עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי שאול עה"ת ומגילות

דברי שאול עה"ת ומגילות רמח

Divre Shaul torah Chamesh Megillot 248 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהיא בסתר נפרעין ממנו בגלוי עכ"ד. והנה כי כן לפענ"ד הכוונ' בזה כי באמת הקב"ה ברא עולמו במדת הדין ואח"כ ראה כי לא יוכל להתקיים שיתף מדת הרחמים למדת הדין והנ' בעוה"ז אשר היצר סוכן בנו והאדם עלול לחטא לא יוכל מדת רחמים להיות בגלוי ולכך בגלוי הוא מדת הדין אבל שיתף רחמים לדין ולכך הרחמים בסתר וגלוי הוא דין. וזה לדעתי מה שתקנו בפיוט נאפד נקמה מעשהו קנאה סתרו יושר והיינו ששיתף מדת רחמים בדין אבל בעוה"ב כי יסיר לב אבן מאתנו אז יהיה כלו רחמים ולכך בעוה"ז נכתב הויה ונקרא אדני אבל לעתיד יהי' כולו רחמים. וז"ש רש"י רחמים בדין וקאי על שם הויה שנקרא אלקים שהוא דין ומ"ש אדני יתבאר עפמ"ש העקיד' שער ארבע' וחמשים בשם שערי אורה כי שם אדני הוא השער לד' והוא סוף כל המעלות מלמעל' למט' ע"ש והבעל עקיד' הוסיף שהוא מורה על סליח' לגמרי וכאן שביקש משה רבינו שימחול לו על חטאו ויביאהו לאה"ק ע"כ התחיל בשם אדני הויה שהוא רחמים בדין ודו"ק

אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזק' אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעש' כמעשיך וכבבורותיך אעבר' נא וארא' את ההר הטוב הזה והלבנון. דקדק באלשיך דמה הלשון אומרת אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעש' כמעשיך דמשמע זו בלבד היא תהלתו והלא גדול הוא עוד יותר מזה מה שאין הפה יכול לדבר. והנרא' בזה דהנ' יש תארים עצמיים ויש תארי הפעולות והנ' תארים העצמיים עוד לא נגל' לו למשה רבינו וחשב משה רבינו ע"ה כי זה יתגל' בא"י אשר שם שפעת הקדושה ובפרט בירושלים והמקדש והקרבנות כי אז יתגל' התאר העצמיים וע"כ נכסף לעלות לא"י לחזות בנועם ד' להבין תארים העצמים והנ' תארי הפעולות אינם ניכרים רק בהיותם גדולים יותר מכל פעול' אשר יוכל להיות ע"פ תבל וז"ש אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה רק בזה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעש' כמעשיך וכגבורותיך והיינו תארי הפעילות שפעולות כאלו עוד לא נראו משום בריא' כביכול ואף מהמתוארים בשם אלהי בהבדל כמה הבדלות שאין שום דמות לבוראו ועכ"פ אין שום אל שיעש' כזאת אבל אני אכסוף לעלות אל ההר הטוב והלבנון כי שם זרוע ד' נגלתה להראות תארים עצמיים והנ' השי"ת היודע כי גם שם לא תהי' מנוחת עולמים ולא יוכל להתגלות המדות של הבורא בעצמותו וע"כ לא קיבל תפלתו אולם לא יכול להגיד כזאת כי כבר נודע מ"ש האלשיך דכל שאין הבורא אומר כי אם במחשבתו יתברך אז הבחיר' חפשית אבל כל שמגיד אי אפשר להשתנות וע"כ לא הגיד רק אמר למשה עלה אל הר העברים וראה ימה וצפונ' ומבואר במדרש כי הרא' לו עד סוף כל הדורות וז"ש הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור כי גם שם לא יתגל' המדות לתכליתן עד ביאת הגואל ודו"ק. ויתכן ביאור הכתוב אשר מי אל בשמים ובארץ כאדם ששואל מי אל בשמים ובארץ והיינו מי השוטר ומושל וע"ז ישיב אשר יעש' כמעשיך והיינו כיון שאין מי שיעש' זאת א"כ אתה אלקים לבד ומיושב דבר התרגום וגם קושית האלשיך

אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזק' אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעש' כמעשיך וכגבורותיך. עיין אונקלוס שתרגם את שריתא לאחזא' ית עבדך ית רביתך וית ידך תקיפתא די אתה עילא' דשכינתך בשמיא מלעילא ושליט בארעא ולית דיעביד כעובדך וכגבורתך: הנה לא תרגם אחר לשון המקרא וכן דרכו בכל המקומות לתרגם לפי הענין וכפי הנרא' פירש כאילו היה כתוב במקרא בשמים ובארץ אחר ידך החזק' ואח"כ כתיב אשר מי אל אשר יעש' כמעשיך וכגבורתיך והיינו שלכאור' לא ביאר מה הרא' לו גדלו וידו החזק' ולכך ביאר שהרא' לו גדלו וידו החזק' בשמים ובארץ ומהו גדלו אשר מי אל אשר יעש' כמעשיך וכגבורתיך ויהיה הך בשמים ובארץ מושך למעל' על גדלך וידך החזק'. שוב ראיתי בראב"ע שפירש ג"כ אתה החילות להראות את גדלך בשמים ובארץ במעשים שנוהג העולם בם. ובגוף המקרא נראה לפענ"ד ע"ד הבנת האונקלוס ע"פ מה ששמעתי מאבי מורי הרב הגאון נ"י שאמר לפרש מ"ש איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת דהנ' בחובת הלבבות כתב דהמשכיל יבין כח ותוקף מעלת הבורא יתברך בהתבונן על כל הנעשה בשמים ובארץ כי הסכל לא ירגיש רק באם רוא' מה שיוצא מגדר הטבע אבל מה שרוא' כל יום ויום מפלאי מעשי בראשית אחרי כי הורגל בם אינו מרגיש כח אלקית בו ויחשוב כי בטבע הם אבל המשכיל יתבונן כי גם הטבע מעש' ידי יוצר המה ולזה אמר מה גדלו מעשיך ד' מאד עמקו מחשבותיך ולזה ביאר אותן המעשים אשר איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת שאינו מרגיש כלל פלאי הבורא בהם ודפח"ח. ואני מוסיף כי בענינים אשר יוצא מגדר הטבע יתרא' בעצם הפעולה מה גדלו מעש' הבורא אבל ענינים אשר יסודתם בהררי הטבע אז יצטרך המשכיל להתבונן אם היה כביכול אחר רוצ' לעשות זאת אם היה עוש' כמתכונתו או אף עשר מעלות אחורנית ואז יוודע כח הבורא בהם. ומעת' זה שאמר משה אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזק' והיינו שאני זכיתי להבין ולהשכיל גדלך וידך החזק' בשמים ובארץ והיינו מה שהוא בחק הטבע גם בזה זכיתי להבין מה גדלו מעשיך ולזה ביאר אשר מי אל אשר יעש' כמעשיך וכגבורתיך והיינו שבזה יוודע כח עוזך וגבורתיך והבן: