דברי שאול עה"ת ומגילות רנא

ענין הבנת הדבר מתוך דבר כמו שענין תבונ' מורה ע"ז ועיין חגיג' דף י"ב ומעתה זה שאמר בחכמה פותח שערים שעי"ז בתבונ' משנ' עתים והיינו שבעת הבריא' הוכן מצד טבעו שיפתח וישתנ' אח"כ וכמו שמעריב ערבים ומעבר יום ומביא ליל' שאינו שינוי שהי' כן מתחלת הבריא' כמו כן בזה. ומעתה גם התור' בעצמות' לא תוכל להשתנות וזה מחכמת הקב"ה הנותנ' וזה עיקר מצב הדת ודו"ק היטב

ויצוינו ד' אלקינו לעשות את כל החוקים וגו' לטוב לנו לחיותינו כיום הזה וצדק' תהי' לנו כי תשמור לעשות את כל המצו' הזאת לפני ד' כאשר צונו. כבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי ע"פ דברי רבינו החסיד בחובת הלבבות ז"ל בפתיחתו לעבודת אלקים שכתב מוסר השכל לעבוד את ד' כי נרא' כי כל טובות האב והאדון שעושים לבניהם ולעבדיהם הוא למען תועלתם והנאתם וכבודם ובכ"ז נצטוינו לכבד את האב והאדון אף כי הבורא יתברך אשר טובותיו כולם הם לא לתועלת אליו כביכול כי אם להאיש העוש' המצות ע"ש וז"ש ויצונו ד' לעשות את כל החקים וגו' לטוב לנו היינו שכל תכלית כוונת השי"ת בקיום המצות תי' למענינו ולזה אמר וצדק' תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצו' הזאת לפני ד' כאשר צונו והיינו שבתורת צדקה וחסד כמ"ש המור' שמלת צדק' הוא מה שעוש' לפנים משורת הדין. ולזה אמר וצדק' תהי' לנו כי נשמור והיינו כל השכר שיגיע לנו הוא בתורת צדק' כי אנו חייבים לכבדו יען כי אינו עושה רק למענינו לא לתועלתו ואם יצדק מה יפעל לו וזה נכון וז"ש ועתה ישראל מה ד' אלקיך שואל מעמך כי אם לירא' וגו' וטוב לך והיינו כל שאלתה ראה הוא ג"כ לא לתועלתו רק לטוב לך ומה חפץ להקב"ה ביראתך ואהבתך אך העיקר לטוב לך וקרוב לזה פירש הרמב"ן ז"ל שם ודו"ק

ועב"מ דף ק"י דברכ' שייך בהקדש גם כן רק צדק' לא שייך בהקדש. ובזה יש לבאר מה שתקנו אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה והיינו שמה שנתן לנו תור' ומצות אינו לתועלת השי"ת כביכול רק למענינו וזה שמבקש והערב נא ד' אלקינו את דברי תורתך ונהי' יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה מחמת ערבות התור' בעצמות' וזה שבחר בנו מכל העמים עד שאמר והייתם לי סגול' וכמ"ש במק"א שהבחיר' ניתן בידינו ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ודו"ק

ויצוינו ד' אלקינו לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו וגו' וצדק' תהי' לנו וגו'. כבר כתבתי בזה כמה דברים וכעת נרא' לי דהנה בו"ד האדון שמצו' לעבד לעשות לו איזה שירות מגיע טובה להאדון בזה ועי"ז נותן לו שכר אבל הקב"ה כביכול לו אין חפץ כלל וכאמיר אם צדקת מה תתן לו וכל חפץ השי"ת שיעש' המצות להטיב לבני אדם ונותן שכר ע"ז שמטיב האדם לנפשו א"כ ז"ש ויצוינו ד' לעשות החוקים האלה לטוב לנו לחיותינו כהיום הזה ונוסף לזה. עוד תהי' לנו צדק' שהוא תוספת חסד וטוב ע"ז שאנו מקיימים המצות והרי זה כמי שאומר אני אתן לד מעות שתקח לך מאכל ואם תאכל אשלם לך שכר טוב בזה ודו"ק

ויצוינו ד' אלקינו לעשות וגו' לטוב לנו לחיותינו כיום הזה וצדק' תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצו' הזאת לפני ד' כאשר צונו הענין נראה לפענ"ד דהנ' אמרתי דבר חדש בטעם מה שאמרו אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים שלא ע"מ לקבל פרס דהנה עד"מ באיש עני העוש' שירות לעשיר אחד ורצה העשיר לשלם לו דבר מועט כפי הפעול' אשר עשה העני שהיה פיקח אמר לו בי אדוני לא תשלם לי כלום כי כן החיוב על כל האדם להיטיב לחבירו בכל מה שיוכל אני העני מחויב אנכי להטיב ברגלי וכל גופי ואתה מחויב להטיב לו בממון במה שחננך ד' נמצא העני משתכר שאם ייטב לו בעד שכר פעולתו במה נחשב הוא אבל אם ייטב לו בשביל שמחויב להטיב כדרך שזה עשה הטבה לו נמצא משתכר יותר ומעת' גם בשכר מצו' באמת במה נחשב הוא נגד חסדי הבורא וגם פעול' בעצמות' קטנה הוא שיגיע לו תמור' נגדו ולכך הזהיר שלא יהי' על מנת לקבל פרס כי אז יקטן מאד אבל אם יעבוד שלא ע"מ לקבל פרס והקב"ה יעש' לו מדה כנגד מדה כמו שהוא עובד רק לקיים מצות הבורא כמו כן הקב"ה יתן לו כאשר יגדל חסדו אז תרב' שכרו. וזה לפענ"ד מה שביקש דוד המע"ה למדני אלקי לעשות רצונך רוחך טוב' תנחני בארץ מישור והיינו שאמר שהאמנם אנכי מבקש לעשות רצונך כמו כן רוחך הטוב' תנחני בארץ מישור היינו שאני עושה כאשר אני מחויב ואתה ברחמיך הרבים תעש' כפי יכלתך לא לפי שכר פעולתו ת"ש ויצונו ד' אלקינו וגו' כיום הזה והיינו שאף שהקב"ה צוה בשביל הטבה אבל לנו אין לנו לעשות רק כאשר צונו שאך בזה ישלם החפץ האלקי ויגיע לנו טובה גדול' ודו"ק היטב והבן בדברים

ויצוינו ד' אלקינו לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו לחיותינו כיום הזה וצדק' תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל מצות ד' אלקינו כאשר צונו כבר כתבתי בזה וכעת נ"ל עפ"י דברי הרמב"ם במורה על פסוק ולך תהי' צדק' והובא בדברי הר"ש אבן תבון בהקדמתו לשמונ' פרקים שצדק' היינו מי שהוסיף טוב' על מה שעש' כבר והלוה לעני וכעת יוסיף טובה במה שהחזיר משכונו ע"ש שזה נקרא צדק' בכל מקום ולפ"ז