דברי שאול עה"ת ומגילות רנו

עלה בהם והוא תמוה דמתחל' כתיב שהתעבר ואח"כ ויצו שחקים ממעל וא"כ אף לאחר שנתעבר המטיר להם מן ובמה נתעבר וגם מה הוסיף ואף ד' עלה בהם הא כתיב למעל' שהתעבר ולפענ"ד ענין עברה והתעבר הוא מלשון עבור שהאש' מתעברת ונושאת העיבור ט' חדשים עד שתלד וה"ה כביכול בהקב"ה כתיב המליצה שנתמלא חימה כאשה עוברה ונשא עד שאף ד' עלה בהם ויהרוג אותם ועיין ברכות כ"ט ע"ב וז"ש כאן ויתעבר ד' כפי' רש"י שמלא חימה כנלפענ"ד

ולא תתחתן בם בתך לא תקח לבנו וגו' כי אם כה תעשו להם מזבחותיהם תתוצו וגו'. שמעתי בשם הרב המאה"ג החסיד מו"ה צבי אלימלך ז"ל אבד"ק ריניב שאמר על הך אם כה תעשו להם שהתרגום שינה בפירושו שהי' לו לתרגם אלהין כדין והוא תרגם ארי כדין ואמר דהנה כבר אמרו שהמים יכולין לנצח את האש אך זה כשהם מעורבים ביחד האש נתכבה במים אבל אם המים עומדים מרחוק והאש עומד מנגד הוא יוכל לייבש המים והנה כי כן הישראל עם האומות ג"כ כן אם מתחתנים ביחד המים שהם האוה"ע שנמשלו למים כדכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות דקאי על אוה"ע אז יוכלו לנצח את האש כדכתיב כי יסיר אבל כשעומדים מרחוק אז האש מנצח וז"ש כי אם כה תעשו להם היינו שלא תתחתן ולא תתערב בם אז מזבחותם תתוצין ותוכל לנצחם ודברי התרגם נכונים ודפח"ח

ואני אמרתי ע"ד מה שאמרו כי אתה עשית אתה גרמת לנו שאסרת לנו להתחתן באוה"ע וע"י כך הם שונאים אותנו ולפ"ז יוכלו ישראל להתנצל שלכך הם מתחתנים כדי שלא יהיו שונאים אותם ובאמת הוא להיפך שאם הישראל עומד חזק באמונתו לא יוכלו להרע לו וז"ש כי אם כה תעשו אז מזבחותם תתוצון אבל כשתתחבר להם אז ינצחו אותך לגמרי כי יחרה אף ד' בכם ודו"ק

ויתכן עוד יותר שזה שאמר להם כי עם קדוש אתה לד' אלקיך והיינו כמרא' לו שני הצדדים שאם יתחתן באומות ויהי' נאהב לאוה"ע אז יגרום שיחר' אף ד' ואם יהיה שנוא באוה"ע אז יהיה אהוב לד' ויהי' לו לעם סגול' וא"כ זהו כאומר לו ראה מה שתבחר לך שזה יותר טוב לך להיות אהוב לד' ממה שתהי' אהוב לאוה"ע ושנוא לד' ודו"ק היטב

שמור את יום השבת. בש"ס אמרו זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו כבר כתבתי בזה בפרשת יתרו וכעת אני אומר עפמ"ש הכוזרי ששאל לחכם טעם של שבת וכתב בפשיטות שיהי' להם מנוח שאל"כ יוכלו הגופות מרוב עבודה אבל באמת זה אינו דא"כ למה בחר דוקא שבת וגם למה צוה לענג אותו וע"כ משום דמורה על חידוש העולם וקבלת מ"ש

ובזה פרשתי מה שתקנו ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי דבזה ניכר שהטעם הוא משום קדושת השבת וקבלת מ"ש וז"ש ובשביעי רצית בו וקדשתו וע"כ משום חביבות יום השביעי וז"ש חמדת ימים אותו קראת וז"ש שזכור ושמור בדבור אחד שמזה מוכח טעם השבת ודו"ק

שמור את יום השבת לקדשו. הכוונ' לפענ"ד שיש אנשים שממתינים את יום השבת בשביל שכל השבוע הם טורחים ויגיעים מאוד מעבודתם והם מצפים ליום השבת בשביל הנאת הגוף אבל אין זה התכלית רק לצפות על יום השבת שיקדש אותו וזה שמור מלשון ואביו שמר דהוא לשון המתנ' כדי שיקדשו וזה שתקנו עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו מטוביך היינו מטוב הרוחני לא מטוב הגופני ודו"ק

שמור את יום השבת לקדשו בשבועת דף כ' אמרו שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו והני כסי הואיל ואתכהו בשמירה אתנהו בזכיר' והקשו בתוס' ונימא אפכא הואיל ולתנהו בזכירה לתנהו בשמירה והנרא' לי ע"פ מה שפרשתי מה דכתיב בלשון מקור דהא לשון זכור ושמור הוא מקור דהנה במה דכתיב וביום השביעי שבת לד' אלקיך ולא אמר תשבות כדרך שאמר בששת הימים תעש' מלאכ'. ואמרתי דהנה הרמב"ן כתב על פסוק איש ציד דיכנו את האדם ברגילתו תדיר ע"ש וכמוהו שבתך בתוך מרמה ואני תפלה ע"ש וכבר בארתי דבריו באורך והמה בכתובי' בדרוש שדרשתי שנת ת"ר יו"ד בשבת חוה"מ דע"י שהוא רגיל תדיר מתעצם המקרה על העצם ונזכר עליו בשם וגדר ונקרא בשם המופשט והנה מצות השבת הוא כ"כ מצוה על שביתה עד שלא יכונ' בשם שומרי שבת או זוכרי שבת רק בשם שבת בעצם וז"ש ויום השביעי שבת ולא יהי' שומר שבת רק השבת בעצם. וזה מה שאמרו וקראת לשבת ענג עונג זה שבת והיינו שיהי' נקרא בשם עונגי שבת ולא מענג השבת ולפ"ז כיון שגדר שבת הוא מקור שהוא עצם השבת וא"כ לכך אמר זכור ושמור לא שיזכר וישמר רק שהוא מקור הזכירה והשמירה ולפ"ז נראה לפענ"ד דלכך הני נשי הואיל ואתנהו בשמיר' אתנהו בזכירה דבשלמא אם היה תלוי בשם שומר וזוכר השבת אז הני נשי לתנייהו דהא הקפידה על הפועלים השבת דהיינו הזוכר והשומר אבל אם אמר זכור ושמור קאי על עצם השבת דאתנהו בזכיר' ושמירה וא"כ הני נשי ג"כ אתנהו בשמירה אתנהו בזכירה ודו"ק

ובזה נרא' לפענ"ד הא דכתיב אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ד' לפניך והיינו שכל המדות שהקב"ה נקרא רחום וחנון וכדומה כל השמות הקדושים אינם תדיר ולפעמים משתמש במדה זו ופעמים במדה הלז וא"כ לא נקרא בעצם בשם הזה וכביכול היא שמות התוארים אבל בשם הויה שהוא היה הוה ויהי' זה