דברי שאול עה"ת ומגילות רנה

שישראל לא מתו כי שמעו קול אלקים חיים מדבר מתוך האש היא לפי שאש של מעלה לא נכנס בחלקי החומרי ולא נתעצם בהם ולכך לא נתכלו אבל אחר כי זכו ישראל במעמד הנבחר ושמעו קול אלהים חיים ונזדכך גופם עד שנעשו רוחני חשו שאם יוספים לשמוע ויתעצם האש שלמעל' ויכנס בהם ותאכלם האש הגדול' שגופם נזדכך ונעש' רוחני ואז תאכלם האש הגדול' וז"ש אם יוספים אנחנו לשמוע ונזדכך עוד יותר ונתעל' אז יתר מהקודם ואז תאכלנו האש הגדול' וז"ש כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים מדבר מתוך האש כמונו ויחי וע"כ שנזדככנו ועלינו במעל' על כל בשר ונעש' מבשר אור רוחני וא"כ שוב יש לחוש שלא תאכלנו האש הגדול' של קול אלקים חיים ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא

ובזה מדוקדק מ"ש בתחל' היום חזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ואח"כ כתיב כי מי כל בשר דבשר הוא רך יותר מאדם כדאמרו בריש סוטה על פסק דיבא כל בשר להשתחוות ע"ש ולאחר שנעשו רוחני אמר בשר והאדם אף גוי במשמע כמ"ש בב"ק דף ל"ח ובכמה מקומות ודו"ק היטב

ותאמרו הן הראנו ד' אלקינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדול' וגו'. כבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי דהנה כבר נודע מ"ש הרמב"ם בהא דאמר וישב הים לאיתנו לתנאו הראשון וביאר הענין כי הנס שיוצא מחקרי הטבע בע"כ מוכרח שישוב לטבעו שעי"כ נודע כי מה שיצא מחקי הטבע הי' עפ"י נס ע"ש והנה גם כאן אמר כי לאשר כבר ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי הנה ע"כ מוכרחים למות אח"כ אם יוספים לשמוע כי במה יוודע איפוא אשר הי' נס וז"ש ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדול' וע"כ קרב אתה ושמע ואז יהי' נודע הנס הגדול והמופת אשר עש' ד' והטבע תשוב לאיתנ' הראשון וע"כ היטב בעיני הקב"ה ודו"ק

היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות כלם תמהו בזה דהיאך ימשך ממה שראו שדיבר אלקים את האדם וחי כי ימותו אם יוספים לשמוע וכבר כתבתי בזה וכעת אומר ע"פ מ"ש פ' יתרו וכל העם רואים את הקולות וגו' ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמע'. ולפענ"ד ביאור הדברים עפמ"ש דו"ז יעב"ץ ז"ל בסידור שבים הגדול יבואו בני אדם מהים וישירו בנעימות ואלמלא לא יכו בתוף לשתק הקול היו בני אדם מתים מכח הנעימות ע"ש וא"כ מכ"ש בנעימות דברות ד' היו מתים מתוך הנעימות וע"כ בא בקולות ולפידים שלא ירגישו בנעימות כ"כ ומ"מ חשו אח"כ כאשר הורגלו בקולו' שלא ימותו אח"כ מרוב הנעימות וכבר הורגלו בהקולות והלפידים

ובקשתם משם את ד' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ומצאוך כל הדברים האל' באחרית הימים ושבת עד ד' אלקיך ושמעת בקולו כי אל רחום ד' אלקיך. הנ' באמת כבר נודע שהתשוב' שהאדם עושה מפני הרע' הבאה עליו איננה תשוב' מועיל' כמ"ש חכמי המוסר אך לפענ"ד זה דוקא אם אינו שב רק מפני היסורין והתלאות אשר עברו עליו הנה אינו מתחרט על העון רק מפני סיבת היסורים ואם לא היו לו יסורים לא שב או אם היה יודע כי אעפ"י שישוב לא יועיל לו אז לא הי' שב זה לא נקרא תשוב' שאין לו חרטה על החטא אבל אם האדם כשבא עליו צרות אז הוא מתחרט על החטאים ואומר שחטאתיו גרמו לו זאת שהמרה את האדון בזה ודאי מועיל התשוב' והקב"ה מקבלה וז"ש ובקשתם משם את ד' אלקיך ומצאת ולזה אמר כי תדרשנו בכל לבבך היינו לא מפני יראת העונש רק מפני כי מתחרט שנתרחק מד' וז"ש בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ד' אלק"ך דהיינו שהוא לא שב מפני העונש רק עד ד' והיא התשוב' המעול'. ובזה פרשתי מה שיסדו בסליחות צרות רבות סבבוני קראנוך ד' אלקינו רחקת ממנו בעוונינו שבנו מאחריך תעינו ואבדנו. ונשאלתי לפרש ההמשך והשבתי תכ"ד דהנ' כבר כתבתי דאף דתשוב' מתוך הצרות איננה טובה דוקא כשהוא בשביל היסורים אבל כששב בתשובה שלימ' טוב' והמופת לזה שאם אינו שב רק מחמת היסורין אז כשאינו מוצא הצלה אז נסוג אחור וינזר לבושת אבל מי שהוא שב מחמת שמכיר חטאו זה לא יעזוב דרכו הטוב אף כשאינו מוצא עזר ויתלה זה בסיבת עוונותיו כי רבו וז"ש צרות רבות סבבוני וע"כ קראנוך ד' אלקינו אבל לא מחמת שהתחרטו על חטאתינו והנ' רחקת ממנו בעוונינו היינו שבסיבת עוונינו רחקת ממנו ע"כ שבנו מאחר כי לא הי' תשוב' שלימ' וע"כ תעינו ואבדנו כי באמת לא זאת היא התשוב' כי אם מי ששב מחמת שמכיר כי חטא ושב ודו"ק ועיין בראשית חכמה פ"ד מיראה מ"ש בזה הענין וכפי הנרא' גם הוא הבין כן ודו"ק

לא תוסיפו עליו ראיתי בדעת זקנים לרבותינו בעלי התוספות שכתבו בזה"ל שאם תוסיפו תגרעו דכל המוסיף גורע שאם תעש' חמשת ציצית גרעת גם ארבע' שהרי אינם כלום מאחר שלא עשית המצו' כהלכת' וכן פרש"י חמש פרשיות שבתפילין וחמש מינים שבלולב אבל אם ישב ביום השמיני בסוכה לא בא השמיני לבטל השיעור ומה שעש' עשוי עכ"ל והמעיין בסנהדרין דף פ"ח ע"ב ימצא דזה מקרי גרוע ועומד ותפילין מקרי אם הוסיף גורע ע"ש וצע"ג

ויתעבר ד' בי למענכם. לפענ"ד הכוונ' ע"ד מ"ש בתהילים ע"ח לכן שמע ד' ויתעבר וגו' ויצו שחקים ממעל וגו' וימטר עליהם מן וגו' ואף ד' אלקים