דברי שאול עה"ת ומגילות כו

ולזה דרשו שנח מחוסר אמנה היה והוא תמוה דהא היה צדיק תמים ולפמ"ש א"ש והבן כי קצרתי

בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. הכוונ' לדעת דהנה הר"ן בדרשות כתב כי עונש הנצחי ע"כ מוטבע שהנפש לא טהורה מחלאת זוהמת העבירות נכרתה בטבע שאל"כ לא שייך עונש שכל עונשי עוה"ז אינו להנקם מהאיש כי חלילה מהפעליות כאלה שינקום נקמתו כי מה פעל לו כביכול ואם צדקת מה תתן לו ואם רשעת מה תפעל לו ורק שיראו אנשים ויקחו מוסר וא"כ עונש הנצחי בעולם הנשמות אין רואה ואין יודע ולא שייך עונש וע"כ שהוא מוטבע ולפ"ז כאן שגם נח לא היה כדאי א"כ הי' העונש כללי על כל פני האדמה ואיך שייך עונש כי מי יראה ויקח מוסר וע"כ שהעולם כלו הוטבע לעשות הטבע כמו שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וא"כ כל שהשחיתו כל כך עד שמלאה הארץ חמס נהפך העולם לתוהו ובוהו. וזה לדעתי מה שאמרו ואני הנני מביא את המבול מים לשחת את הארץ וגו' והקימותי את בריתי אתך ופירש רש"י הנני מוכן להסכים להמלאכים שזרזוני כבר ואמרו מה אנוש כי תזכרנו והיינו שמיתתם לא היה בעונש כי אם בטבע לזה אמר לו בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני והיינו שבאמת לא היה כדאי שלא היה צדיק שלם ותמים רק שהקב"ה בחמלתו שם עליו עינו לטובה וראהו צדיק לפניו בזה והבן

בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. מה שדייק לו בדור הזה:

נראה לפענ"ד הכוונה דהנה כבר האריך התורת חיים בחולין דף ס"ו בהא דאמרו כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין דהענין הוא דהקב"ה שיתף מדת הרחמים למדת הדין והענין הוא שאם היה בראו בדין אם היה האדם חוטא לא היה לו שום תקומה אפילו שעה אחת ולכך הוכרח לשתף רחמים לדין ולכך כל שגדול הדור בהדור ששקול כנגד הדור כולו הקב"ה נותן כל העולם למדת הרחמים וגדול הדור הוא בחלקו של מדה"ד למען יתקיים העולם. וזה היה הענין של ר"ח שהוא היה כולו בחלק מדה"ד וכל העולם ניזון בזכותו. אך ע"ז הקשה בעצמו דא"כ למה לא נענש נח שהי' הצדיק והי' ראוי שיהי' הוא חלקו של מדת הדין והעולם כולו במדת הרחמים ע"ש מיש בזה שהם הפכו מדת רחמים לדין ע"כ נענשו. ולפענ"ד היה נראה דבאמת אם היה נח צדיק תמים והי' ראוי להיות שקול ככל הדור אז היה הוא ראוי להיות במדה"ד אבל כיון שגם הוא לא היה כדאי רק שהי' מוכרח שעכ"פ צדיק היה ולא היה ראוי לעונש ע"כ הוכרח להנצל כדי שיהי' עכ"פ קיום העולם על ידו. וזה לדעתי מה שכתוב בפרשה בראשית ויאמר ד' אמחה את האדם אשר בראתי וגו' ונח מצא חן ודרשו שגם הוא לא היה כדאי רק שהי' מוכרח שעכ"פ צדיק היה ולא היה ראוי לעונש ע"כ הוכרח להנצל כדי שיהי' עכ"פ קיום העולם על ידו והיינו שלכך היה הוא בחלקו של מדת הרחמים וכל העולם במדת הדין ח"ש לו הקב"ה בא אתה וכל ביתך אל התיב' כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה והיינו כמו שדרשו בדורותיו לגנאי וה"ה כאן שבדור הזה אתה צדיק ע"כ בא אתה אל התיבה. ובזה נראה לפענ"ד הא דאמר בסדום וד' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היה יהי' לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגומר למען הביא ד' על אברהם את אשר דיבר עליו. ולכאורה הך ואברהם היו יהי' לגוי גדול אין לו ענין לכאן ופירש"י לפי שמזכיר הצדיק מברכו. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה לפמ"ש הת"ח צריך ביאור הא דבסדום לא נענש אברהם אבינו שהי' בודאי צדיק ושקול ככל הדור וא"כ היה ראוי שיקבל כל העונש והדור יהיה בחלקו של מדה"ר אבל באמת הא אברהם היה ראש לגרים וממנו נשתל כל האמונה אשר זרע ונטע והדריך בהנפשות אשר עשה וממנו למדו וכן עשה והוא הורה ליצחק ויעקב וא"כ איך אפשר לקחתו בעד הדור וא"כ מי יורה דיעה ומי ינהל על מבועי היראה ובמי יקיים כל הברכות טוב אשר ראוי לתתו לאברהם וזה שאמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה והיינו ע"ד מה שאמרו הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו לזה אמר שאני צריך להודיעו מה שאני עושה כי לכך לא נתתי אותו בחלק מדת הדין והוא ישא את עוונם לפי שאברהם היה יהי' לגוי גדול ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו' והיינו שממני ילמדו וכן יעשו לאהב' וליראה את ד' וגם למען הביא על אברהם אשר אמר להביא וא"כ איך יתקיים כשימות הצדיק הלז. וזה לדעתי מה שהבין אברהם להתפלל ואמר אולי יש חמשים צדיקים בקרבה האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיינו שאברהם היה מסופק אם הגיע זכות הצדיקים אשר בקרבה שישאו עונות המקום על שכמם שהם יכפרו עבורם והם יהיו בחלקו של מדה"ד והדור יהי' בחלקו של מדת הרחמים עכ"פ זה ודאי עול שימית צדיק עם רשע שהיינו שעכ"פ הצדיקים ימלטו כמו נח וע"ז הבטיחו שאם ימצא חמשים הצדיקים שישא לכל המקום בעבורם ולוט שניצול גם כן לא היה בזכותו, רק בזכות אברהם ולכך הי' הוא בחלקו של רחמי' וז"ש ויהי בשחת אלקי' את ערי הככר ויזכור אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפיכ':

וזה לדעתי מ"ש ס' תסא ועתה אם תשא