דברי שאול עה"ת ומגילות רמט

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את החקים האל' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי אשר לו חקים ומשפטים צדיקים כד' אלקינו בכל קראינו אליו. והוא משולל ביאור כי במה יוודע איפוא בשמירת החקים כי עם חכם ונבון הוא וכבר האריך הר"ן בדרשותיו. והנרא' בזה עפ"י מה שראיתי בספר חזון למועד במ"ש משה והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי ואמרו במדרש שלא יפה אמר משה והוא תימ' כי באמת אין מן הדין להאמין למשה רק באותות ומופתים כמשפט כל הנביאים בתחלת נבואתם ואמר הוא דהענין הוא כך דבאמת משה רבינו חשש אמת שאחרי שיראו האותות והמופתים יאמינו לי אבל מי יביאם לראות וזה דרך החכמים השלימים שרחוק מאוד בעיניהם לשמוע חדשות ואם יאמר שירא' אות אולי יחשבו שהוא עוש' בכשפים ולכך חשש שאולי לא יאמינו לו ולא ישמעו בקולו והיינו שלא יתחילו לשמוע לו כלל וע"ז הבטיחו השם יתברך רק שישמעו לקולו וממילא יאמינו אח"כ. ובזה היה החטא של משה כי באמת אילו היה נבוא' ענין מחודש לגמרי היה חששת משה גדול' אבל אחר שבאמת הם בני אברהם יצחק ויעקב זרע קדש וידעו מהנבוא' ודאי ישמעו לו ויקבלו מופת ולכך אמר לו השי"ת שישמעו לקולו וירצו לקבל ממנו מופת יעו"ש כי זה תוכן דבריו ואני הרחבתי קצת הענין. ובזה יתיישב דממנ"פ אם הקב"ה הבטיח לו כי ישמעו אליו א"כ למה צריך אות ולפמ"ש הוא אתי שפיר דלא הבטיח רק שישמעו אבל מכל מקום צריך אות בתחל' וז"ש במדרש כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת כן ידבר ובדין הוא יעו"ש והיינו שבאמת כל שירצ' לשמוע רק שירצ' מופת זה מן הדין והרי ישעיה צווח על שלא רצו לשמוע לו ואמר אם לא תאמינו כי לא תאמינו והיינו שלא רצו לשמוע כלל שיראו מופת אולי יצטרכו להאמין וז"ש שם שאל לך אות ואמר לא אשאל ולא אנסה והיינו שלא ארצה לשמוע כלל כי פן יבא הנס ואני לא ארצה להאמין וז"ש סי' וא"ו שם השמן לב העם הזה וגו' פן ירא' בעיניו והיינו שהוא בקש מאתם מקודם שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו והיינו שביקש שאף אם לא תרצו להבין כי מאת ד' הוא עכ"פ שמעי שמוע שמובטח כאשר ישמעו אז יבינו כי ד' עוש' זאת. וז"ש השמן לב העם הזה כי לא ירצו לראות ולשמוע כלל כי חוששים שמא כאשר יראו ולבבו יבין ושם ורפא לו ולכך בדין מדבר פרעה שרוצ' לראות אות או מופת. והנ' עינינו הרואות כי החכם הגדול אף שמקטני אמנ' הוא באם ירצ' אחד לומר לו דברים אשר כמו זר נחשבו בעיניו וירצ' להראות לו אותות לא ירצ' לראות ולשמוע כלל אבל כל זה אם ירא' וישמע דבר חדש אבל אם יודע כבר שזה הענין הוא בנמצא רק שאינו מבין סגולתו והוא זר כמו טבע המגנעט שמושך הברזל הזה אף שכל אדם אינו מבין הדבר בכ"ז אחר שאמתי הנסיון כל אדם מבקש לדעת הדברים אולי יוכל להבין. ומעת' ז"ש ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את החקים האל' דהנ' החקים אף כי הם עלומי הטעם זה לחסרון שכלינו אבל המעמיק בם ימצא בהם טוב טעם כמו שאמר במדרש ששלמה הבין דרכה והבין הרב' טעמים על החקים וחתר גם על פרה אדומ' ואמרו לו שהיא חקה לו אבל משה רבינו הבין גם טעם הפר' ולפ"ז הנה כי כן האומות משיבים על החקים מה טעם יש בה והנ' זה לאשר כמו זר נחשב בעיניהם אבל כאשר יראו שישראל שומרי החקים ויש להם משפטים צדיקים והם מתנהגים בם ומתקרבים לד' ע"כ יתנו לבל העמיק גם בזה ויתקרבו אחת אל אחת ויתחילו להתבונן בטעמים וז"ש אשר יאמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו ומי גוי אשר לו חקים ומשפטים צדיקים וגו' וע"כ שיש חכמ' בו אחר שאמתי הנסיון ודו"ק היטב

ויתעבר ד' בי למענכם לפענ"ד הכוונ' ע"ד מ"ש בתהלים סי' ע"ח לכן שמע ד' ויתעבר וגו' ויצו שחקים ממעל וגו' וימטר עליהם מן וגו' ואף ד' עלה בהם והוא תמוה דמתחל' כתיב שהתעבר ואח"כ ויצו שחקים ממעל וא"כ אף לאחר שנתעבר המטיר להם מן ובמה נתעבר וגם מת הוסיף ואף ד' עלה בהם הא כתיב למעל' והתעבר. ולפענ"ד ענין עבר' והתעבר הוא מלשון עבור שהאש' מתעברת ונושאת העיבור ט' חדשים עד שתלד וה"ה כביכול בהקב"ה כתיב המליצ' שנתמלא חימ' כאש' עובר' ונשא עד שאף ד' עלה בהם ויהרוג אותם ועיין ברכות דף כ"ט ע"ב וז"ש כאן ויתעבר ד' כפירש"י שמלא חימה כנלפענ"ד

או הנס' אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמ' וגו' ככל אשר עשה לך ד' אלקיכם במצרים לעיניך. הכוונ' כי מלך הלוחם במדינ' אחרת מדרך הטבע לשלח בם חצים וברקים ולצור עליהם ולסתום להם המעיינות וכל עץ טוב יפיל אבל אם לוחם עם בני מדינתו ומה גם ברצותו לחסות על אנשי חיל שלו אשר הם מעורבים בתוך שאר בני מדינתו השונאים אותו זה קשה מאד כי א"א לו ללחום עמם שעי"ז יזיק לאוהביו והנ' הקב"ה בשלוח אותותיו הפל' ד' בין ישראל להמצרים ולהם נהפך לדם ולישראל היה מים וכן בכל המכות ואפי' עיסה חציה של ישראל וחציה של מצרי של ישראל ניצלת כמבואר במדרש וז"ש או הנס' אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסו' באותו' וגו' והיינו שזה זיבורא ועקרב' שיוכל להזיק לאוהביו ג"כ וד' הפל' בינותם ודו"ק: