסור בהנא' דזה אינו כיון דאסור לחפור בשדה שאינו שלו ביובל וכמ"ש המלמ"ל שם א"כ ע"כ לא הי' קבר בנין רק קבר עולם ולא מתסר בהנאה וא"כ לא שינתו וע"ז פריך דא"כ נמצא קבור בקבר שאינו שלו ואף דמותר לפנותו אם מתחל' נתנוהו על מנת לפנות ולא שייך חרדת הדין כמבואר ביו"ד סי' שס"ג אבל מכל מקום כדי בזיון שיצטרכו לפנות לאלעזר ודו"ק